אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

שיתוף פעולה ראשון בין שופרסל ו-3 ענקיות קמעונאות בינלאומיות יבחרו סטארטאפים בתחום הריטייל-טק

שיתוף הפעולה יאפשר לסטארט-אפים לקבל ייעוץ, תובנות והכוונה גלובאלית, ויאפשר להם להתפתח עסקית מעבר לשוק המקומי, ובלי להיות כבולים לפרדיגמות ולתובנות צרכניות לוקאליות
נחמן שפירא |

קבוצת שופרסל שופרסל 2.36%   מודיעה כי היא יוצאת בשיתוף פעולה בינה ובין ו-3 קבוצות קמעונאות בינלאומיות.

הקבוצה המשותפת, שכוללת את קבוצת שופרסל,EDEKA (גרמניה), MC (פורטוגל) ו-Żabka (פולין) מייצגת למעלה מ-22 אלף חנויות, 500 אלף עובדים והכנסות של למעלה מ-80 מיליארד יורו בשנה.

בשופרסל ציינו כי סטארט-אפים העוסקים בפתרונות טכנולוגים חדשניים בתחום הקמעונאות שיבחרו לתוכנית, יזכו בהזדמנות ליהנות מליווי מקצועי (מנטורינג) חוצה טריטוריות מהמומחים המובילים בתחום בארבע החברות, ואף עשויים לראות את הרעיונות שלהם מוטמעים באלפי חנויות ברחבי העולם, תוך השפעה על מיליוני משפחות.

שיתוף הפעולה יאפשר לסטארט-אפים לקבל ייעוץ, תובנות והכוונה גלובאלית, ויאפשר להם להתפתח עסקית מעבר לשוק המקומי, ובלי להיות כבולים לפרדיגמות ולתובנות צרכניות לוקאליות.

מיקוד הקבוצה בשנת 2024 יהיה סביב: תפעול וניהול חנויות, לשיפור חווית הלקוח והעלאת היעילות - הכנסות מפרסום (retail media) ופיתוח פלטפורמות פרסום חדשות - מידע ותובנות על התנהגות צרכנים (ציבור הרוכשים).

אורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל אמר "במסגרת תוכנית זו שיוצאת לדרך החל מהיום, שופרסל תהנה מחשיפה בינלאומית ומהזדמנות להיכרות עם חדשנות פורצת דרך, לשיפור הביצועים העסקיים של הקבוצה, לצד שדרוג חוויית הלקוח בחנויות הרשת ובאתר. במסגרת פעילות זו, שופרסל פועלת לקדם את תעשיית הריטייל-טק בישראל, מחויבת לקדם סטארט-אפים ישראלים מבטיחים ברחבי העולם ושואפת לסמן טכנולוגיות שיזניקו את חוויית הצריכה שלנו לגבהים שלא הכרנו".

שוק הריטייל-טק העולמי יצבור תאוצה חדה בשנתיים הקרובות. עבור סטארט-אפים שפועלים בתחום מדובר הזדמנות עסקית גדולה, החל מקופות אוטונומיות וחכמות, וחווית VR בחנויות, דרך מדפים חכמים, ועד טכנולוגיות מתקדמות שמשלבות חיישנים ובינה מלאכותית בנקודות המכירה. כל אלה יאפשרו לקמעונאיות להתכונן לשלב הבא בעולם הצריכה ולייצר עבור הקונים חוויית לקוח דיגיטלית משודרגת בחנויות הפיזיות, לצד ייעול שרשרת האספקה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית שופרסל ירדה ב-12 החודשים האחרונים ב-16.5% למחיר של 17.84 שקל ושוו שוק של 4.744 מיליארד שקל.

שופרסל ביזפורטל

 ירידה של 16.5% בשנה האחרונה. מניית שופרסל 

 שווי של 4.7 מיליארד שקל

שופרסל היא ענקית הקמעונאות המקומית ומובילה בפער על פני רמי לוי, נהנית מהחריקות והצרות של קרפור ומכתיבה את התנהלות השוק. היא גם נהנית מהיתרון לגודל, אבל זה לא התבטא בדוחות לרבעון השלישי של השנה בהם ירדה בשיעור המכירות אונליין ועלתה בהכנסות בכמה עשיריות האחוז במקביל לאיבוד נתחי שוק למתחרות.  

הכנסות הרבעון השלישי בשופרסל הסתכמו בכ-3.85 מיליארד שקל - גידול של כ-1.2% לעומת כ-3.81 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה גידול ברווח התפעולי (לפני הכנסות/הוצאות אחרות) ברבעון השלישי שהסתכם בכ-138 מיליון שקל (3.6% מההכנסות) לעומת כ-115 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, 3% מהכנסות). 

 

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון השלישי הסתכם בכ-50 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שנבע מיישום תכנית התייעלות שיושמה ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, המהווים כ-26.2% מההכנסות בהשוואה לכ-1.024 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שהיוו כ-26.9% מההכנסות. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו מההכנסות נבע, בין היתר, מפתיחת מרכז השילוח במודיעין שנכון למועד זה טרם הגיע לתפוקה מלאה וכן מהשפעת העלייה בשערי החליפין.

הכנסות מהנדל"ן: 64 מיליון שקל

הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות ברבעון השלישי צמח בכ-20% והסתכם בכ-138 מיליון שקל המהווים, המהווה כ-3.6% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה לכ-115 מיליון שקל, שהיוו כ-3% מהכנסות הקבוצה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לאחר הכנסות (הוצאות) אחרות ברבעון השלישי הסתכם בכ-139 מיליון שקל המהווים כ-3.6% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שנבע בעיקר מהשפעת תכנית ההתייעלות שיישמה החברה.

  

ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-11% והסתכם בכ-381 מיליון שקל בהשוואה לכ-344 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ומהווים כ-9.9% מסך הכנסות הקבוצה בהשוואה לכ-9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מגידול ברווח התפעולי.

כאמור, הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-51 מיליון שקל, המהווים כ-1.3% מההכנסות, בהשוואה להפסד של כ-96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות מגזר הקמעונאות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-3.56 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3.53 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-0.8% שנבע בין היתר מגידול בהכנסות בחנויות שופרסל, הרחבת פעילות השוק העסקי ומפעילות "דן דיל" בתחום הסטוק אשר נרכשה בחודש אוגוסט 2022. המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל ברבעון השלישי השנה גדלו בכ-0.3% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד.

 

הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות במגזר הקמעונאות ברבעון השלישי השנה הסתכם בכ-73 מיליון שקל ובשיעור של כ-2.1% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-58 מיליון שקל ובשיעור של כ-1.6% מסך ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

  

מכירות מגזר הקמעונאות באמצעות שופרסל אונליין ברבעון השלישי השנה היוו כ-17.9% מכלל המכירות במרכזי השילוח וסניפי שופרסל בהשוואה לכ-18.9% ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נבע בעיקר בשל ירידה במכירת מוצרי ה-Non-food באונליין.

 

הכנסות רשת Be גדלו בכ-1.5% והסתכמו ברבעון השלישי בכ-270 מיליון שקל, בהשוואה לכ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות Be גדלו בכ-2.7% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הכנסות (הוצאות) אחרות של רשת Be בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 הסתכם בכ-7 מיליון שקל לעומת כ-4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.