עשרת הסימנים לזיהוי מעסיק שעומד לפשוט רגל

עו"ד רז מסורי מציע כלים לזיהוי קריסה קרובה של העסק בו אתם שכירים, וכללי אצבע של "עשה" ו"אל תעשה" כשזה קורה
עו"ד רז מסורי |

עובדים רבים מוצאים את עצמם בשנים האחרונות תחת חברה, או מעסיק פושטי רגל. אל הצער מאובדן מקום העבודה מתוספים פעמים רבות גם זעם ותסכול לנוכח הכישלון של העובדים לזכות במשכורותיהם ובכספים נוספים המגיעים להם עקב עבודתם רבת השנים בחברה.

בהתמוטטות עסק או חברה קיים מצב מורכב בו על העובדים לפעול מהר ככל הניתן, על מנת להגביר את הסיכוי לקבל את מירב הכספים המגיעים להם. השאלותה הגדולות אותה מנסים לפצח אלפי עובדים במשק בכל שנה היא: האם העסק או החברה בו אני עובד עומדים בפני התמוטטות? ומהם הסימנים המעידים לפשיטת רגל שכזו? עו"ד מסורי טוען, כי התמוטטות עסקים מתרחשת על פי רוב בחשאיות - אך יש לה כמה סימנים מעידים עיקריים.

הנה רשימה של עשרה סימנים שאמורים להדליק אצל כל עובד נורות אזהרה מהבהבות. ראשית,יש לציין, כי עוסק מורשה עובר תהליך של פשיטת רגל כאשר איננו מסוגל לעמוד יותר בהתחייבויותיו הכספיות לעובדים ולספקים, בעוד חברה בע"מ עוברת באותו מצב הליך דומה הנקרא 'פירוק חברה'. החוק בישראל נוהג באופן שונה בטיפול בשני המקרים הללו, אך בשניהם מתמנה לבסוף אחראי חיצוני על כינוס נכסים ותשלום חובות לנושים - אם הוא נקרא "מפרק" בחברות, או "נאמן" במקרים של עוסקים מורשים".

עשרה סימנים המעידים להתמוטטות עסקים או חברות:

1. כאשר לקוח עיקרי ודומיננטי לעסק עוזב, או מפסיק את ההתקשרות עם החברה בה אתם עובדים – קיים סיכוי גדול שהחברה תסבול מקשיים כלכליים כבדים עד כדי פשיטת רגל.

2.אם משכורות לא משולמות לעובדים לאורך תקופות ארוכות זהו סימן בעייתי שיש לתת עליו את הדעת. התהליך על פי רוב נעשה בהדרגה מחודש לחודש, כשתאריך התשלום הולך ומתאחר בהדרגה, עד לכדי דחייה מוחלטת של תשלום המשכורת לאורך שבועות וחודשים. זוהי נורה אדומה בוהקת.

3. מצב בו צ'קים של המעסיק לא מכובדים, או שהוא מתקשה בתשלום לספקים גם הוא מעורר דאגה. כאשר המעסיק מעביר תשלום לעובדים ולספקים - בצ'קים של לקוחות או בכסף מזומן, הדבר יכול גם כן להעיד על בעיות אשראי בהן הוא נתקל.

4. סירוב של הבנקים לספק אשראי נוסף לחברה.

5. מריבות בלתי פוסקות של המעסיק או בעל החברה עם הסובבים אותם, אם מדובר בלקוחות מאוכזבים, ספקים מתוסכלים, בעלי הבניין, פקחי עירייה ועוד.

6. הגעת גורמים מפוקפקים הקשורים לשוק האפור אל משרדי החברה.

7. הרעת תנאי ההעסקה העלולה להתבטא גם בהפסקה או צמצום שירותים שנתנו עד עתה לעובדים באופן יומיומי.

8. קיצוצים משמעותיים בשכר העובדים לאורך כל שדירת התעסוקה בחברה.

9. פיטורים רחבים של עובדים רבים בחברה.

10. היעלמות מסתורית של בעלי החברה ואי מתן מענה לטלפונים במשרדי החברה.

עו"ד רז מסורי אומר, כי הופעת סימן אחד או שניים מהרשימה אינם מעידים בהכרח על פשיטת רגל קרובה, אך הצטברות של שלושה סימנים מהרשימה או יותר, אמורה להדליק נורות אזהרה חמורות אצל העובדים. במקרים שכאלה יש לפעול במהירות ובנחישות ולפנות לעזרה מקצועית.

הטעות הרווחת - היא פניה לבית הדין לענייני עבודה: יש להיזהר מלפנות בעתות שכאלה אל בית הדין לעבודה, מפני שפניה שכזו עלולה לקחת זמן רב ולהרחיק מהם את האפשרות לזכות אי פעם בכספים המגיעים להם.

לחלופין אפשר להציע לפנות לבית המשפט המחוזי, בבקשה לפירוק החברה המעסיקה, או להכריז על המעסיק כפושט רגל.

הליך שכזה מקנה בסופו של יום לעובד את האפשרות לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי, ולקבל בטווח זמן קצר כמעט את כל הסכומים המגיעים לו, זאת ללא תלות ביכולתו של המעסיק לשלם את חובותיו לעובדים. למעשה בצעד זה הופך המוסד לביטוח לאומי לנושה של המעסיק, במקום העובד - ופועל בשמו כנגד המעסיק או החברה החייבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.