רנסיס השיקה מערכת לקבלת סקרי שביעות רצון הלקוחות
חברת רנסיס משיקה את נמל"ה Attentive 2.8. מדובר במערכת טכנולוגית המתקדמת מסוגה בעולם, המנהלת בקרת איכות השירות מקוונת ומנטרת שביעות רצון לקוחות בחברות מכירה ושירות ובארגונים גדולים, במגוון שיטות ובהן גם דואר אלקטרוני ומחשבי כף יד.
מהחברה נמסר כי המערכת החדשה תומכת בסקרים ומשובים רב לשוניים, במדדים משוקללים ובטבלאות רב ממדיות. יכולות אלו הפכו את הנמל"ה למערכת מבוקשת בקרב חברות רב לאומיות ובהן חברות הייטק, בעלות פריסה גלובאלית. היא תשווק השנה לראשונה גם באנגליה ובהולנד.
הגרסה הקודמת של נמל"ה אחראית למהפכה של ממש בתחומי איכות השירות והעסקת עובדים בישראל. אחד מכל שלושה מהארגונים הגדולים במשק הישראלי מיישם מערכת EFM, הן אל תוך הארגון ועובדיו והן כלפי לקוחות הקצה ומקבלי השירות שלו. זהו מהפך דרמטי, שכן עד לפני שנתיים היו בישראל רק ארגונים בודדים שאימצו סטנדרטים של EFM.
נמל"ה (ניהול משוב לקוחות הארגון) Attentive היא תוכנה רב שכבתית, המשמשת גם כמערכת פנים ארגונית, מהמתקדמות בעולם, לניהול סקרים, משובים, מבחני ידע ותהליכי הערכה. בגרסה החדשה מודול מיוחד לניהול בקרת איכות ב-Call center's ולתמיכה בהחלטות מנהלים בזמן אמת ב-Call center's לסוגיהם.
מנכ"ל רנסיס, רן ארהרד אומר: "הנמל"ה המשופרת נבנתה על בסיס ניסיון מצטבר של רבבות סקרים ומשובים שבוצעו בחמש השנים האחרונות בצה"ל, רפא"ל, 3 החברות חברות הסלולאריות, חברות ביטוח, בנקים, קופת חולים כללית ועוד עשרות חברות מכירה ושירות נוספות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
