מה האינטרס של יחצנים לקחת קמפיינים התנדבותיים?
שלושה משרדי יח"צ בלטו בשנה האחרונה במפה התקשורתית. זה נשמע ונקרא כמו שורה תמימה, אבל שימו לב שוב: 3 משרדי יח"צ בלטו השנה במפה התקשורתית. אם בעבר התגאו היחצנים ביכולתם להבליט ולהעצים את הלקוח, כעת חשוב להם לא פחות, ויש שיטענו יותר, להשיג בולטות תקשורתית לעצמם.
איך עושים את זה? כל הדרכים כשרות. תשאלו את איתי בן-חורין, שמוביל בימים אלה את הקמפיין נגד הארכת חוק טל לגיוס החרדים; את ניסים דואק, שייצג בכל כלי תקשורת אפשרי את א' מבית הנשיא ואחר כך את אורלי אינס; ואת תמי שינקמן, שקנתה את תהילת עולמה בקמפיין התקשורתי לשחרור גלעד שליט.
כמובן, העבודה נעשית כולה בהתנדבות, המטרות ראויות וחשובות, והסיסמאות נשמעות אמינות הרבה יותר כאשר אינן מגיעות מפוליטיקאים. כמעט קל מדי להיסחף אחרי הטרמינולוגיה: "הילד של כולנו", "חלוקה צודקת של הנטל", "גופה של אישה שייך לה בלבד", ועוד כהנה וכהנה. זהו השילוש הקדוש של היח"צ: מסרים הטבועים עמוק בקונצנזוס, המוצגים בצורה קולחת ובהירה, ונחטפים כלחמניות חמות על ידי מערכות התקשורת הכתובה והאלקטרוניות בארץ. אבל האם היחצנים החדשים הם האידיאליסטים הישנים שחמושים כעת בכלים תקשורתיים? כמי שהיה ביחסי גומלין עם היחצנים כמעט 20 שנה כעיתונאי, אני לא לגמרי בטוח.
להבדיל ממסעות יח"צ קונבציונאלים למען הלקוח, עושה רושם שבמקרים אלה, הדרך חשובה יותר מהמטרה הסופית. למען הסר ספק: אני בטוח ששינקמן רצתה שגלעד יחזור הביתה כמו כל אחד אחר, ברור לי שבן-חורין באמת מאמין שצריך לחלק את נטל הגיוס גם על החרדים, ומהיכרותי עם מר דואק (וזוגתו) אני מוקיר את יחסו לנשים.
אבל האידיאלים לבדם לא יכולים להצדיק את ההשקעה העצומה בזמן ובמשאבי המשרד, שמתרגמים גם להוצאה כלכלית לא קטנה. אבל אל דאגה, את ה-ROI (החזר עבור ההשקעה) שלהם מקבלים היחצנים החדשים כבר במשפט הראשון בראיון אצל רזי ברקאי, עוד לפני שהציגו ולו מסר אחד. כן רזי, דואק עם א', ותאיית את זה נכון בבקשה.
לפני מספר שנים החל טרנד חדש בעולם היח"צ: מיתוג אישי למנהלים. יחצנים שונים הציעו שירות שנועד להבליט ולהעצים בתקשורת את המנהל עצמו, ולא את הארגון או החברה שהוא עומד בראשה. הרי בסופו של יום מה שיישאר לו למנהל הן תוצאות החיפוש על שמו בגוגל. היחצנים החדשים שכללו את השירות עבור עצמם, והפכו את המיתוג האישי ללאומי.
לו הייתי נדרש לבקש את תגובת היחצנים על הטור הזה, היו ודאי כותבים לי שהם אזרחים כמו כולם, שהסוגיות החברתיות והלאומיות בוערות בעצמותיהם לא פחות מאידיאליסטים (?) דוגמת דפני ליף וחבריה, וכי הם והציבור כולו ברי מזל על כך שהם יכולים לתרום את כישוריהם וקשריהם התקשורתיים לתיקון עוולות חברתיות, מדיניות או אחרות. והם לא ישקרו. זו האמת. אבל בדיוק כמו כל יח"צ טוב - זו רק חלק מהאמת. החלק שלא יאמר בתגובה הוא שהנוסחה בעולם של תקשורת מיידית היא פשוטה: מיתוג שווה פרסום שמביא לקוחות, ולקוחות מביאים כסף.
