וורנר מיוזיק של ברונפמן תגייס 750 מיליון דולר
חברת התקליטים, וורנר מיוזיק, אשר נמצאת בשליטתו של איש העסקים היהודי, אדגר ברונפמן הבן, הגישה לאחרונה לרשויות הפיקוח האמריקניות (ה-SEC) את את הניירות הדרושים לקראת הנפקה שמתכננת לבצע קבוצת המשקיעים אשר רכשה את השליטה בחברה לפני כשנה מידיה של טיים וורנר, בתמורה לכ-2.6 מיליארד דולר.
וורנר מיוזיק לא מסרה פרטים לגבי היקף ההנפקה, מספר המניות שתנפיק, או הבורסה שבה מתכוונת החברה לבצע את ההנפקה, אולם על פי הערכות לא רשמיות היא מתכוונת לגייס באמצעות ההנפקה סכום של כ-750 מיליון דולר, אשר יופנה בעיקרו לגלגול חובות, ומטרות קאופרטיביות שונות.
כמו כן לא נמסרו פרטים לגבי זהות המוכרים מבין חברת קבוצת המשקיעים הפרטית, אשר ריכז ברונפמן לצורך הרכישה בשנה שעברה, אולם ההערכות הן, כי ההנפקה תהיה מורכבת מהצעות מכר של הבעלים החדשים.
את הנפקה יובילו במשותף בנקי ההשקעות גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, כאשר לימן-ברדרס, מריל-לינץ, דויטשה בנק, בנק אוף אמריקה וסיטי-גרופ ישמשו כחתמי משנה בקונסורציום החיתום.
וונר מיוזיק נחשבת לפחות בכירה מבין ארבע חברות התקליטים המובילות בעולם, כאשר בראש הרשימה נמצאת ענקית המדיה, וויוונדי-יוניברסל, ואחריה, סוני מיוזיק.
כמו כל הסקטור, גם וורנטר מיוזיק הרגישה על בשרה בשנים האחרונות את העליה המתמדת בשימוש ברשת, ובאפשרויות הורדות המוזיקה ממנה, מה שפגעה באופן קשה במכירות. כמו סבול הענף ממכה של הקלטות פיראטיות. לאחרונה הודיעה אדגר ברונפמן, כי הוא מתכוון להנהיג מהלך קיצוץ של כ-250 מיליון דולר בהוצאות החברה, אולם למרות זאת נותרו האנליסטים אדישים באשר לעתיד הענף.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
