התייחסות ראשונית של האנליסטים על טבע: דו"ח מדהים

בעקבות הדוחות המפתיעים שדיווחה הבוקר מניית העם - טבע, פירסמו מספר בתי השקעות תגובה ראשונית, לפני שיחת הועידה ומפגש האנליסטים בהמשך היום
ליאור גוטליב |

בעקבות הדוחות המפתיעים שדיווחה הבוקר מניית העם - טבע, פירסמו מספר בתי השקעות תגובה ראשונית, לפני שיחת הועידה ומפגש האנליסטים בהמשך היום.

מיטב - דו"ח מדהים

האנליסט שי יצחקי מבית ההשקעות מיטב הותיר את המלצתו על "קנייה" אך את מחיר היעד עדיין לא עידכן.

תגובתו הראשונית של יצחקי מהדו"ח הייתה - דו"ח מדהים, תוצאות החברה היו טובות משמעותית מאוד מהערכות בכל הפרמטרים. ולראייה, ציינו במיטב, כי הרווח למניה (בניכוי השפעות חד פעמיות) עמד על 0.66 סנט כ-20 סנט מעל הציפיות, מספר מדהים אפילו בהתחשב במסורת "הכאת הציפיות" המכובדת ורבת השנים של טבע.

יצחקי הוסיף, הנחיות ההנהלה החדשות ל-2006, לרווח למניה של 2.15-2.25 סנט, גבוהות משמעותית מהתחזיות הנוכחיות בשוק, אך עשויות להראות שמרניות בהתחשב בתוצאות המצוינות של הרבעון השני. זאת, מכיוון שמבחינת מוצרים באקסקלוסיביות גנרית, המחצית השנייה של השנה צפויה להיות אף חזקה מהרבעון השני. יצחקי מסייג ואומר, כי תוצאות הרבעון השני מפתיעות עד כדי כך בעוצמתן, שצריך להיזהר בשימוש שלהן כבסיס קדימה.

לסיכום, תוצאות הרבעון מוכיחות כי החששות בשוק מהמהלך של מרק בגין הזוקור היו לחלוטין לא מוצדקות. להערכת יצחקי, ישנה אפשרות סבירה שהתוצאות בפועל לשנת 2006 יהיו טובות מהתחזיות. עם זאת, יש לזכור, כי בשנת 2007 יהיו משמעותית פחות השקות של אקסלוסיביות גנרית, כך שהחברה עשויה לקבוע ב-2006 רף שיהיה קשה לעקוף אותו.

אי.בי.איי - העולם חייב גנריקה

מנהלת מחלקת המחקר של IBI, אלה אלקלעי גם הותירה את המלצתה על "קניה" עם מחיר יעד של 46 דולר. אלקלעי מסרה, כי הדו"ח ללא ספק מייצג את כל מה שטבע יודעת לעשות. למרות החששות טבע בלעה את איווקס ושיעורי הרווח ההיסטוריים של טבע לא רק שלא נפגעו אלא צמחו. החברה העלתה את התחזיות להמשך השנה.

ההפתעה בשורת המכירות הייתה קטנה יחסית עם מכירות של 2,172 מליון דולר גבוה מהקונצנזוס כשעיקר ההפתעה במכירות היא

בזכות מכירות הגנריקה בארה"ב. כרגיל הציגה טבע צמיחה בכל המגזרים הגיאוגרפיים עם צמיחה של 81% בפרמצבטיקה ו-14% במכירות ה-API.

על המשקיעים במניה לקחת בחשבון כי על מנת להבטיח צמיחה עתידית תלויה החברה בהשקות של מוצרים גנריים גדולים או בריבוי של השקות קטנות ורווחיות. הצבר של החברה מבטיח כי היא תוכל לעשות זאת אולם עשויה להיווצר תנודתיות בין רבעונית גדולה מאשר בעבר.

כלל פיננסיים בטוחה - דו"ח חזק מאוד

האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסיים בטוחה מסרה, כי שיעור רווחיות של הרבעון השני מזכיר שיעורי רווחיות של חברות מקור, שיעור הרווח הגולמי עמד על 53.9% כולל ההפחתות ושערוך המלאי בגין רכישת איווקס. לשם השוואה שיעור הרווח ברבעון המקביל היה 47.4% ובכל שנת 2005 47.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.