המדדים באירופה צנחו לרמות שפל של ששה חודשים
המדדים באירופה צנחו היום לרמות נמוכות של ששה חודשים. החשש המרכזי בקרב המשקיעים ברחבי העולם הינו שהמשך העליה ברמות האינפלציה תאלץ את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להמשיך ולהעלות את רמות הריבית. הירידה החדה היום בשווקים ברחבי העולם ובמחירי הסחורות העלתה את החשש מפני האטה בכלכלה העולמית. המדדים האירופאים הספיקו למחוק את כל העליות שצברו מתחילת השנה. סקטור הבנקאות שוב עמד במרכז המסחר על רקע המשך התחזקות הדולר. סקטור חברות הכריה בלט מבין הסקטורים היורדים על רקע הירידה החדה במחירי המתכות.
בפרנקפורט סגר היום מדד הדאקס בירידה של 1.92% לשער של 5,292 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי ב-1.8% לשער של 5,519נקודות, מדד הקאק בפריס סגר בירידה של 2.24% לשער של 4,617 נקודות, מדד היורוסטוקס ירד ב-2.09% ל-3,408 נקודות. מדד ציריך ירד ב-2.43% לשער של 7,154 נקודות.
כל 18 השווקים שנפתחו היום למסחר סגרו בירידות שערים.
מניות במרכז
UBS, הבנק הגדול ביותר באירופה מבחינת שווי נכסים, ירד ב-3.7%. Credit Suisse Group, הבנק השני בגודלו בשוויץ ירד ב-4.5%. חברות הפיננסים מושפעות באופן משמעותי מהעלאת ריבית.
BHP Billiton, חברת הכריה הגדולה בעולם ירדה ב-4.8%. Anglo American, חברת הכריה השלישית בגודלה בעולם ירדה ב-3.7%. מחירי המתכות ירדו היום בשיעורים חדים.
על רקע הירידות החדות במחירי הנפט ספגו היום יצרניות הנפט ירידות חדות. BP, חברת הנפט הגדולה באירופה, ירדה ב-2.2%. Total, חברת הנפט השלישית בגודלה באירופה ירדה ב-2.7%.
ישראליות באירופה
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
