החברה לישראל מתקדמת באמריקה הלטינית: השלימה גיוס חבילת המימון לפרוייקט תחנת כוח בפרו
לאחר שפרשת פריסת החובות לחברת הספנות צים מאחוריה, מתפנה הנהלת חברה לישראל לעסוק בפיתוח העסקים של הקבוצה. הבוקר שיגרה החברה הועה לבורסה לפיה חטיבת האנרגיה של החברה לישראל (IC POWER) סיימה את הסגירה הפיננסית בפרויקט הרחבת כושר ייצור החשמל באמריקה הלטינית כאשר סיימה בהצלחה את גיוס המימון החיצוני בהיקף של 277 מיליון דולר.
גיוס המימון החיצוני הינו בהמשך להכנסת שותף - חברת QUIMPAC מפרו לפני מספר שבועות, בהיקף של 25.1% לפי שווי חברה של 220 מיליון דולר. במסגרת עסקה זו, דיווחה החברה לישראל על רווח הון של כ-34 מיליון דולר. סך ההשקעה הנה בסכום של כ-400 מיליון דולר על מנת להרחיב את כושר ייצור החשמל בפרו ב-280 מגוואט נוספים.
המימון החיצוני בוצע בחלקו דרך אשראי בנקאי בסינדיקציה של מספר בנקים ובחלקו דרך הנפקת אג''ח לגופים מוסדיים בפרו לתקופה מקבילה.
ייצור החשמל של קבוצת החברה לישראל באמריקה הלטינית מאוגד תחת חברת INKIA. החברה מעורבת בייצור חשמל במספר מדינות, בעיקר בפרו, בהיקף של כ-3,000 מגאווט. מרבית הייצור מבוסס על תחנות כח הידרו אלקטריות וטורבינות גז שפועלות על גז טבעי.
חברת קלפה נרכשה בשנת 2007. באותו מועד החברה הייתה בשלבי הקמה של טורבינת הגז הראשונה שלה בכושר ייצור של 185 מגוואט. מאז בוצעו מספר הרחבות בכושר הייצור: התחנה הראשונה (קלפה I) החלה לפעול ביוני 2007. בדצמבר 2007, כשהחברה הייתה כבר בבעלות החברה לישראל, החלה ההרחבה השנייה וקלפה II נכנסה להפעלה מסחרית בחודש יולי 2009 והגדילה בכך את כושר הייצור באתר ל - 380 מגוואט. בשלב מאוחר יותר הוחלט על הרחבה נוספת על-ידי הקמת טורבינת גז נוספת כך שכושר הייצור יעלה ל-570 מגוואט. תחנת הכח החדשה אמורה להתחיל לפעול ברבעון הראשון של 2010.
האשראי שגויס מיועד להרחבת כושר הייצור ב-280 מגואט נוספים בעלות של כ-400 מיליון דולר, היה השלב האחרון לפני תחילת ביצוע הפרויקט. בחודש ספטמבר 2009 הסתיים המכרז לסגירת טורבינות הגז למחזור משולב. בהרחבה זכתה חברת בת של POSCO מקוריאה, חברת ענק, הנסחרת בבורסות ניו יורק לפי שווי של מעל 30 מיליארד דולר, המתמחה בפרויקטים כאלה. מועד סיום הפרויקט מתוכנן לחודש נובמבר 2012.
נציין כי מרבית החשמל המיוצר נמכר בעסקאות ארוכות טווח לצרכני חשמל גדולים בפרו והיתרה לשוק החופשי. משק החשמל בפרו חופשי ומופרט והחברה לישראל באמצעות קלפה ו-EDEGEL הנה מהשחקנים הגדולים בשוק ייצור החשמל במדינה לצד ENDESA מספרד, SUEZ מצרפת וחברות בינלאומיות נוספות.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
