ארקיע וישראייר מתריאות: כניסתה של אל על לא תוזיל את כרטיסי הטיסה לאילת, אלא תפגע בצרכן
החלטת שר התחבורה הבוקר (ב') לאפשר לחברת התעופה אילת להכנס לקו אילת מסעירה את שוק התעופה ובעיקר את ישראייר וארקיע אשר מנהלות מזה שנים את הקו לאילת.
בעקבות כך, חברות ישראייר וארקיע מתריאות כי "החלטת שר התחבורה לאפשר לאל על לטוס לאילת בנוסף לארקיע ולישראייר לא רק שלא תביא להוזלת כרטיסי הטיסה לאילת, אלא אף תפגע בציבור הנוסעים בתעופה הפנים ארצית".
"ההחלטה המתמיהה של משרד התחבורה תחליש את ארקיע וישראייר, שרק לאחרונה החלו להתחרות באל-על בחו"ל, והתוצאה הבלתי נמנעת שלה תהיה הפחתת התחרות בחו"ל וחיזוק מונופול אל על בענף התעופה בתחום הטיסות הבינ"ל" אומרים בארקיע ובישראייר.
לדבריהם, "החלטה זו, בהיותה מנותקת אפוא מן המציאות ומכל אמת מידה מקצועית, הינה כפי הנראה החלטה המונעת משיקולים פוליטיים".
שתי החברות טוענות כי "החיפזון בקבלת ההחלטה מעורר תהיה לגבי השיקולים שהביאו לקבלתה טרם ביצוע עבודת ניתוח מקיפה של משמעויותיה, שכן ההחלטה לא התקבלה לאחר דיונים מקצועיים ובוודאי שלא אינטנסיביים, אלא פורסמה בריש גלי קודם לכן. רשות התעופה האזרחית שימשה במקרה זה כעלה תאנה מחורר לצרכים פוליטיים".
עוד מציינות החברות, כי "ההליכים שקדמו להחלטת השר אינם עומדים בכל אמת מידה ציבורית ובוודאי שלא משפטית או מינהלית ולפיכך הם יועמדו לבחינה וביקורת ציבורית ומשפטית בפני המוסדות המתאימים לכך ובין היתר מתכננות ארקיע וישראייר לפנות בנושא למשרד מבקר המדינה".
על פי הודעת החברות, "צר לארקיע ולישראייר שיעילותם, נחישותם ופועלם של מי שממונים על התעופה במדינת ישראל באה לידי ביטוי רק כשמדובר בצרכים פוליטיים ולא למען ההגנה על האינטרסים של חברות התעופה הישראליות למול הזרות".
לפני קביעת מדיניות חדשה של משרד התחבורה לגבי פעילות פנים ארצית, צריך המשרד לממש את החלטתו בהנפקת אל על ולאפשר לחברות הישראליות תחרות שווה בקווים הבינלאומיים לטובת הציבור".
נזכיר כי שר התחבורה, ישראל כץ, הודיע היום כי הוא בחר לאמץ את המלצות רשות התעופה האזרחית ולאשר לחברת התעופה אל על לבצע טיסות סדירות בין מנמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באילת.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
