ממדאני באולטימטום: או שהעשירים ישלמו יותר, או שהארנונה תעלה כ-10%

ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, מציג את התקציב הראשון שלו ומציב אולטימטום למושלת מדינת ניו יורק, קתי הוכול, ולמחוקקים הדמוקרטים באלבני: תעלו מסים על מיליונרים וחברות, או שהעיר תעלה ארנונה בשיעור של 9.5%. מדובר במהלך פוליטי וכלכלי משמעותי, עם השלכות ישירות על המעמד הבינוני ועל שוק הנדלן בעיר.

התקציב שהציג עומד על 127 מיליארד דולר, גידול של כ-10 מיליארד דולר לעומת השנה הנוכחית. לשם השוואה, התקציב גבוה בכ-10 מיליארד דולר מתקציב מדינת פלורידה, אף שאוכלוסיית ניו יורק סיטי מהווה כ-40% בלבד מאוכלוסיית פלורידה. ממדאני מגדיר את התקציב כמרוסן, אבל בפועל מדובר בהרחבה משמעותית הכוללת יוזמות חברתיות כמו טיפול ילדים חינם, תחבורה ציבורית ללא תשלום ותמיכה בשוכרי דירות.

ממדאני מאשים את קודמו, אריק אדמס, בהשארת משבר פיסקלי, לצד העברת עלויות מהמדינה לעיר.

יותר הכנסות, ועדיין גירעון

בשנים האחרונות נהנית ניו יורק מגאות בגביית מסים, עם עלייה של כ-50% בהכנסות העיר, לרבות מס על רווחי הון ובונוסים בוול סטריט. ב-2025 זינקו הבונוסים ב-20%, מה שהוסיף 7.3 מיליארד דולר להכנסות. עם זאת, בעירייה מדברים על גירעון מצטבר של 5.4 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות.

נזכיר שהתחזית הקודמת דיברה על בור גדול יותר של 12 מיליארד דולר, אך גביית מס ההכנסה זינקה בעקבות הבונוסים, וחיסכון של 1.77 מיליארד דולר בהוצאות שוטפות צמצם את הפער. ועדיין, ההוצאות, לרבות שכר והטבות לעובדי ציבור, פנסיות ותשתיות, גדלו מהר יותר. חינוך לבדו מהווה 40% מהתקציב.

• ממדאני ניסה לסכל עסקה של סאמיט בברוקלין והפסיד במאבק משפטי
• השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האחוזון העליון של המשתכרים בעיר משלם כמעט 50% ממס ההכנסה המקומי. זה הבסיס לדרישת ראש העיר להעלות מסים דווקא על הקבוצה הזאת.

ממדאני דורש ממושלת מדינת ניו יורק ומהמחוקקים להעלות את מס ההכנסה למיליונרים ב-2 נקודות אחוז ולהעלות את מס החברות המדינתי מ-7.25% ל-11.5%. אם המהלך יאושר, מס החברות המשולב בעיר עשוי לעבור את רף ה-20%.

גם המס השולי המרבי ליחידים יטפס. משקי בית שמרוויחים מעל 25 מיליון דולר בשנה עשויים להגיע לשיעור של 16.8% ברמת המדינה והעיר יחד. מי שמרוויח מעל מיליון דולר ישלם כ-15.5%, ולמעלה מ-50% כאשר כוללים מס פדרלי.

מדובר בנטל גבוה מאוד בהשוואה למדינות אחרות בארצות הברית, כולל קליפורניה וניו ג'רזי. אומנם ניו יורק נהנית מריכוז גבוה של הון ופיננסים, אבל השאלה היא עד כמה ניתן להמשיך ולהכביד מבלי לפגוע בבסיס המס עצמו. כבר ב-2025 נרשמה ירידה של 5% במספר התושבים העשירים בעיר, וכ-50 אלף ניו יורקים עברו לפלורידה, שם המסים נמוכים משמעותית.

• טסלה במבחן: המוסדיים מצמצמים, המשקיעים הפרטיים ממשיכים לקנות
• סמסונג מאותתת על העלאת מחירים בשבבי AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניית הקוונטים שהחלה להיסחר היום ומזנקת ב-14%

הארנונה ככלי לחץ פוליטי

כאן נכנס האיום. העלאת ארנונה של 9.5% תפגע לא רק בבעלי נכסים במנהטן אלא גם בבעלי בתים מהמעמד הבינוני ברובעים החיצוניים. במילים אחרות, אם מדינת ניו יורק לא תעלה מסים על עשירים וחברות, העיר תגלגל חלק מהנטל אל בעלי הדירות, שישלמו מאות דולרים נוספים בשנה.

המהלך משמש ככלי לחץ פוליטי על המושלת הוכול, שמתמודדת על בחירה מחדש ומתנגדת להעלאות מסים, בטענה כי הן עלולות להאיץ הגירת תושבים ועסקים.

במקביל, שוק הדיור הרב-משפחתי בעיר סובל מלחצים, בין היתר בגלל רגולציה על שכר דירה. מאות בניינים מפוקחים נקלעו בשנים האחרונות לקשיים, וחלקם נמכרו בהנחות של עד 60% לעומת מחיר הרכישה. העלאת ארנונה עלולה להכביד עוד יותר על שוק שגם כך מתמודד עם שחיקה. גם שוק הנדלן המסחרי סובל משיעורי ריקנות של 15% במנהטן.

התקציב כולל גם שימוש בקרן חירום של 980 מיליון דולר ב-2026 ו-229 מיליון דולר מקרן פנסיה ב-2027, מהלכים שמבקרים רואים כמסוכנים ליציבות ארוכת טווח. אם לא יאושרו השינויים, העיר עלולה להידרש לקיצוצים בשירותים, כפי שקרה במשבר 2008, כאשר נסגרו בתי ספר ופוטרו עובדים.

כך או אחרת, מדובר בעימות רחב בתוך המפלגה הדמוקרטית בין קו פרוגרסיבי שמבקש להרחיב שירותים ציבוריים לבין קו זהיר יותר שחושש מבריחת הון ותושבים. ניו יורק שוב משמשת מעין מעבדה למדיניות מס אגרסיבית, והשאלה היא מי יישא בסופו של דבר בנטל.