נבחנות חסויות בשידורי ליגת העל: שידורי הליגה בסכנה
התאחדות הכדורגל, מכבי תל אביב וחברות יס והוט פנו אל המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין בבקשה להתיר שידור חסויות במשחקי ליגת העל בכדורגל ולהרחיב את משך החסויות בספורט הישראלי, וזאת על מנת לאפשר את שידור המשחקים במסגרת ערוץ הספורט, לאחר שהערוצים הפתוחים, אשר שידרו בעבר את המשחק המרכזי בכל מחזור, לא הביעו עניין ברכישת הזכויות.
נכון להיום מאפשרים כללי התקשורת שידור הודעות חסות במשדר ספורט ישראלי, אך קובעים כי מישדר שעיקרו תחרויות כדורגל גברים לא ייחשב למשדר ספורט ישראלי, שניתן לשדר במהלכו חסויות.
התפיסה שעמדה מאחורי החרגת הכדורגל ממשדרי הספורט שניתן לשדר במהלכם חסויות היתה שהכדורגל הישראלי הינו מפעל מצליח, שאינו נזקק לתמריץ כלכלי לשם שידורו.
לאור שינוי הנסיבות והעובדה שזכויות השידור של המשחק המרכזי לא נמכרו לאף אחד מהערוצים הפתוחים שנהגו לשדר את המשחקים, ועל מנת לאפשר את שידור המשחקים בערוץ פתוח שיאפשר לציבור הרחב להנות מהמשחקים, שוקלת המועצה לקבוע כי ניתן יהיה לראות במשחק המרכזי של משחקי ליגת העל בכדורגל מישדר ספורט ישראלי ולשדר בו חסויות, ובלבד שישודר בערוץ פתוח.
לדברי יו"ר המועצה ניצן חן, "לאור כשל השוק שנוצר במשחקי הכדורגל ושינוי הנסיבות שבגינן קיים חשש שאוהדי הכדורגל לא יוכלו לצפות בעונה הקרובה במשחק המרכזי של ליגת העל, שכן ערוצים 2, 10 והערוץ הראשון אינם מעוניינים לרכוש אותו, שוקלת המועצה להחיל את הכללים החלים בשאר ענפי הספורט הישראלי בעניין חסויות גם על ענף הכדורגל, או לכל הפחות על המשחק המרכזי של ליגת העל.
המועצה מקווה שהקלה זו תעודד את חברות הכבלים והלוויין לרכוש את זכויות השידור של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל, על מנת שהציבור כולו יוכל להנות מהמשחקים."
עוד שוקלת המועצה להרחיב את משך הזמן המותר בשעה לשידור חסויות, מ- 30 שניות ל- 60 שניות. ההרחבה נועדה לעודד את חברות הכבלים והלוויין לרכוש את זכויות השידור של משחקי ליגת העל בכדורגל ומשחקי היורוליג בהשתתפות מכבי ת"א, אשר אף הם לא נרכשו השנה על ידי הערוצים הפתוחים, ולשדרם בערוץ פתוח.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה
ארנונה משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.
לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.
לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.
הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח
יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.
- העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.
