החברה לישראל מתקדמת באמריקה הלטינית: השלימה גיוס חבילת המימון לפרוייקט תחנת כוח בפרו

החברה הבת של החברה לישראל סיימה בהצלחה גיוס אשראי מבנקים וקרנות פנסיה בסכום של 277 מיליון דולר למימון הרחבת כושר ייצור החשמל בפרויקט בהיקף של 400 מיליון דולר
מערכת Bizportal |

לאחר שפרשת פריסת החובות לחברת הספנות צים מאחוריה, מתפנה הנהלת חברה לישראל לעסוק בפיתוח העסקים של הקבוצה. הבוקר שיגרה החברה הועה לבורסה לפיה חטיבת האנרגיה של החברה לישראל (IC POWER) סיימה את הסגירה הפיננסית בפרויקט הרחבת כושר ייצור החשמל באמריקה הלטינית כאשר סיימה בהצלחה את גיוס המימון החיצוני בהיקף של 277 מיליון דולר.

גיוס המימון החיצוני הינו בהמשך להכנסת שותף - חברת QUIMPAC מפרו לפני מספר שבועות, בהיקף של 25.1% לפי שווי חברה של 220 מיליון דולר. במסגרת עסקה זו, דיווחה החברה לישראל על רווח הון של כ-34 מיליון דולר. סך ההשקעה הנה בסכום של כ-400 מיליון דולר על מנת להרחיב את כושר ייצור החשמל בפרו ב-280 מגוואט נוספים.

המימון החיצוני בוצע בחלקו דרך אשראי בנקאי בסינדיקציה של מספר בנקים ובחלקו דרך הנפקת אג''ח לגופים מוסדיים בפרו לתקופה מקבילה.

ייצור החשמל של קבוצת החברה לישראל באמריקה הלטינית מאוגד תחת חברת INKIA. החברה מעורבת בייצור חשמל במספר מדינות, בעיקר בפרו, בהיקף של כ-3,000 מגאווט. מרבית הייצור מבוסס על תחנות כח הידרו אלקטריות וטורבינות גז שפועלות על גז טבעי.

חברת קלפה נרכשה בשנת 2007. באותו מועד החברה הייתה בשלבי הקמה של טורבינת הגז הראשונה שלה בכושר ייצור של 185 מגוואט. מאז בוצעו מספר הרחבות בכושר הייצור: התחנה הראשונה (קלפה I) החלה לפעול ביוני 2007. בדצמבר 2007, כשהחברה הייתה כבר בבעלות החברה לישראל, החלה ההרחבה השנייה וקלפה II נכנסה להפעלה מסחרית בחודש יולי 2009 והגדילה בכך את כושר הייצור באתר ל - 380 מגוואט. בשלב מאוחר יותר הוחלט על הרחבה נוספת על-ידי הקמת טורבינת גז נוספת כך שכושר הייצור יעלה ל-570 מגוואט. תחנת הכח החדשה אמורה להתחיל לפעול ברבעון הראשון של 2010.

האשראי שגויס מיועד להרחבת כושר הייצור ב-280 מגואט נוספים בעלות של כ-400 מיליון דולר, היה השלב האחרון לפני תחילת ביצוע הפרויקט. בחודש ספטמבר 2009 הסתיים המכרז לסגירת טורבינות הגז למחזור משולב. בהרחבה זכתה חברת בת של POSCO מקוריאה, חברת ענק, הנסחרת בבורסות ניו יורק לפי שווי של מעל 30 מיליארד דולר, המתמחה בפרויקטים כאלה. מועד סיום הפרויקט מתוכנן לחודש נובמבר 2012.

נציין כי מרבית החשמל המיוצר נמכר בעסקאות ארוכות טווח לצרכני חשמל גדולים בפרו והיתרה לשוק החופשי. משק החשמל בפרו חופשי ומופרט והחברה לישראל באמצעות קלפה ו-EDEGEL הנה מהשחקנים הגדולים בשוק ייצור החשמל במדינה לצד ENDESA מספרד, SUEZ מצרפת וחברות בינלאומיות נוספות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.