הסדר בחברת נאוסיטי: בעלי האג"ח אישרו את מתווה הסדר החוב ברוב של 85%
חברת הנדל"ן נאוסיטי פירסמה היום (ג'), כי בעלי איגרות החוב של החברה אישרו ברוב גדול של כ-85% את המתווה של הסדר החוב בינה לבין בעלי איגרות החוב שלה. במהלך השבועות הקרובים יפעלו הצדדים לגיבושו של הסדר חוב פרטני. מהמתווה עולה, כי בעלי השליטה בנאוסיטי - היו"ר אהוד בן ש"ך, המנכ"ל יואב מורן, סבי בר-נוי ואדי ארדיטי - יזרימו אפקטיבית אל החברה סכום של כ-166 מיליון שקל.
סכום זה מורכב מפרעון על ידי בעלי השליטה של הלוואה בנקאית בסך של כ-60 מיליון שקל שיש לנאוסיטי מול המערכת הבנקאית, מויתור על זכויות בעלי השליטה על אג"חים בסך כולל של כ-94 מיליון שקל, ומויתור על חלקם בסך של כ-12 מיליון שקל בחלוקת מזומן לבעלי האג"ח במסגרת ההסדר.
כמו כן, על פי מתווה ההסדר, יוקצו לבעלי האג"חים של נאוסיטי מניות שיהוו 35% מהון מניותיה של החברה לאחר ההסדר, כך ששיעור אחזקותיה של בעלי השליטה יירד מ-100% ל-65%. לאחר השלמת ההסדר תרשום נאוסיטי את מניותיה למסחר בבורסה, כך שהן יהפכו לנכס סחיר.
בנוסף, כולל ההסדר חלוקת מזומן בסך של 20 מיליון שקל לבעלי האג"ח החיצוניים, שאינם בעלי שליטה, וכן פריסה מחדש של יתרת איגרות החוב של החברה בסך של 60 מיליון שקל, אשר אינם מוחזקים על ידי בעלי השליטה. אג"חים אלה ייפרסו על פני השנים 2012 עד 2019, ייפרעו ב-8 תשלומים שווים ויישאו ריבית שנתית בשיעור של 6.75%. בנוסף, תחזק נאוסיטי את הבטחונות העומדים כנגד סדרת איגרות החוב, ובמסגרת זו יובטח לבעלי האג"חים כי 50% מחלקה של נאוסיטי בתזרים של קרן הנדל"ן שבה שותפה החברה ישמשו לפרעון האג"חים. כמו כן, כל עוד לא תיפרע מחצית מהקרן, 30% מעודפי המזומנים שייצברו בחברה מפרויקטים, ישמשו את החברה לפירעון מוקדם.
אהוד בן ש"ך, יו"ר קבוצת ניאוסיטי, אמר היום: "אנו שמחים על אישורו של מתווה ההסדר ברוב גדול, וזאת לאחר פרק זמן קצר יחסית של התדיינות מול המשקיעים המוסדיים, מה שמבטא נכונות הדדית של הצדדים להגיע בהקדם להסכמות. בהסדר זה הקפדנו על העקרונות שנדרשו על ידי המוסדיים, ושהבנו שהם הכרחיים כדי להגיע להסדר כולל המשביע את רצון כל הצדדים, ביניהם ויתור על חלק מאחזקות בעלי השליטה בחברה, הזרמת כספים בפועל על ידי בעלי השליטה ויצירת אפליה מתקנת לטובת בעלי איגרות החוב בעת חלוקת מזומן וריבית בטווח המיידי".
"אנו שואפים לנוע כעת קדימה, ומאמינים שהחברה תצא לדרך חדשה ותשכיל לפתח ולהשביח את הפרוייקטים השונים שלה, ולייצר בכך מקורות תזרימיים וערך לבעלי החוב שיהפכו עתה גם לבעלי מניות ולשותפים שלנו בחברה".

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
