וויקס צפויה לצמוח קלות בהכנסות, אך להגדיל את ההפסד הרבעוני
וויקס וויקס (WIX) תפרסם ביום רביעי הקרוב את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא צפויה להמשיך לרשום הפסדים ולהציג הפסד של 33 סנט למניה. הנתון משקף גדילה של כמעט 20% בהפסד מהרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות צפויות להמשיך לצמוח ולהגיע לכ-344 מיליון דולר - גידול של כ-8%.
וויקס התרסקה מהשיא ב-80% ובדוח האחרון שיצא, המניה ירדה ב-6%: החברה, המפתחת פלטפורמות לבניית אתרים, דיווחה ברבעון הראשון על הכנסות של 342 מיליון דולר ובשורה התחתונה החברה רשמה הפסד מתואם למניה של 72 סנט. בתחזית להמשך סיפרה אז שברבעון הנוכחי (2) היא צופה הכנסות בטווח של 342-346 מיליון דולר, שזה גם מה שנרשם כאן למעלה כצפי לדוח ביום רביעי הקרוב, כך שהיא עומדת בתחזיות שלה.
החברה עברה ברבעון האחרון לגירעון בהון ודיברה על "התייעלות תפעולית" שדרך אגב, גם יצאה לפועל כאשר עשרות עובדים פוטרו. החברה נמצאת בפולנטר כאשר יש אג"ח להמרה של 925 מיליון דולר, בנוסף להתחייבות ללקוחות, כלומר הכנסות מראש של 520 מיליון דולר. מלבד זאת, יש לה מזומן של 1.5 מיליארד דולר. בראיה ראשונית, נראה שהחברה תצליח להתמודד עם החוב, אבל היא שורפת מזומנים, עם גירעון בהון. ההכנסות מראש יכולות לרדת, זה עדיין לא כסף בפועל, ומנגד כמובן יש לה גם התחייבויות, חובות לספקים ועוד.
ההתרסקות של המניה החלה הרבה לפני הירידות בשווקים - וויקס איבדה כאמור 80% מאז השיא שלה. היא כבר נסחרת לפי שווי של 4 מיליארד דולר בלבד, כאשר ברבעון הקודם היא עוד נסחרה לפי 6.6 מיליארד דולר. לפני שנה וקצת הפכה וויקס לישראלית הכי גדולה עם שווי של יותר מ-20 מיליארד דולר. היא כמובן לא היחידה, השווי של ישראליות רבות נוספות התכווץ בצורה כואבת בשנה האחרונה. בשבוע האחרון, לפני הדוח, מניית וויקס קפצה ב-25%.
- 2.יוני 08/08/2022 03:02הגב לתגובה זומה יש לכם עם הכתבות בדיחה הלא מקצועיות האלה?
- 1.יאיר 07/08/2022 22:06הגב לתגובה זוהדוחות טובים או לא? וויקס מעולם לא הרוויחה כסף, אפשר להגיד אפילו באופן מכוון. אולי עכשיו נראה התייעלות ומישהו ירים את הכפפה ויידחה את המעבר המיותר מהנמל צפונה. מצד שני אולי בהנהלה בונים על המעבר כדי לחתוך בכ״א בלי כותרות של פיטורים בהייטק. רק שייקחו בחשבון שהם יישארו עם אנשיםמכפר סבא וייאלצו לוותר על הגרעין המקורי של צעירים חזקים ממרכז העיר שרוצים להגיע בקורקינט או אוטובוס שחוצה את דיזנגוף
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
הצביעות של קרן העושר הנורבגית: כשזה נוגע לאמזון וגוגל - אפשר להקפיא את האתיקה
הפנים הכפולות של הקרן הנורבגית: בעוד היא מימשה ונפטרה מהחזקותיה בחברות ישראליות בשם “ערכים מוסריים”, היא מקפיאה את אותם כללים בדיוק כשהם מאיימים לפגוע בהשקעות הענק באמזון, מיקרוסופט וגוגל
קרן העושר הנורבגית בקרן העושר הנורבגית (Government Pension Fund Global) החליטו ככל הנראה להמציא גרסא חדשה למונח "אתיקה". אותו עיקרון שמטרתו להציב גבולות מוסריים להשקעה, הפך אצלם לשדה פרשנות גמיש במיוחד: כשהמדובר במניות ישראליות, הכללים נוקשים ובלתי מתפשרים, אבל כשהם מאיימים לפגוע באחזקות של החברות הגדולות בעולם כמו אמזון, מיקרוסופט או אלפבית, פתאום מתברר שגם לאתיקה יש כפתור השהיה. כך גוף שמציג את עצמו כסמל לאחריות מוסרית הפך, כמעט בלי לשים לב, לדוגמא קלאסית של חוסר אתיקה בשם "האתיקה".
