דיווח של דלק: מנהלת מו"מ לרכישת 19.9% מאחזקתה של נובל ב'בלוק 12'
דלק דלק קבוצה מדווחת הערב לבורסה כי החלה במשא ומתן ראשוני עם נובל אנרג'י במטרה לרכוש מהחברה האמריקנית 19.9% ממאגר אפרודיטה ('בלוק 12') שבקפריסין. מדובר במאגר בו מחזיקה נובל בשיעור של 70% וקבוצת דלק מחזיקה ביתרת המניות בחלוקה שווה דרך אבנר ודלק קידוחים. אם המו"מ יבשיל לעסקה, תחזיק דלק ב-49.9% מהמאגר. בדיווח הראשוני נכתב כי דלק מנהלת מו"מ לרכישת 19.9% מתוך חלקה של נובל במאגר (כלומר 14% מהמאגר כולו), זאת בשל טעות ניסוח בדיווח של החברה לבורסה.
התמורה שנדונה בגין 19.9% מהזכויות המוחזקות על ידי נובל הינה כ-155 מיליון דולר, מה שמשקף למאגר שווי של 780 מיליון דולר.
בדיווח של דלק נכתב כי "מדובר במשא ומתן בשלב ראשוני, לא מחייב ולא אקסקלוסיבי ואין כלל ודאות כי המשא ומתן כאמור יבשיל לכדי הסכם מחייב כלשהו בין הצדדים ובאילו תנאים ייקבע ההסכם המחייב, ככל שייחתם. אין כל ודאות כי התנאים האמורים בדו"ח זה הם התנאים שיקבעו, ככל שיקבעו, וכן לא ניתן לדעת מה יהיו לוחות הזמנים במשא ומתן." עוד נכתב כי "העסקה, ככל שתתקדם, כפופה לאישורים שונים, וביניהם אישור האורגנים המוסמכים בחברה ובנובל קפריסין, אישורה של רפובליקת קפריסין, ואישורים נוספים ככל שידרשו"
- 11.אין שום סיבה מדוע קפריסין תאפשר לדלק להגדיל. לא הגיוני (ל"ת)פול 01/06/2015 15:39הגב לתגובה זו
- 10.ההשקעה הטובה ביותר למדינה ולמשקיעים בעשור בקרוב -גז! (ל"ת)מיכה 01/06/2015 08:59הגב לתגובה זו
- 9.ההשקעות בורחות לחול 01/06/2015 08:51הגב לתגובה זוהונאת חוק שישנסקי והרגולציה מברחים השקעות בחיפושים של נפט וגז . המדינה מפסידה מכל הכיוונים .גם הפסד הכנסות .גם בריחת משקעים ואיבוד תגליות שאולי קיימות . גם נזק בקשר עם מצרים וירדן . נזקים במאות מיליארדים בגלל העיכוב .וייסדר לא ברחה סתם !!!
- 8.לדעתי הפרטית בלבד ערך אבנר ודלקח צ"ל כפול מהיום! (ל"ת)ארז 01/06/2015 08:48הגב לתגובה זו
- 7.טלטל 01/06/2015 08:44הגב לתגובה זויושנת וליויתן ישאר הרבה זמן בים והמדינה תפסיד ים של תגמולים ומיסים בעזרת יחימוביץ ושות.
- 6.תשובה מתארגן על מכירת תמר והשקעה בקפריסין. שם שקט יותר (ל"ת)מי צריך הצקות של שלי 01/06/2015 08:37הגב לתגובה זו
- 5.מחשבון 01/06/2015 07:39הגב לתגובה זותמחור המאגר, שמתאים גם לערך רציו בלוייתן, מלמד שיש שיטתיות - מה שלמעשה מעלה את הערך של אבנר ודלק קידוחים.
- 4.יש להתחיל בפיתוח ליוויתן עכשיו (ל"ת)מבין 100 01/06/2015 01:16הגב לתגובה זו
- 3.בני סופר 31/05/2015 22:55הגב לתגובה זומה שהיה ידוע וברור לגבי קשריו ההדוקים, אך סמויים, של משה כחלון עם הטייקונים, מתברר כעת יותר ויותר.האג׳נדה של משה כחלון היא לדאוג לאינטרסים של הטייקונים: קובי מיימון, יצחק תשובה ושות׳.. כל הסיפור של הקמת ״מפלגת כחלון״ זאת היא הרי קנונייה של הטייקונים שרצו להשיג לעצמם מפלגת ״לשון מאזניים״ ובעזרתה לסחוט את ממשלת ישראל.זהו בדיוק מה שקרה, לביבי הרי אין אפשרות להקים קואליצייה בלי כחלון, ולכן הוא נכנע כעת לכל הדרישות של הטייקונים; אבל זאת רק ההתחלה, כי לטייקונים יש תיאבון גדול....לכן אל תתפלאו אם כחלון יאפשר לטייקונים גישה נוחה לכספי הפנסיה שלכם, על מנת לסכן אותם בהרפתקאות נדל״ן הזויות, אל תתפלאו אם משה כחלון יפשיר עבור הטייקונים את קרקעות המדינה ויתן להם הרבה זכויות, אל תתפלאו על כך שהוא מאפשר להם לעמוד בראש מונופולים על חשבון אוצרות הטבע של המדינה.אם לא תתעוררו בזמן, תשארו בלי מכנסיים.. כי משה כחלון הוא ״שכיר חרב״, סוחר שווקים ערמומי שדואג לאינטרסים של נותני החסות שלו (דרך אגב, כמעט כולם מהאחווה הטריפוליטנית). לכן חייבים להשמיע קול, לנער היטב את משה כחלון, לערב את מבקר המדינה ומשטרת ישראל בחקירת כל השחיתות הזו המת
- 2.קומבינה של תשובה 31/05/2015 21:42הגב לתגובה זועדיף שנובל תשאר עם 70% ואם כלכלי המאגר תפתח אותן !!
- 1.יש לכם את הכותרות ביותר תת רמה? (ל"ת)המהלך 31/05/2015 21:38הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
