מעמדו של מתנדב

ככלל, התנדבות אינה יוצרת יחסי עובד מעביד.

כך למשל, נפסק בבית הדין הארצי לעבודה כי עזרה לחולה מתוך יחס של ידידות, אינה יוצרת יחסי עובד מעביד, מאחר שמדובר ביחסים שמקורם בהתנדבות, ולא בהתקשרות חוזית.

בדרך כלל סממני המתנדב הם שהוא בא לעבודה מרצונו, הוא מבצע עבודה בלא תמורה כספית, הוא אינו צד לחוזה עבודה, הוא אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה, הוא אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת, הוא רשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ והוא אינו נתון למרות המעסיק.

יש לציין כי בע"ע 1403/01 סוהייר סרוג'י נ. המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.5.2004 בבית הדין הארצי לעבודה), הוכרו יחסי עובד מעביד בין "מתנדבת" למעסיקה. בית הדין קבע כי העסקה בלא תמורה בלבד, אין די בה, כשלעצמה, כדי לבסס מעמד של "מתנדב". לכך, נוסף תנאי מוקדם ומצטבר והוא, שאין מתקיימים יחסי עובד מעביד. בית הדין ציין כי העסקת עובד במסווה של מתנדב, נוגדת מעיקרה את הוראותיו של חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, ואת תכליתו. מעביד אשר במקום לשלם לעובד שכרו הלבישו במחלצות של "מתנדב" צפוי לתביעה אזרחית, ולמעלה מזאת, הרי הוא בחזקת עבריין פלילי ויעמוד לפתחו של הדין בנוסף לחיובו בתשלום שכרו של העובד.

מבחינת המוסד לביטוח לאומי בהקשר למתנדבים:

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק), מצויים הסדרים לצורך הבטחת זכויות ביטוחיות מסוימות של מתנדבים, כאשר לענין זה לא כל "מתנדב" מבוטח, אלא רק אותם "מתנדבים" העונים להגדרה הספציפית של "מתנדב" המצויה בחוק ובתקנותיו.

באופן כללי, החוק קובע (בסעיף 287) כי מתנדב הוא: מי שפועל בהתנדבות עפ"י הפניה מוקדמת מאת מוסדות ציבוריים/ממלכתיים שמצוינים בחוק; אדם הממלא ללא שכר פעולה הדרושה לביצוע אבטחה לפי חיקוק שלא אגב שירותו לפי חוק שירות הביטחון; אדם המושיט עזרה לזולתו לפי חובתו עפ"י דין; אדם בעבודות שירות מסוימות; מתנדבי מד"א ועוד.

מעביד המעסיק "מתנדב" כהגדרתו בחוק, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח עבורו.

המוסד לביטוח לאומי ממליץ למתנדבים שאינם עונים להגדרת "מתנדב" בחוק, ולכן אינם מבוטחים, לדאוג להסדר אלטרנטיבי לביטוחם, בחברת ביטוח פרטית.