גבעות עולם צוללת ב-10% - שפיר הנדסה החליטה כי לא תשקיע בשדה מגד
שותפות גבעות יהש 0% מדווחת כי חברת שפיר הנדסה 1.06% הודיעה לחברת אלברטה (Alberta-Texas Ventures) המחזיקה 12% מחזקת ראש העין כי אין בכוונתה להצטרף להשקעה בשדה מגד וכן, כי חברת Marquee investor - השותפה האמריקאית הפוטנציאלית אשר היתה במו"מ עם אלברטה הודיעה כי נדרש לה זמן נוסף על מנת לגבש החלטת השקעה סופית. יחידות ההשתתפות צוללות כעת בתגובה ב-10%.
> גבעות קיבלה את אישור הממונה, תוכל לקדוח כבר בסוף החודש
> גבעות עולם חוזרת לחיים - מתחילה לקדוח במגד 8; היה"ש מזנקות 33%
על פי הדיווח, בהמשך להודעת אלברטה לשפיר הנדסה מסוף חודש אוגוסט, כי ניתנים לה 7 ימים למימוש האופציה לרכישת 35% ממיזם ההשקעה המשותף בין הצדדים ובהמשך לעדכון של אלברטה על מו"מ שהחברה מקיימת עם חברת Marquee investor - שותפה אמריקאית בעלת מוניטין וניסיון מתחום הנפט והגז, דיווחה היום גבעות, כי אלברטה העבירה אמש מכתב ובו ניתנה תמונת עדכנית אודות היחסים בין הצדדים.
כפי שעלה מהמכתב של אלברטה, שפיר הנדסה הודיעה כי בשלב זה, אינה מתכוונת להצטרף להשקעה בשדה מגד. בנוסף, חברת Marquee investor - השותפה האמריקאית הפוטנציאלית הודיעה לאלברטה בשיחה בה השתתף גם מנכ"ל גבעות עולם, כי על אף שיש התקדמות במו"מ נדרש לחברה זמן נוסף על מנת לגבש החלטת השקעה סופית.
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלברטה בתגובה, ביקשה מחברת Marquee investor להעביר את החלטתה בעניין ההשקעה המשותפת עד ליום 25 בספטמבר 2019.
- 4.הכי ותיק 38 15/09/2019 21:44הגב לתגובה זואן יותר טוב מ חברה ש אך לפני מספר שבועות מצאה מאגר ענק ב גינאה ***אני מושקע בנייר*** יתכI וזו רק ההתחלה מאחר חברה אמריקאית מ 15 קידוחים 13 בול פגיעה אז בבקשה חומר למחשבה שאפו לגיל הולצמן
- 3.מבין עניין 15/09/2019 18:01הגב לתגובה זותפסיק לבלבל במוח
- 2.מי שמאמין לא מפחד (ל"ת)מאמין 15/09/2019 15:58הגב לתגובה זו
- 1.מה יהיה ? כל פעם עוד התקפת לב ? כבר לא יודע מה לעשות (ל"ת)אנונימי 15/09/2019 15:56הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
