זינרמן יולי ביטחה עצמה בחברת הביטוח הראל (החברה הבת של הראל השקעות ), בביטוח נסיעות לחול "הכל באחד", הכולל גם ביטוח מטען. תיקה האישי נגנב משמירת חפצים במלון בו שהתה בניו יורק.

לפיכך, תבעה פיצוי מחברת הביטוח ופירטה את רשימת הציוד שהיה כלול בתיק וכן את שווי הפריטים. חברת הביטוח לא חלקה על הרשימה או שוויה אך פיצתה את התובעת בשיעור חלקי של 400 דולר בניכוי השתתפות עצמית (בסך 25 דולר).

לטענת הראל, בפוליסת הביטוח קיים סעיף שקובע כי הפיצוי על גניבת מטען אישי מתא שמירת חפצים הינו עד 400 דולר.

סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח מחייב את חברות הביטוח להבליט בהדגשה או בצבע סייג לחבותן. עוד קובע הסעיף כי חברת הביטוח לא תוכל להסתמך על סייג שלא קוימו לגביו הוראות הסעיף.

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, קובע כי התניה עליה מסתמכת הראל, קובעת חריג לכיסוי הביטוחי שכן, משמעותה הנה הפחתת הסכום בגין גניבת מטען מסך מקסימלי של 1,750 דולר, ל-400 דולר בלבד, רק בגלל האופן בו נגנב. לפיכך, נקבע כי מקומה של תניה זו הוא בפרק החריגים בפוליסה ולא כפי שהופיע בחוזה הביטוח, בפרק המפרט את גובה הכיסוי המקסימלי לכל מיני מקרי ביטוח.

מכיוון שכאמור, מדובר בחריג לכיסוי הביטוחי, נקבע כי המבטחת כשלה בעמידה בתנאי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח. עוד נקבע כי מיקומה של התניה בפרק הכיסויים ולא בפרק החריגים הינו מטעה. לפיכך, חויבה הראל לפצות את זינרמן ביתרת שווי החפצים שנגנבו בסך 3,500 ש"ח.