הסערה הבאה: נגיד בנק ישראל במסר תקיף לנתניהו, יש להעלות את המע"מ

והנגיד צילום עמוס בן גרשום לעמ" data-resize="0" src="https://res.cloudinary.com/bizportal/image/upload/v1704887090/giflib/tools/ביבי_והנגיד_צילום_עמוס_בן_גרשום_לעמ_yhbkzs.jpg" style="border-width1: 3px; border-style: solid;" title="ביבי והנגיד צילום עמוס בן

גרשום לעמ" />   רה"מ והנגיד. צילום עמוס בן גרשום, לע"מ. מחר אמורה להתקיים ישיבת ממשלה שתדון בתקציב, והנגיד מעוניין ששרי הממשלה יידעו מהן תוכניותיו לתקציב. הנגיד שלח העתקים לשר האוצר ולראשי האגפים השונים. הנגיד ציין במכתבו את הסיבה שהוא שולח את המכתב:

"אני מוצא לנכון להביא בפניך בכתב ובאופן סדור את עיקרי המלצותיי בנושא בתקווה שהדבר יסייע לקדם וליישם את הצעדים המיטביים עבור כלכלת ישראל בימים אלו. המלחמה מייצרת נטל תקציבי בשני מובנים מרכזיים. ראשית, חלה עלייה בהוצאות של מערכת הביטחון בגין הצורך לממן את פעולות

המלחמה. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי כגון הצורך לממן את ימי המילואים והן מהוצאות אזרחיות הכרוכות במצב הלחימה כגון עלויות השיכון של תושבים שפונו מאזורי העימות והתמיכה בהם".

אין ארוחות חינם - המלחמה צפויה לעלות למשק 210 מיליארד

שקל

בתקציב, ללא נקיטת צעדים אלו להגדלה פרמננטית של ההכנסות איני רואה כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל". הביטוי "אין ארוחות חינם" בהקשר של מימון הגידול המתמיד בהוצאות נכון מתמיד. הנגיד כותב לראש הממשלה כי  "יש להחליט באופן מחייב ושקוף ציבורית על

התאמות תקציביות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות או להגדלת הכנסות בתקציב 2024 ו-2025 וליישם חלק מהותי באופן מיידי". הנגיד מוסיף במכתבו ואומר לנתניהו כי "על פי אומדנים שנערכו בבנק ישראל, תחת הנחות שונות לגבי עצימות הלחימה בחזית הדרומית והצפונית, הסך

• בנק אוף אמריקה: לא תהיה הורדת ריבית בספטמבר, הדולר בדרך ל-3.10 שקלים
• כולם חושבים אותו דבר - ההחלטה על הריבית מתקבלת בפה אחד; הכיצד?

הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-210 מיליארדי שקלים . לאומדן זה יש להוסיף את אובדן ההכנסות בגין השפעות המלחמה. לצד הגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מחודשת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי

גם גידול מתמיד ומשמעותי בבסיס תקציב הביטחון בטווח הנראה לעין". הנגיד מציין כי "גידול חד פעמי בגירעון וביחס שבין החוב לתוצר על רקע הוצאות המלחמה, הוא במידה רבה תוצאה טבעית וצפויה. הדבר לא פוגע באופן מהותי בהקצאת המשאבים במשק על פני זמן, וניתן להתמודד איתו תוך

ריכוז מאמץ תקציבי על פני תקופה מוגבלת". 

לחשוב לפני שמגדילים את תקציב הביטחון

התאמות נדרשות בתקציב, עלול לפגוע בצמיחת המשק ולהוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר על פני שנים קדימה שתשפיע לרעה על האופן שבו נתפסת האיתנות של המשק הישראלי". הנגיד מציין כי "ההיקף הכספי של ההתאמות התקציביות צריך להיקבע כך שיוביל לתוואי בו יחס החוב לתוצר יורד

לאחר המלחמה ומתכנס בפרק זמן סביר לסביבה בה שהה טרום המלחמה. על פי הנחות העבודה שאימצנו בבנק ישראל וההערכות שגובשו, הגידול הפרמננטי השנתי בתקציב צפוי לעמוד על כ–30 מיליארד שקל.  אומדן זה משקף גידול שנתי בהוצאות מערכת הביטחון של כ–1% תוצר, שווה ערך לכ–20 מיליארדי

• "אני מציע צום תקשורת חלקי ביום הבחירות"
• פרשות ברשויות: עיריית כפר סבא ממש לא לבד

שקלים בתוספת עלות שנתית של כ–3 מיליארד שקל של מנהלת "תקומה" ועלייה בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי בהיקף של כ–7 מיליארד שקל, בעיקר עקב גידול החוב בתקופת המלחמה".  

נפגשו לפני שבוע

הצורך לבצע התאמות תקציביות על רקע מלחמת חרבות ברזל". בנוסף מציין הנגיד כי "ניהול אחראי של המדיניות בעת הזו, הוא בסיס חיוני ליכולת של המדינה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו, וכי הציפייה לצמיחה גבוהה באופן יוצא דופן אינה מבוססת דיה בתקופה זו. צו השעה בימים

אלו הוא נקיטה בפעילות נמרצת והחלטית, חרף כל הקשיים וההתמודדויות הכרוכים בכך שתבצר את חוסנו הכלכלי והפיננסי של המשק הישראלי ותמנע שנים אבודות". הנגיד מסכם את מכתבו ואומר לנתניהו כי "הליכה במתווה שהצעתי לרבות קבלת החלטה על ביצוע התאמות תקציביות ויישום של חלק