מצב האוניברסיטאות בארץ: "התקציב של 7 הגופים הגדולים ביחד הוא חצי מהתקציב של MIT"
לפני מספר ימים קיבלו נשיא וראש ממשלת ישראל מכתב מאחד מבכירי הפיזיקאים בעולם, פרופסור הנס וויידנמולר, המזהיר מפני הדרדרות המחקר האקדמי בארץ דבר שיוביל את ישראל לאבד את מעמדה בתחום המדע בעולם. במכתב נאמר כי במהלך ביקור שערך פרופ' וויידנמולר בארץ יחד עם עמיתיו הם הזדעזעו עמוקות מהדרדרות המחקר האקדמי, מהעדר ההדרכה המתאימה במעבדות המחקר ומהמצב של חוסר מפתחי ניסויים. עוד ציין הפרופ', אשר משמש כחוקר במכון מקס פלנק לפיזיקה גרעינית באוניברסיטת היידלברג, כי עבודות הסטודנטים כלל אינן נבדקות ובנוסף, בגלל היעדר תקציב, תלמידי המחקר נאלצים לתקן את ציוד המעבדות בעצמם. מכתבו של פרופ' וויידנמולר מצטרף למכתבו של נשיא האקדמיה למדעים הפרופ' מנחם יערי ולזעקתם של המרצים בישראל בשנים האחרונות המתרעים מפני אסון השכלתי במדינה. פרופ' יערי, כתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת החינוך כי תחומי ידע שלמים באוניברסיטאות הולכים ונכחדים. אי אפשר, לדבר על מצב המחקר בארץ וההשכלה מבלי להזכיר את סקירת ה- "אקונומיסט", הנחשב לשבועון הכלכלי החשוב בעולם. בתחילת אפריל פרסם השבועון סקירה רחבה על מצבה של הכלכלה הישראלית ועל השענותה על מגזרי הטכנולוגיה. למרות זאת, כדי להבין לאן מתקדם היי-טק הישראלי ומה גודלה של הבעיה המאיימת על צמיחה עתידית מייצוא טכנולוגי לא צריכים להרחיק לכת עד לשבועונים כלכליים זרים, אפשר פשוט להסתכל על המספרים. "סכום התקציב של 7 האוניברסיטאות בארץ עומד על 450 מיליון דולר בלבד, הנמוך ב-50% מתקציב אוניברסיטת MIT בארה"ב, העומד על 900 מיליון דולר", אמר פרופסור פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון ל-Bizportal. "בעוד עלות הקליטה של חוקר באוניברסיטה צריכה לעמוד על חצי מיליון דולר לשנה, כיום היא עומדת על 100 אלף דולר בלבד". פרופ' לביא ציין, כי בשנים האחרונות חלה מגמה הפוכה ובלתי נתפסת, בה מתווספים סטודנטים לשורות הלימודים אך מספר המרצים פוחת. "לפני כ-20 שנה היו בטכניון 8000 סטודנטים על 700 מרצים, בעוד היום ישנם 12,500 סטודנטים ומספר המרצים קטן ל-600". פרופ' לביא מסר עוד, כי אנשי מחקר המגיעים לטכניון הם בעלי ניסיון של שנתיים באחד ממכוני המחקר הידועים בחו"ל, ודרישתם היחידה היא לקבל את אותה רמת מיכשור שסופקה להם בחו"ל. "כרגע, אין לנו מספיק תקציב על מנת לעמוד בדרישות הציוד ולכן אנחנו נאלצים לחפש תורמים בחו"ל" אמר לביא. הטכניון מגייס בשנה כ-70 מיליון דולר, מתרומות המגיעות מחו"ל, כאשר רוב הכסף מושקע בקליטת אנשי המחקר. השקעה של 80 מיליון דולר שתביא לגידול של 10 מיליארד דולר בתפוקת ענף ההיי-טק כעבור 7 שנים פנינו ליהודה זיסאפל, ממיסדי חברת רד בינת ויו"ר ארגון תעשיות האלקטרוניקה בישראל, שהציג לפני מספר שנים לממשלה תוכנית בה פירט את ההשקעות הנדרשות על מנת לתמוך בתחום המחקר בארץ. התוכנית הציגה יעדים כלכליים הכוללים את הכנסות הממשלה הצפויות. אך בשל תחלופת הממשלות הרבה בישראל עד כה, לא יושמה התוכנית. "משנת 97 ישנה 'הקפאה' במספר הבוגרים המסיימים את לימודיהם בתחום ההנדסה בארץ. זאת, למרות שתחום ההיי-טק בארץ הכפיל את תפוקתו בשנים אלה", אומר היום זיסאפל ומציין, כי מספר הבוגרים עמד בכל אחת משנים אלה על 3300 בוגרים בלבד. זיסאפל הציע תוכנית בה יוכשרו כ-1500 מהנדסים בשנה מאיזורי הפריפריה, בעלות של 80 מיליון דולר. ע"פ התוכנית, הסטודנטים יביאו לגידול של 10 מיליארד דולר בתפוקת ענף ההיי-טק כעבור 7 שנים, ויחזירו את השקעת הממשלה כשנה לאחר יציאתם לשוק. "עם יישום התוכנית, יתווספו למשק כ-10 אלף עובדים בשנה, כפועל יוצא של העבודה שתיווצר מגידול התפוקה במשק", אומר זיסאפל . "לתוכנית היבט חברתי וכלכלי מובהק. מצד אחד שמירה על ישראל כמובילה בענף ההיי-טק ומצד שני צמצום הפער בין מרכז הארץ לפריפריה. מה שהממשלה עושה היום הוא לספק סובסידיות לאיזורי הפריפריה, צעד שרק משריש את הפער הקיים בין האיזורים המצליחים לבין הנכשלים", אמר לסיכום זיסאפל.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