אין לי ולו מילה רעה אחת על אנשים שהחליטו לעשות לביתם. גילוי נאות: גם אני עזבתי את העיתונות לעשות לביתי, ואיני מתבייש בכך. אבל אני מוצא טעם לפגם באנשים בעלי אוריינטציה מסחרית ברורה שתופסים טרמפ על סוגיות לאומיות, ובדרך מרוויחים מיתוג ופרסום חינם. יש לזה שם אצלנו: הון פוליטי. אלא שיחצנים אינם פוליטיקאים. אפשר לקבל את זה בהבנה, איכשהו, כשמדובר באנסטסיה מיכאלי, כרמל שאמה-הכהן וחבריהם, אבל לא שמדובר ביחצנים שתקשורתם אומנותם - ועליה פרנסתם. אם אכן מדובר באידיאליזם צרוף, אנא כבדו עצמכם ובמהלך העבודה התקשורתית האידיאליסטית הדירו רגליכם ושמכם מקדמת הבימה. עסקו ביחסי ציבור, לא ביחסים על חשבון הציבור, גם אם זה בהסכמה.
- 6.גילה, חיפה 26/03/2012 11:02הגב לתגובה זווהיא גם לא שלילית. חוסר יחסי ציבור תקיפים השאירו את רון ארד למותו הגלמוד אי שם -מי ידוע איפה. עדיפים בעיני יחסי הציבור של שינקמן שהניבו את שחרורו של גלעד. לטעמי שינקמן לא היתה ברוטלית במיצוב עצמה והיא עשתה זאת באיפוק. מקצוע יחסי הציבור הוא מקצוע היכול בקלות לגרום לאדם העוסק בו לאבד את הקשר למציאות וליצור תחושה אומניפוטנטית של שליטה במציאות. העוסקים בכך יבינו היטב מה אני אומרת. התגייסות פרובונו לטובת קמפיין חברתי היא תרומה מסויימת לחברה המשמשת קורבן למלחמות והקפות להבניית תודעה. לו היו יחסי ציבור איכותיים מגוייסים עבור ויקי קנפו למשל, ואלי היו גם הישגים ראויים ליוזמתה הספונטנית. אני דוחה את דבריו של רודריגז-גרסיא שמצוי בסקטור של אנשים מחוברים, משפיעם ושבעים. יש קבוצות ופרטים רבים שנמצאים הרחק מהעין הציבורית ובודאי משמץ של איכפתיות. כמו למשל עובדי פרי גליל שהם עוד בחלק המתוקשר של המקרה, אבל אנשים יומיומיים שמקרה שלהם יכול ליצור יחסי win win ואין רע בכך. לא רק לאריסון, דנקנר, תשובה ודומיהם מותר לגייס תודעה עבור עצמם. אם זוכים בזאת מי שאין ידם משגת אבל המקרה שלהם תורם לשני הצדדים, עדיף כך מלא כלום.
- 5.נכון אבל 20/03/2012 21:10הגב לתגובה זומצד שני גם לכתוב ביקורות על יחצנים אחרים זה לא בדיוק הדרך הכי מהוללת לצמרת
- הכותב לא יחצן (ל"ת)מה נכון? 21/03/2012 08:36הגב לתגובה זו
- "אורי רודריגז הוא יועץ שיווקי" (ל"ת)זאת החתימה 21/03/2012 10:51
- 4.ראוי לדעת 19/03/2012 15:46הגב לתגובה זוהוא ייסד תא המאבק הזה. לא שנתיים, לא שלושף ולא 4..הרבה יותר הרבה לפני שהוא נהיה שם דבר בתקשורת
- 3.י 19/03/2012 14:44הגב לתגובה זוהמאמץ של שינקמן להוביל "קמפיין" האדרה עצמי, הוא גם זה שתרם לגלעד להיות השבוי הישראלי שנרקב בשבי הכי הרבה שנים. חבל שאת העובדה "השולית" הזו איש לא מציין ועוד יותר חבל זה שהורי השבוי הבא, גם הם יפלו קורבן לאנשי יחסי ציבור אופורטוניסטים, כי כל התמימים שרים שירי הלל לשינקמן.
