מכליות סיניות בדרך להורמוז: הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן עומדת למבחן ראשון

מבחן ראשון משמעותי להפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן: שתי מכליות נפט סיניות מלאות מתקרבות למיצר הורמוז. המכליות האלה, שסומנו כסיניות במערכות הזיהוי הימי, נושאות יותר מ-4 מיליון חביות נפט - מחציתן ממקורות עיראקיים ומחציתן מסעודיה. ההגעה למצר הורמוז היא מבחן חשוב שיכול להצביע על שינוי תפעולי בנתיב הסחר העולמי, אבל אי הוודאות עדיין נשארת גבוהה. בעלי אוניות רבים עדיין מהססים, ותנועת כלי השיט ביממה האחרונה לא השתנתה משמעותית. אז האם המכליות האלו ישנו את התמונה?

אנחנו בהפסקת אש. איראן התחייבה לפתוח את מצר הורמוז, הוא נפתח אתמול ונסגר והטענה היתה שיש עניינים טכניים, אבל בעיקרון הוא פתוח כעת. השאלה מי בא? והנה באים מכיליות שמיועדות לסין. נקודת הפתיחה של המכליות האלו טובה - הנפט מגיע לסין, ידידה קרובה מאוד של איראן, אפשר אפילו לומר שבמצבים מסוימים סין היא נותנת החסות העיקרית לאיראן. חוץ מזה, מדובר כאמור על הפסקת אש וגם - האיראנים קראו לעיראק "מדינת אחות" ואמרו כבר בשבוע שעבר שעיראק יכולה להעביר את כל המכליות שהיא רוצה. 

ומכאן שיש סיכוי טוב מאוד שהמבחן הראשון יעבור בהצלחה, אבל יש מבחן חשוב נוסף - האם זה יעלה כסף? האם האיראנים ידרשו תשלום על המעבר? וכאן יש סיכוי טבו שכן. גם טראמפ דיבר על אגרה במעבר במצר והאיראנים כאמור יישמו את זה כבר שלושה שבועות בשטח, והם רוצים להפוך את זה לקבוע כדי לקבל הכנסות למימון הנזקים הכבדים שלהם. שאלה שלילית היא - אם תהיה אגרה, כמה היא תהיה? האיראנים לקחו 2 מיליון דולר למכלית, אבל זה סכום גבוה שניתן היה לקחת אותו בזמן מלחמה על רקע הצורך הגדול בנפט. סביר שאם תהיה אגרה היא תהיה חצי מיליון דולר או סכום באזור לכל מכלית. 

 מכליות בנפט לסין מגיעות להורמוז

המכלית קוספרל לייק, הקשורה לקבוצת קוסקו הסינית, העמיסה בתחילת מרץ כמעט 2 מיליון חביות בנמל בצרה בעיראק בתחילת מרץ. המכלית השנייה, הה רונג האי, הטעינה מטען דומה מנמל גואיימה בסעודיה. שתי האוניות מתקדמות במהירות גבוהה יחסית, מה שמעיד על כוונה ברורה לעבור את צוואר הבקבוק. עם זאת, בשוק הספנות כבר ראו כלים שמתקרבים ואז מסוגים לאחור, מה שמוכיח שההחלטה הסופית מתקבלת דקות ספורות לפני הכניסה.

• לשלם או להיאבק: העולם חלוק סביב מס הורמוז של איראן
• המשק האיראני הפסיד כ-200 מיליארד דולרים; דמי חסות מהורמוז לא יצילו אותם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מקור המטען מוסיף נדבך נוסף למורכבות - נפט עיראקי נחשב ידידותי יותר מבחינה איראנית ובהינתן כל מכלול הגורמים נראה שהמכלית הזו תעבור. אבל נפט סעודי מציב אתגר גדול יותר בגלל המאזן האזורי והדם החם בין איראן לסעודיה. אם המכלית הסעודית תעבור זה יראה שאיראן מוכנה לאפשר תנועה גם למטענים שאינם מזוהים איתה באופן מלא, כפי שהתחייבה בהסכם להפסקת האש.

נזכיר שאמש יו"ר הפרלמנט האיראני תקף ואמר שארה"ב לא מקיימת את ההסכם עוד לפני שנחתם - איראן לארה"ב: "הפרתם את ההסכמות עוד לפני שהשיחות התחילו"; הנפט מגיב בעלייה. עוד קודם לכן, סגן הנשיא האמריקאי  אמר במסיבת עיתונאים: "הפסקת האש עם איראן שבירה מאוד". ואחר כך הוא אמר באופן ישיר להאשמות האירניות כי זו "תגובה מעניינת" ואולי היו"ר לא הבין את ההסכם כי הוא לא יודע אנגלית. מאוחר יותר טראמפ הוסיף שאם לא יושג הסכם הלחימה תתחדש בעוצמה

ועל רקע האירועים האלו, המעבר של המכליות בהורמוז חשוב להבנת התמונה המלאה - האם המר פתוח, למי וכמה זה עולה? 

השוק כולו תקוע, אבל זה אמור להשתפר בימים הקרובים. מאות מכליות מחכות מחוץ למיצר, וכל יום של המתנה מגדיל את ההשפעה על שרשרת האספקה. סין, כקונה הגדולה ביותר של נפט מהמפרץ, לוחצת להמשך הזרימה.

• ניומד חתמה על מזכר למכירת כל הגז מאפרודיטה למצרים
• מכלית הנפט האיראנית התקועה באינדונזיה: נכס בשווי 120 מיליון דולר כשהמחירים קופצים ל-100$
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עוקפים את איראן: מכליות מתחילות לצאת מהורמוז במסלול חדש

מחיר הנפט מגיב מיד לאי הוודאות. הברנט נסחר סביב 97 דולר לחבית, עם עלייה יומית של כ-2.8%,  אחרי שצנח ב-17% עם ההודעה על הפסקת האש. החשש הוא מחסימה נמשכת של הורמוז.

העורק הראשי של הנפט - מאסיה לאירופה 

מיצר הורמוז משמש נתיב מעבר לכ-20% מהנפט העולמי, בעיקר לאסיה. כל שיבוש פוגע בעלויות הובלה ומחלחל למחירי דלק מקומיים. באירופה, שתלויה גם במפרץ אבל באופן חלקי,זה מגביר את הלחץ על מאגרי חירום. סין שמייבאת 10 מיליון חביות ליום מושפעת ברמה הגבוהה ביותר, ומכאן הניסיון שלה לפרוץ את הורמוז. 

קבוצות ספנות גדולות נוהגות בדרך שמרנית יותר ומעדיפות לחכות להוכחה בשטח. אם המכליות יעברו, השוק יתחיל להירגע; אך אם לא, הפרמיה תישאר גבוהה והעיכוב ימשיך להאט את הסחר. בסופו של דבר, המבחן הזה יקבע אם הפסקת האש היא רק מילים ריקות או שהיא מאפשרת שינוי אמיתי בזרימה של הנפט.

כך או אחרת, נזכיר כי במשך המלחמה, נמצאו פתרונות חלקיים לסגור את החור הגדול של 20 מיליון חביות נפט ביום (מתוך שימוש יומי של 103 מיליון חביות). עיראק העבירה נפט דרך טורקיה, סעודיה דרך הים האדום, רזרבות עולמיות השתחררו, ספינות מסוימות עברו במצר בלי להפעיל מערכות כדי שלא יתגלו, והשתמשו גם בנתיב צמוד לעומאן. בפועל, המחסור ירד על פי ההערכות לכ-8-10 מיליון חביות - גם משמעותי, אבל פחות.