הדולר מתחזק קלות - נסחר בתוספת של 0.12%

המטבע האמריקני פותח סביב רמת 4.313 שקל. האירו נסלר ללא שינוי ונסחר סביב רמת 5.764 שקל. בעולם: הדולר ממשיך להיסחר בטווח צר למול מרבית העיקריים
דרור איטח |

הדולר האמריקני פותח את הבוקר בעליה של 0.12% ונסחר סביב רמת 4.313 שקל. האירו נסלר ללא שינוי ונסחר סביב רמת 5.764 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר ממשיך להיסחר בטווח צר למול מרבית העיקריים, סביב רמותיו מאתמול. אמש נסחר הדולר בסימן התחזקות, אשר נבלמה במהלך הלילה על רקע פרסום זרימת ההון לארה"ב. משקיעים נרתעים מקניות נוספות של דולרים על בסיס חששותיהם שזרימת ההון לא תצליח לממן את הגירעון האמריקאי האדיר לאורך זמן, על אף הריבית האמריקאית ההולכת וגדלה. השוק מתאפיין בחוסר יכולת לקבוע כיוון ברור לטווח קצר. "משקיעים דנים במצב הכלכלה, כיוון הריביות ובמעבר רזרבות מט"ח, אך מתקשים להגדיר את הטון לכיוון זה או אחר", אומר טריידר יפני.

עקב אי פרסום צפי רשמי להיקף זרימת ההון, הדעות בקרב האנליסטים חלוקות. חלקם סבורים כי גם החודש יכסו התנועות את הגירעון המסחר האחרון, ואילו אחרים סבורים כי הפעם יהיו תנועות ההון הרבה מתחת לגירעון. זרימת הון מתחת ל-60 מיליארד דולר תביא להמשך מכירת דולרים מאסיבית. "נראה כי האירו נסחר בשונה מהדולר/יין, על רקע הערכות כי בנקים מרכזיים קונים את האירו. זה מעיד על כך שקניית מטבעות עיקריים הולכת ונהיית מסובכת יותר ויותר", מוסיף הטריידר. כאמור, השוק נסחר ברגיעה ונראה כי זהו השקט שלפני הסערה כיוון שמשקיעים נמנעים מלהיכנס לפוזיציות לפני פרסומי השבוע.

האירו נסחר בסימן חולשה כנגד העיקריים. בשעה זו נסחר המטבע האירופאי סביב רמה של 1.3350 למול הדולר, לאחר שהיה בשיא יומי של 1.3373 והושפע ממכירות אירו/יין, על רקע מימושים של הזוג מיום אמש. בשעה זו נסחר האירו/יין סביב רמה של 140. הדעות לגבי כיוון האירו/דולר חלוקות וראה כי הזוג נמצא בנקודת זינוק למעלה או למטה. נראה כי כיוונו יקבע על רקע פרסום זרימת ההון היום. ישנם משקיעים הסבורים כי לאחר הפרסום ימשיך התיקון שהחל בתחילת השבוע ואחרים סבורים כי מגמת העלייה רק תתחדש במשנה מרץ. היום צפוי להתפרסם סקר ה-ZEW בגרמניה וע"פ ציפיות אנליסטים עשוי לרדת לרמה של 34.00.

התחזקות הדולר למול היין נעצרה אמש סביב רמה של 105.00 על רקע חששות משקיעים יפניים מקניות נוספות של דולרים. חששות אלו על רקע הערכות כי קצב עליית המחירים בארה"ב עשויה להיחלש. בנוסף לכך, סיום השנה הפיסקאלית בארה"ב בסוף מרץ מחזירה הון יפני למולדת. "קניות ומכירות של דולר/יין מאזנים את המסחר בזוג. בעוד תיאבון המשקיעים לקנות דולרים מוגבל, מחכים היבואנים לקנות את היין", אומר אנליסט מטבעות בכיר. ואכן הזוג ממשיך להיסחר בטווח של 104.00-150.00 מתחילת פברואר השנה ונראה כי רק כיוון ברור של הדולר לטווח קצר יכול לגרום לפריצה של הזוג מטווח זה. בשעה זו נסחר סביב רמה של 104.80 לשפל של 104.62.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.