זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

"אינתיפאדה גלובלית" - כשמתמודד עיקרי לראשות ניו יורק אומר את זה

למה הוא מתכוון? המועמד הדמוקרטי ממדני נפגש עם אנשי עסקים וכלכלה להציג את השקפתו; אבלרט בורלא, מנכ"ל פייזר שסבו וסבתו נספו באושוויץ דרש הסברים

עמית בר | (2)

כ-100 בכירים מהעולם העסקי והפיננסי התכנסוןלשמוע את זוהראן ממדני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, שהפתיע את המערכת כשגבר על אנדרו קואומו בפריימריז. במפגש, שנערך ביוזמתו של ממדני הוא נדרש להסביר את עמדותיו הפוליטיות והכלכליות ואת השימוש שלו בביטוי - style="font-family: Arial, sans-serif; font-size1: 12pt; white-space-collapse: preserve;">"להפוך את האינתיפאדה לגלובלית".

אלברט בורלא, מנכ״ל פייזר, שסבו וסבתו נספו באושוויץ הנחה את האירוע והציב בפני ממדני שאלה ישירה: מה עמדתו ביחס לקריאות של מפגינים פרו־פלסטיניים ל״הפוך את האינתיפאדה לגלובלית״. ממדני, שנודע כפעיל למען זכויות פלסטינים, עמד בעבר בסירובו לגנות את הקריאה. הפעם, למול בכירי המגזר העסקי, הוא עדיין לא גינה, אבל אמר כי יתחיל להרתיע על השימוש בביטוי הזה שיוצר קיטוב בעיר וישתדל להימנע בעצמו מהשימוש בביטוי.

ממדני חזר בשיח על המסרים שלו: הקפאת שכר הדירה בדיור בר־השגה, תחבורה ציבורית חינמית באמצעות מימון ממסים על בעלי הון וחברות גדולות, רשת חנויות מכולת עירוניות ממשלתיות.

כאשר הוא נשאל האם מיסוי כזה עלול להבריח תושבים עתירי הון, הוא השיב בביטחון כי "העשירים יישארו כאן בכל מקרה".

ממדני שסיכוי להיבחר גבוהים מאוד ציין כי בכוונתו לבדוק לעומק את מערכת החינוך העירונית לאיתור כפילויות ובזבוזים, ואף רמז על רצון לנצל את אירוח המונדיאל בעתיד להשקעות בתשתית.

ממדני, סוציאליסט דמוקרטי בן 33, הופך לגורם המרכזי במרוץ שיכול להיות סוער במיוחד, אף שמדובר בעיר דמוקרטית ברובה. בנובמבר יעמדו מולו ארבעה מועמדים: ראש העיר המכהן אריק אדמס, המושל לשעבר אנדרו קואומו, עורך הדין ג׳ים וולדן, שלושתם רצים כמועמדים עצמאיים והרפובליקני קרטיס סליווה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צחי 16/07/2025 08:36
    הגב לתגובה זו
    ממשל טראמפ חייב לעצור את הטירוף האסלאמי שאם לא כן גורלה של ארצות הברית יהיה בדיוק כמו גורלה של אירופה שכבר נכבשה על ידי האסלאם הברברי היא אמנם עדיין לא יודעת את זה אבל היא תבין באופן אכזרי ביותר במוקדם או במאוחר
  • 1.
    כרגיל יהודי ניו יורק שהם ממש כבר לא יהודים יציבעו לו בבחירות והוא יזכה (ל"ת)
    משה ראשלצ 16/07/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.