- 2.סתם 19/03/2012 10:17הגב לתגובה זותביא קמפיין אחד טוב שהובלת, ברמה של היחצנים האלה ואז תדבר. פחחחח
- 1.רונית 18/03/2012 16:50הגב לתגובה זואם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי בתקשורת את שמם של אותם "אידיאליסטים" כבר הייתי עשירה היום... הם מקדמים את עצמם ולא את המטרה לשמה התכנסנו- לראייה שימו לב לכמות האזכורים התקשורתיים של כל אחד מהם. זה גובל בנרקיסיזם ונרקיסיזם זה דוחה.
- י 19/03/2012 17:41הגב לתגובה זובמקרים שבהם מדובר בחיי אדם (כמו שליט), זה גם עלול להרוג.
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
הסטטוס קוו ברייטינג של לוח השידורים נשמר, לפחות עד שיתעדכנו נתוני המידרוג: מבחינת המהדורות המרכזיות, קשת בראש, 14 שני, 13 מדשדש וכאן11 כמעט מחוץ למשחק
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אמש במקום הראשון מבין המהדורות המרכזיות, ועמדה על 14.4% רייטינג ו-385 אלף צופים, חדשות 14 היו במקום השני עם 7.8% ו-203 אלף צופים. חדשות 13 היתה עם 6.4% רייטינג ו-144 אלף צופים ואילו מהדורת החדשות של כאן11 הייתה במקום האחרון, עם 3.4% רייטינג בלבד ו-80 אלף צופים בסך הכל.
פריים טיים
התחרות על המקום הראשון היתה צמודה, כשנוטוק של רועי עידן בקשת עמד על 12.7% רייטינג ו-307 אלף צופים, ואילו משחקי השף היו צמודים, 11.7% ו-273 אלף צופים. ערוץ 14 עם הפטריוטים היציבה, היה , ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 6.7%, עם 171, כשהערוץ שידר לאחריה את התכנית על נפילת משטר אסד, "אסד - רות, סוף", שעמדה על 6.4% ו-166 אלף צופים. במקום האחרון היה כאן11 עם "זמן אמת" שעמד על 3% ו-66 אלף צופים.
תכניות הבוקר והמהדורות
המוקדמות
בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.2% ו-74 אלף צופים. אחריה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2.1% רייטינג ו-48 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13 עם 1.3% רייטינג ו-27 אלף צופים בלבד. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת היה במקום הראשון עם 2.7% ו-53 אלף צופים, "על הבוקר" של 14 היה עם 1.4% ו-33 אלף צופים ואילו "פותחים יום" של רשת סיים אחרון, עם 1.1% ו-26 אלף צופים בסך הכל.
במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות שש עם עודד בן עמי בקשת 12 הוביל עם 7.9% רייטינג ו-201 צופים, כאשר אחריהם היו ריקלין ושות', של ערוץ 14, עם 4.8% רייטינג ו-106 אלף צופים ואת הרשימה סגרה רשת, עם מוריה וברקו שעמדו על 3.7% רייטינג ו-90 אלף צופים בלבד, שעדיין מציגים נתונים מאכזבים לשני טאלנטים שהיו אמורים להיות דומיננטיים יותר ברצועה, אולי זה התחרות הקשה והקוטביות של הצופים, שבוחרים ב-12 או 14, שכל אחד מהם עם אג'נדה מובהקת, וההיצע של מוריה וברקו לא מספיק מתבדל. מעבר לכך, התוכנית לא מעניינת כפי שהיתה בעבר.
- האירוויזיון בראש וחדשות ערוץ 13 במקום האחרון
- בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוריה וברקו עלתה לאוויר לפני כתשעה חודשים, במרץ 2025, תחילה במתכונת שבועית, ולאחר מכן, באוגוסט, במתכונת יומית, כדי להציל את הרייטינג של הערוץ. וזאת לאחר שהתכנית הקודמת של ברקו, עם אופירה אסייג, הפכה מתכנית נישה בפינה חשוכת רייטינג למכונה משומנת של צופים ועם משקל ציבורי לא מבוטל. "אופירה וברקו" שודרה מ-2017 והלכה ותפסה תאוצה, ובשיאה הגיעה לרייטינג דו ספרתי, עד שב-2024, עזב ברקו את התכנית.
