העלאת טענות חדשות בשלב ב' על ידי המפקח
קיימות גישות הפוכות לגבי סמכות פקיד השומה להעלות טענות חדשות בשלב הדיון בהשגה, המכונה שלב ב', ביחס לטענות שהועלו על ידו בשלב השומות הראשון, המכונה שלב א'.
זכות ההשגה הינה זכות יסוד בסיסית המוכרת גם כזכות שימוע במשפט המנהלי, ומעוגנת בלשון פקודת מס הכנסה. תכליתה של זכות זו, בין השאר, לאפשר לנישום להשמיע את טענותיו ולספק מידע שאולי חסר בידי פקיד השומה על מנת להגיע לשומת אמת. אך אין בזכות זו כדי לשמש מכשיר בידי הנישום "לסרבול" הדיון וליצירת מצב המצריך דיון חוזר ונשנה בטענות הצדדים.
קיימות גישות הפוכות לגבי סמכות פקיד השומה להעלות טענות חדשות בשלב הדיון בהשגה, המכונה שלב ב', ביחס לטענות שהועלו על ידו בשלב השומות הראשון, המכונה שלב א'.
האחת, גורסת כי השלבים השומתיים קשורים זה בזה. ולכן מושא ההתדיינות בשלב ההשגה הוא השומה שהוצאה בשלב א'. התוצאה המתבקשת הינה, כי טענה אשר לא הועלתה על ידי פקיד השומה בשלב א' לא ניתן להעלותה בשלב ב'. בבסיסה של גישה זו עומד הנימוק כי כאשר מועלית טענה חדשה בשלב ב', נמנעת מהנישום ההזדמנות להשיג עליה.
על הצורך בעריכת שומה ראשונית, קודם להוצאת שומות בשלב ב' ניתן ללמוד מהלכת ביהמ"ש העליון בעניין בהגאת אמין חלאק (ע"א 3/89), שם נפסק כי "מלשון הסעיף (סעיף 152 לפקודה – א.ש.) עולה כי תנאי הכרחי לשימוש המשיב בסמכותו לפי סעיף 152(ב) לפקודה קיומה של שומה, אשר עליה חולק הנישום".
השנייה, גורסת כי שלבי הליכי השומה הם נפרדים ומנותקים האחד מן השני, ויש לראות בשלב ב' כאילו החל ההליך מחדש. זכות ההשגה מאפשרת לנישום לטעון את טענותיו בפני נציג נוסף של פקיד השומה. לא מן הנמנע שהחלטת אותו נציג תהא שונה מהחלטתו של נציג פקיד השומה אשר ערך את השומה הראשונית. התוצאה המתבקשת הינה כי ניתן להעלות טענות חדשות גם בשלב ב'.
זאת ועוד, פסיקת ביהמ"ש העליון אשר דנה, זה מכבר, בשאלה זו (פס"ד בהגאת אמין חלאק, ע"א 3771/90 אעמר עומר, ע"א 1721/92 סורקין אריה, ע"א 4673/90 חברת מלון טבריה בע"מ) עוסקת בשומות שלא קדמה להם שומה ראויה בשלב א', בין משום שכלל לא הוצאה שומה כאמור ובין משום פסלותה מטעמים אחרים.
בעניין וינשטוק נתן (עמ"ה 277/69), כמו גם, בעניין ורדי אילן (עמ"ה 1054/03), חלק פקיד השומה על עסקת מכר המניות שדווחה. בשלב ב', החליט לקבל את סיווג העסקה כרווח הון, אלא שהפעם לא קיבל את תנאי העסקה והוציא שומה לפי מיטב השפיטה.
ביהמ"ש בעניין וינשטוק מצא כי הצו שהוצא בהתאם להוראות סעיף 152(ב) אינו חוקי בשל היותם של שלב א' ושלב ב', שלבים קשורים ועל כן פסק כי על פקיד השומה לדון מחדש בכל פרשת רווחי ההון ורק לאחר מכן להוציא שומה לפי סעיף 145 לפקודה.
בעניין ורדי, חולק כב' השופט מגן אלטוביה על החלטת ביהמ"ש כאמור לעיל, ופוסק כי פקיד השומה אינו מנוע מלהעלות טענות חדשות בשלב ההשגה ואשר לא הועלו בשלב א'. לטעמו, "כל עוד התקיים דיון ענייני בין הצדדים, תוך שכל צד מציג את עמדתו ופקיד השומה שוקל את עמדת הנישום, גם בקשר לשומתו החדשה, אין צורך לחזור ולהוציא שומה בקשר ל"מקטע החדש", לכאורה, של השומה בשלב ב', הואיל וזכות ההשגה מוצתה".
מומחה למיסוי
לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המיסים
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
