הצלחה לפרוקוגניה: היענות מלאה בהנפקת הזכויות, גייסה 13.4 מיליון שקל
המשקיעים בפרוקוגניה ניצלו את מלוא הזכויות שהוצעו בשבוע שעבר במסגרת ההנפקה והזרימו לה 13.4 מיליון שקל, כך הודיעה החברה היום (א').
המשקיעים בפרוקוגניה ניצלו 99.9% מיחידות הזכויות שהוצעו, כאשר בעלי השליטה בחברה צחי סולטן וניר פלג ניצלו את מלוא הזכויות שהוצעו (באמצעות חברת סולג). בתמורה לזכויות, המשקיעים הזרימו לחברת הביומד 13.4 מיליון שקל.
אלון נתנזון נשיא ומנכ"ל פרוקוגניה מסר: "ניצול מקסימאלי של הזכויות במסגרת הנפקה זו מהווה הבעת אמון בחברה ובטכנולוגיות שלה. תמורת ההנפקה תשמש אותנו להמשך האצת תהליכי הפיתוח של הטכנולוגיות שלנו וקידום שיתופי פעולה אסטרטגיים, מדעיים ועסקיים".
- 9.אורן 28/02/2011 09:46הגב לתגובה זוסוף סוף נרוויח .....קדימה למעלה
- 8.גם אני בן אדם חכם 28/02/2011 02:06הגב לתגובה זופרוקוגוניה , לא לילדים פחדנים
- 7.בן אדם חכם 28/02/2011 02:03הגב לתגובה זומניית ביומד שרק עוד קצת זמן אנו נשמע על תרופה
- 6.ג' קי 27/02/2011 12:50הגב לתגובה זואבל... פתאים לא מתים הם רק מתחלפים.
- 5.פרוקוגניה 27/02/2011 12:49הגב לתגובה זואתה חולם.
- 4.שוקי 27/02/2011 12:33הגב לתגובה זותירשמו 25, בהנחה גדולה של שער 20 ,המנייה לא שווה כלום.
- 3.אבי 27/02/2011 11:57הגב לתגובה זוסולטן מה קורה עם מודיעין ינוכל
- 2.מזל 27/02/2011 11:01הגב לתגובה זושלום לך. מה דעתך לגבי מניה , אנע משער 50 כדאי לחזק. תודה מראש.
- 1.מאיר 27/02/2011 10:43הגב לתגובה זומי שעקב אחר מה שאמרתי במהלך התקופה האחרונה (3 חודשים) יכול להסיק שלרגע לא טעיתי. לא רק כניסתם של אנשי העסקים (החזקים יש לציין) הוא שהביא ויביא את הצלחת החברה אלא באמת הדרך והטכנולוגיה אותה היא מפתחת. אז שיהיה המון בהצלחה...אני ממשיך אתך לאורך כל הדרך.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.
בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.
בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
