בנק ישראל קורא לאשר כניסת טיסות Low Cost לישראל
לאחרונה ננקטים צעדים לשיפור התחרותיות בענף התעופה, ובכללם אישור המוביל הנקוב הישראלי הנוסף בקו לניו-יורק ומתן יותר אישורים לטיסות טרנזיט. רצוי להמשיך במגמה זו על ידי פתיחת השוק למובילים נקובים זרים וישראליים נוספים. כל עולה מנתונים של דו"ח בנק ישראל לשנת 2005 אשר יפורסם ב-2.4.2006. הקטע הינו חלק מהפרק בדוח על התוצר, השימושים וענפי המשק, סעף תחבורה ותקשורת. בבנק ישראל אומרים, כי ענף התעופה בישראל אינו פתוח לתחרות חופשית; מידת התחרות בכל קו נקבעת בהסכם דו-צדדי בין הרגולטור בארץ לעמיתו בחו"ל. חברות תעופה מספקות שלושה סוגי שירותים - טיסות סדירות, טיסות טרנזיט (connection) וטיסות שכר. בישראל הרגולציה כוללת הגבלה של מספר הטיסות הסדירות, של מספר החברות הנהנות ממעמד של "מוביל נקוב" , של מספר הטיסות בשבוע (הגבלת התדירות), של מספר המושבים בטיסות (הגבלת הקיבולת) ושל זכויות הטיס . מידת התחרותיות משליכה, באמצעות מחירי הכרטיסים, על מידת הפתיחות של המשק, שנודעת לה השפעה חיובית על ביצועיו - ובפרט על רווחת הצרכן הישראלי ועל מספר התיירים המגיעים לישראל. השינויים ברגולציה בעולם: רגולציה דומה לזו השוררת בישראל הייתה מקובלת בעולם, אך בעשורים האחרונים אנו עדים לליברליזציה הדרגתית של הענף - תחילה בארה"ב, שקבעה הסכמים בילטרליים ליברליים שאינם מגבילים את הקיבולת, התדירות ומספר המובילים הנקובים בכל קו. האיחוד האירופי קבע בתחומיו "שמיים פתוחים" לחלוטין, כלומר הסרה מוחלטת של הרגולציה. ניתוח מידת התחרותיות בענף: בישראל התחרותיות אינה מספיקה עקב הדומיננטיות של חברת "אל-על". למשל, ניתן לראות, כי בקווים בחו"ל בעלי נפח רב מספר המובילים הנקובים גבוה יותר מאשר בישראל. אין ספק שלשם שיפור התחרותיות נדרש מוביל ישראלי נוסף בקווים העמוסים, בפרט בקו לניו יורק, שם נתח השוק של "אל על" גבוה מאוד. הוספת מוביל נקוב ישראלי בקו לניו יורק תשפר אפוא את רמת התחרות בקו. בקטע המדבר על הגברת התחרותיות, כותבים כלכלנים בבנק ישראל: צעדי המדיניות המיושמים לאחרונה בענף - ובכללם אישור המוביל הנקוב הישראלי הנוסף בקו לניו-יורק ומתן יותר אישורים לטיסות טרנזיט - הם צעדים ראשונים לקראת שיפור התחרותיות בו. יש להמשיך ולשפר את התחרותיות בענף באמצעות צעדי ליברליזציה נוספים, כגון פתיחה למובילים נקובים זרים וישראליים נוספים, ובהמשך גם באמצעות ליברליזציה, המאפשרת פעילות של חברות "עלות נמוכה" (Low Cost). קרוב לוודאי שהשפעתם החיובית של צעדים אלה על המשק הישראלי תצדיק את העלות, שתהיה אולי כרוכה בהם.