בשנה החולפת הקרן התהדרה באותה מדיניות השקעה “אחראית”, והציגה אותה כהסבר למכירת אחזקותיה בישראל. היא מיהרה להדגיש שמדובר במהלך ערכי, כמעט מצפוני, שנובע מהפרות זכויות אדם. אלא שכעת, כשהאיום האתי נוגע לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, החברות ששוות טריליונים ומהוות
נתח משמעותי מתיק המניות של הקרן, פתאום המוסר הוא לא עדיפות. הממשלה הנורבגית העבירה בפרלמנט החלטה חריגה: הקפאת כללי האתיקה עד להודעה חדשה. הסיבה הרשמית, "מניעת פגיעה בתכלית הקרן כקרן השקעות גלובלית מגוונת". הסיבה האמיתית - חוששים שהמכירה תשפיע על ביצועי הקרן,
וחוסר אלטרנטיבה לכסף.
כך זה התגלגל
בתחילת השנה, החזיקה הקרן בכ-65 חברות בשווי מצטבר של כ-2 מיליארד דולר, כולל החזקה בבנקים הגדולים, חברת טבע, חברות תעשייה ביטחוניות ועוד. נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות ובתחילת אוגוסט, הקרן הודיעה שמכרה “בימים האחרונים” את כל אחזקותיה ב-11 חברות ישראליות שאינן כלולות במדד הייחוס של משרד האוצר הנורבגי, ומפסיקה לחלוטין שימוש במנהלים חיצוניים בישראל. בהודעה לא נמסרו שמות כל החברות, אך הרציונל שניתן: “נסיבות חריגות” והחמרה במצב בעזה ובגדה. במקביל פורסם כי יתר האחזקות בישראל ירוכזו בניהול פנימי בלבד. בהודעה לאחר מכן הקרן דיווחה על החזקה ב-44 חברות ישראליות בלבד. במשך הקרן הדירה את חמשת הבנקים הישראליים וכן את חברת קטרפילר מטעמי “סיכון בלתי-קביל” לפגיעה בזכויות אדם. בתוך כך, הקרן הלחה לממש החזקות בחברות ישראליות.
וכעת אנחנו מגיעים לרגע הנוכחי, בו הפרלמנט בנורבגיה מאשר את הקפאת הכללים האתיים עד לעדכון הכללים, ברקעלחץ אמריקאי ונוכח החשש שהקרן תיאלץ למכור אחזקות מהותיות בהחזקות הקרן.
- קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
- הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות,
מה שהיה "בלתי מוסרי" כשמדובר בחברות ישראליות, הפך ל"יש צורך בבחינה" כשהמדובר בענקיות אמריקאיות. אפשר להבין את השיקול הכלכלי, כשאתה מנהל קרן עושר בגודל של יותר מ-2 טריליון דולר, מכירה מאסיבית באמזון, מיקרוסופט או אלפבית עלולה לטלטל את ביצועי הקרן והשאלה הנוספת
היא מה תעשה עם הכסף שזה שאלה לא פשוטה בעצמה. אבל כל עוד הקרן משתמשת בשפה מוסרית להצדקת החלטותיה, היא לא יכולה לברוח מאותה השפה כשזה כבר לא נוח.
