כלל תעשיות משלימה ההשתלטות על ברק 013

תשלם 40 מיליון דולר לבעלי האג"ח ותגיע מהחזקה של 44% להחזקה של יותר מ-95% מספקית השיחות הבינלאומיות והאינטרנט השלישית בגודלה בישראל
שי פאוזנר |

כלל תעשיות משלימה את ההשתלטות על ברק 013. כלל השיגה הסכמה עקרונית עם בעלי המניות בספקית התקשורת הבינלאומית והאינטרנט ועם נציגי בעלי האג"ח שלה בעניין - לפיו היא כלל תזרים בעצמה או באמצעות כללקום 32.3 מיליון דולר, אשר ישמשו לתשלום לבעלי האג"ח ותגיע להחזקה של יותר מ-95% ממניות ברק 013.

כלל מחזיקה כיום בברק 013 44% על ידי כללקום וחברת מוחזקת נוספת שלה - מתב מחזיקה ב-15% מברק 013.

אז בסיכום העסקה יעלו המניות לכלל תעשיות 40 מיליון דולר, מהם תשלם 7.65 מיליון דולר במעמד חתימת מזכר הבנות בסוף מאי. את יתר בסכום יקבלו בעלי האג"ח של ברק 013 מכלל תעשיות עם השלמת העסקה. בעלי האג"ח הסכימו כי הקרן בחוב של 65 מיליון דולר תשלום עם ריבית של 10% לתקופה של 5 שנים. ניתנה לכלל גם אפשרות של פרעון מוקדם של החוב עם תבחר בכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".