אייבלסטר השלימה סבב גיוס ש 30 מיליון ד'
חברת אייבלסטר (Eyeblaster) מרעננה גייסה 30 מיליון דולר מקבוצת משקיעים פרטיים בהובלת אלי ברקת ויונתן קולבר ובהשתתפות קרן די-פרטנרס מקבוצת דוברת-בית און-זאבי. גיא גמזו, משקיע ותיק בחברה, יזם והוביל את המהלך. די פרטנרס היא גוף השקעות ייחודי שהוקם בשנת 2000 בעיקר עבור משקיעים פרטיים מישראל ומהעולם, המאפשר השקעה בקרנות של קבוצת דוברת-בית-און-זאבי, ובתיק מגוון של השקעות ישירות והשקעות פרייבט אקוויטי אחרות. תחת ניהולה הון בהיקף של כ-150 מיליון דולר. קרן השקיעה ישירות, בין השאר, בחברות גילון, ארכימדס, פרינטר ועוד. אייבלסטר מוכרת בעשרות מיליוני דולרים בשנה, והיא רווחית מאז שנת 2002 ובעלת שיעורי צמיחה גבוהים. הגיוס הנוכחי יסייע בהאצת צמיחת החברה ובהמשך ביסוסה כמובילה בינלאומית בתחום השיווק הדיגיטלי. ברקת וקולבר יצטרפו למועצת המנהלים של החברה. אייבלסטר נוסדה בשנת 1999 על ידי ארבעה, בינהם, טריפון ועופר צדיקריו, סמנכ"ל הפיתוח. אייבלסטר גייסה עד כה 10 מיליון דולר: בשנת 2003 גויסו 8 מיליון דולר מקרן אינסייט האמריקנית, וגיוס הסיד של החברה נערך בשנת 2000 וכלל מספר משקיעים ישראלים. אייבלסטר מעסיקה כ-180 עובדים במשרדיה שברעננה, ניו יורק, לונדון ו- 15 ערים נוספות ברחבי העולם. אייבלסטר מספקת לסוכנויות אינטראקטיב, מפרסמים וחברות תוכן, פיתרון המאפשר להם ליצור, לנהל ולהעלות את כל צורות הפרסום הדיגיטליות על "לוח מחוונים" אינטרנטי יחיד בעל עוצמה. המטה של החברה יושב בניו יורק ולה משרדים באמסטרדם, ברצלונה, בייג'ינג, שיקגו, גואנגז'ו, המבורג, יוסטון, קואלה למפור, לונדון, לוס אנג'לס, פאריז, סן פרנציסקו, סאו פאולו, סידני, טייפיי וטוקיו. לאייבלסטר מעמד של מובילה עולמית של תחום הפרסום עתיר מדיה (Rich Media) באינטרנט. תחום זה הוא הצומח ביותר בעולם השיווק המקוון, דבר שאיפשר לחברה להתרחב ולמנף את כל סוגי הפירסום, ממנועי חיפוש ועד פירסום במשחקי מחשב (in-game advertising). "מדובר בחברה מהרמה הגבוהה ביותר, שבנתה מסה קריטית באחד השווקים החמים בשנים האחרונות", אמר יונתן קולבר. "השילוב בין סיפור הצלחה זה לבין קבוצת המשקיעים רבת הניסיון יוצר הזדמנות נדירה". לקוחות החברה כוללים מאות משרדי פרסום, לרבות OgilvyOne, Universal-McCann Mindshare, BBDO ו- Starcom. בין החברות שעושות שימוש בכלים שמפתחת החברה: יבמ, דיסני, יונילבר, פרוקטר אנד גמבל, ג'נרל מוטורס ורבות אחרות. אתרי התוכן עליהם נפרשים הקמפיינים כוללים את יאהו, MSN, AOL, ואלפי אתרים נוספים. לדברי גל טריפון, נשיא ומנכ"ל החברה, "זהו גיוס ממשקיעים מן המעלה הראשונה. נבחרת החלומות הזו, שהוכיחה את עצמה במספר גדול של חברות, תסייע לנו לקחת את החברה לשלב הבא".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
