גבעות עולם חוזרת לחיים - מתחילה לקדוח במגד 8; היה"ש מזנקות 33%
גבעות עולם חוזרת לחיים. גבעות יהש 0.88% היתה במשך תקופה ארוכה בהפסקת מסחר, אבל מאז חזרתה להיסחר היא זינקה ב-167% לשווי של 282 מיליון שקל. היום זינקו יחידות ההשתתפות (יה"ש) של השותפות ב-33% במחזור העולה על 8 מיליון שקל.
הזינוק מיוחס למהלכים חיוביים שהתרחשו לאחרונה בשותפות - הכנסת משקיע, אישור משרד האנרגיה לקדוח במגד 8, ודיווח על התחלת הקידוח בקרוב.
המשקיע החדש בגבעות עולם היא החברה הקנדית - Alberta Texas Energy Ventures, שתזרים 50 מיליון דולר לשותפות. הייעוד של הכסף - קידוח של ארבע בארות נפט בשלוש השנים הקרובות.
כל הקידוחים הם קידוחי נפט באזור מגד שליד ראש העין. גבעות עולם, נדגיש, מצאה נפט ובכמויות מסחריות בקידוחים קודמים, אבל קצב ההפקה לא היה כזה שהביא אותה לרווחים גבוהים ולשווי גבוה, כשבהמשך התגלו בקידוח בעיות טכניות קשות. במקביל, היה"ש זינקו באלפי אחוזים ובסוף נמחקו כמעט לגמרי.
בשנת 2002 קיבלה השותפות זיכיון לחיפוש נפט, ובמהלך השנים מאז השלימה שלושה קידוחים בשדה מגד - מגד 4, מגד 5 ומגד 6. מקידוח מגד 5 הופק נפט באופן מסחרי. אבל, לפני כשנתיים הופסקה השאיבה מהבאר בשל בעיות תפעוליות.
- האב סקיוריטי תבקש לאחד מניות ביחס של 1-20 כדי לא להימחק מהנאסד"ק
- אל על יורדת בכ-4% בעקבות ספליט הפוך במניה שיצא לדרך היום; האם המניה עדיין יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההפקה ממגד הסתכמה עד כה במיליון חביות, שנמכרו ב-85 מיליון דולר. המשקיעים כנראה מצפים להצלחה גם בקידוח מגד 8.
מאז סוף 2014 ועד נובמבר 2018 יחידות ההשתתפות של גבעות היו בהשעיית מסחר ממושכת, מאחר שמחיר היחידה היה 1 אגורה, ולא ניתן היה לבצע איחוד הון (ספליט הפוך), ולהעלות את השער.
- 7.זיהירות למי שעושה סיבוב ,לא להרדם (ל"ת)בא 04/07/2019 20:02הגב לתגובה זו
- 6.אברהמסון 04/07/2019 18:56הגב לתגובה זותוך זמן קצר הקידוח מתחיל
- 5.כל הכבשים להיכנס שוב ולהישחט בקרוב. (ל"ת)מני 04/07/2019 18:17הגב לתגובה זו
- 4.דוד 04/07/2019 17:37הגב לתגובה זומוכר דירה , קונה גבעות עולם
- הנביא 07/07/2019 07:15הגב לתגובה זולא מהמרים על דירה.
- אבל אין לך דירה גולם! (ל"ת)לדוד 04/07/2019 19:47הגב לתגובה זו
- תמכור גם את הרכב ותוכל בעתיד לקנות יאכטה... (ל"ת)מיכא 04/07/2019 18:36הגב לתגובה זו
- 3.חחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)מיקו 04/07/2019 17:20הגב לתגובה זו
- הנביא 04/07/2019 20:07הגב לתגובה זוגבעות זו בדיחה. למצוא נפט על הירח - יש יותר סיכוי.
- 2.בני 04/07/2019 17:02הגב לתגובה זוכמדומני 400 חביות ליום
- 1.משה 04/07/2019 16:55הגב לתגובה זואת הפראיירים המניה לא שווה אגורה
- לוסקין כבר לא שם... (ל"ת)גולן 04/07/2019 19:53הגב לתגובה זו

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 4.5% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
