סוגרים רבעון בקונצרני: דלק נדל"ן אג"ח ה' רשמה זינוק של למעלה מ-20%
הרבעון הראשון הסתיים ביום המסחר הסוער ביותר מתחילת השנה שבסיומו עודכנו איגרות החוב המרכיבות את מדד התל-בונד 20, מדד התל-בונד 40 ומדד התל-בונד 60. המחזור הסוער שנרשם בשלב הנעילה באיגרות החוב הצליח להעיר מתרדמתו את שוק איגרות החוב שהתנהל לאורך מרבית היום במחזורים דלים בשל החג.
בעקבות העדכון, איגרות חוב מסוימות ריכזו מחזורים גבוהים ביותר. כך למשל, איגרת החוב של אמות מסדרה א' חתמה את המסחר עם מחזור של 184 מיליון שקל בעקבות גריעתה ממדד התל-בונד 20. מחזור ער נרשם גם באיגרת החוב של לאומי מימון שיצאה אף היא מהמדד בשיעור של 72 מילין שקל.
מנגד, גם איגרות החוב שנכנסו למדד התל-בונד היוקרתי נהנו מביקושים ערים. איגרת החוב של מזרחי טפחות מסדרה 30 שמצאה את מקומה בסדרת 20 איגרות החוב היוקרתיות ריכזה מחזור של 113 מיליון שקל ובאיגרת החוב של אלוני חץ מסדרה ו' נרשם מחזור של 109 מיליון שקל.
איגרת חוב מעניינת שריכזה מחזור גבוה, למרות שיצאה ממדד התל-בונד 40 היא של דלק נדל"ן מסדרה ה' שעלתה ב-0.96% ובמחזור כספי של 114 מיליון שקל
עדנה בשוק האג"ח
למרות הטלטלה בשוק האג"ח, ניתן לומר כי שוק איגרות החוב נהנה ברבעון הראשון של 2010 ממגמה חיובית. מדד התל-בונד 20 עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.35% ומדד התל-בונד 40 טיפס ב-5.19%.
ברבעון הראשון נהנה שוק האג"ח מביקושים מצד הציבור שהזרים כסף לאפיק אשר נחשב לסולידי. בימים האחרונים השתנתה המגמה ויותר ויותר גופים החלו לספק המלצות שליליות על שוק האג"ח אשר סבל ממימוש.
ובכל זאת, כאשר באים לסכם את הרבעון הראשון בשוק האג"ח לא ניתן להתעלם מן העובדה כי נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר העלה בחודשים האחרונים את הריבית ב-1% מאז השפל ההיסטורי לרמה של 1.5%. המשמעות הישירה של צעדים אלו היא שתשואות האג"ח הממשלתי והקונצרני צריכות להתאים את עצמן בהתאם לריבית בנק ישראל.
למרות האמור, כל 60 איגרות החוב המרכיבים את מדד התל-בונד 60 רשמו עליות שערים נאות מתחילת השנה. מפילוח של חמשת איגרות החוב שהשיגו את התשואות החיוביות הגבוהות ביותר ניתן לראות כי מדובר היה באיגרות חוב שנסחרו בתחילת השנה בתשואות גבוהות. כמו כן, אותן איגרות החוב שהובילו את הרשימה מאופיינות עם מח"מ גבוה אשר גורם לעליה חדה יותר במחיר איגרת החוב כאשר התשואה עליו יורדת.
אלו איגרות החוב הטובות ביותר ברבעון הראשון:
1. דלק נדל"ן אג"ח ה' - תשואה מתחילת השנה: 20.6%+
איגרת החוב של יצחק תשובה הובילה את מדד התל-בונד 60 על רקע מסע המימוש הנרחב של נכסים על ידי החברה. בין המימושים הבולטים של החברה ברבעון הראשון נציין את מכירת האחזקות של החברה במבני תעשיה. איגרת החוב של חברת הנדל"ן נגרעה בסיום המסחר ממדד התל-בונד 40 כאשר תשואת האג"ח השנתית שמגלמת האיגרת עומדת על 14.2%.
2. כלכלית ירושלים אג"ח ה' - תשואה מתחילת השנה: 19.8%+
אליעזר פישמן זכה למעט עדנה לאחר שנת המשבר. חברת הנדל"ן שבשליטתו מימשה מספר נכסים ברבעון הראשון והורידו במעט את נטל החוב הרובץ על הקבוצה. בדומה לדלק נדל"ן, גם איגרת החוב של פישמן נגרעה היום ממדד התל-בונד 40 כאשר התשואה השנתית שהיא מגלמת עומדת על 8.73%.
3. מבני תעשיה אג"ח ח' - תשואה מתחילת השנה: 11.1%+
פישמן שולח נציגות נוספת לחמשת איגרות החוב המובילות בבורסה עם חברת הבת של כלכלית ירושלים המרכזת את פעילות הנדל"ן בישראל. חברת מבני תעשייה סיכמה את 2009 עם עליה במחירי הנדל"ן ותוצאות כספיות טובות וזה בהחלט לא הזיק לאיגרת החוב של החברה אשר נסחרת בתשואה ברוטו לפדיון של 4.7%.
4. דיסקונט השקעות אג"ח ו' - תשואה מתחילת השנה: 10.5%+
נוחי ממקם את חברת האחזקות שלו במקום הרביעי בדירוג איגרות החוב המובילות השנה. הסיבה למיקום הגבוה של חברת האחזקות טמון בעיקר במח"מ הגבוה שבה נמצאת איגרת החוב (9.07 שנים). במקרה שכזה, כל שינוי קל בתשואה השנתית מגולם בתנודה גבוהה יותר במחיר איגרת החוב. כיום, נסחרת האיגרת בתשואה ברוטו לפדיון של 4.46%.
5. אידיבי אחזקות אג"ח ד' - תשואה מתחילת השנה: 9.7%+
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
