טיקטוק תחת איום: האם האיסור בארה"ב יתממש ומה זה אומר על תחום הרשתות החברתיות?

הדיונים בבית המשפט החלו ונראה שהשופטים לא מקבלים את טיעוני החברה; מה צפוי ואיך זה ישפיע על מניות הרשתות החברתיות האחרות - מטא וסנאפ? 

עמית בר |


המאבק המשפטי על עתיד טיקטוק 

טיקטוק, אפליקציית הווידאו הפופולרית שבבעלות החברה הסינית בייטדאנס, ניצבת בפני סכנה ממשית בארצות הברית. לפי החוק שאושר על ידי הנשיא ביידן באפריל 2024, אם טיקטוק לא תימכר לחברה אמריקאית עד ה-19 בינואר 2025, היא תיאסר לשימוש בארה"ב. בימים האחרונים נערכו דיונים בבית המשפט העליון, בהם ניסו עורכי הדין של טיקטוק לטעון שהאיסור מנוגד לחוק ומהווה פגיעה בזכויות המשתמשים. מנכ"ל טיק טוק שו זי צ'ו מנסה להסביר ולטעון שאין זליגת מידע לממשל הסיני, אך הוא לא משכנע. 



נראה שבית המשפט אינו נוטה לצדד בטיעוני החברה. לפי דברי הממשל האמריקאי, טיקטוק מהווה סיכון לביטחון הלאומי בשל האפשרות שהמידע שהיא אוספת על משתמשים אמריקאים יועבר לממשלת סין. אבל רגע, אם טיקטוק היא איום בארה"ב היא גם איום בישראל. אצלנו זה קריטי עוד יותר, אנחנו מוקפים אויבים, סין ואיראן בקשר טוב, האם אנחנו רוצים שהסינים יעבירו מידע לאויבים שלנו על הישראלים בטיק טוק? האם אנחנו מבינים את היכולות שלפי הממשל האמריקאי יש לסינים - מידע כולל מאוד  על המשתמשים לרובת מיקום, גיל, חברים, תפקידים, תחביבים, הטיות פוליטיות, ולמעשה - כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו. זה מידע שבלשון עדינה יכול "לנצח מלחמה". זה איום ביטחוני גדול. דמיינו שמישהו יקבל מידע על הטיק טוק של כל החיילים שלנו. כלומר, הערכות של הממשל האמריקאי צריכות בראש וראשונה להדאיג את ישראל - אם טיקטוק תיאסר בארה"ב - היא עשויה להיאסר בישראל וברחבי העולם המערבי 


השפעת האיום על מתחרות כמו מטא וסנאפצ'אט 


החששות סביב טיקטוק הביאו לעליות אמש במניות של מתחרותיה המובילות, מטא (החברה שמפעילה את אינסטגרם) וסנאפצ'אט. מניית מטא עלתה ב-0.8%, בעוד שסנאפ רשמה עלייה של 3.6% (וזה כשהשוק בירידות), אך מאז שדווח על האיסור המניות עלו בשיעור משמעותי יותר. 


המשקיעים מעריכים כי אם טיקטוק תיעלם מהשוק האמריקאי, המשתמשים שלה יעברו לפלטפורמות מתחרות, שייהנו מגידול משמעותי בפעילות ובנתח השוק.


איך הגענו לכאן? 


טיקטוק, שהחלה את דרכה כאפליקציית "מיוזיקל" בשנת 2014, הפכה מאז לרשת חברתית ענקית עם כ-170 מיליון משתמשים בארה"ב. היא צברה פופולריות אדירה בתקופת הקורונה, אך כבר ב-2020 הנשיא לשעבר טראמפ העלה טענות שהאפליקציה מהווה איום ביטחוני בשל קשריה לממשלת סין.


כיום, הטענות הן שהמידע שטיקטוק אוספת על משתמשים, כולל בני נוער, עלול לשמש בעתיד לריגול או לסחיטה. מנגד, טיקטוק טוענת כי האיסור יפגע בזכויות המשתמשים האמריקאים ואינו מוצדק, במיוחד לאור העובדה שאפליקציות סיניות אחרות, כמו טימו, ממשיכות לפעול בארה"ב ללא הפרעה.


מה צפוי בהמשך?


נכון לעכשיו, לא ברור מתי תתקבל החלטה סופית מבית המשפט העליון. טיקטוק הצהירה כי אם האיסור לא יעוכב, היא תסגור את פעילותה בארה"ב ב-19 בינואר. עם זאת, ייתכן כי השבעת טראמפ לנשיאות יום לאחר מכן תשנה את התמונה. טראמפ כבר הביע התנגדות לאיסור וציין כי הוא מעדיף לטפל בנושא באמצעים פוליטיים.


שאלות ותשובות בנושא טיקטוק והאיסור בארה"ב

למה הממשל האמריקאי רוצה לאסור את טיקטוק?
הממשל טוען שטיקטוק אוספת מידע אישי על משתמשים אמריקאים, שעלול לשמש את ממשלת סין לריגול או לסחיטה.

קיראו עוד ב"גלובל"


איך האיסור ישפיע על משתמשי טיקטוק בארה"ב?
אם האיסור ייכנס לתוקף, משתמשי טיקטוק בארה"ב לא יוכלו להמשיך להשתמש באפליקציה וייאלצו לעבור לפלטפורמות אחרות כמו אינסטגרם רילס, סנאפצ'אט או יוטיוב שורטס.


מה עמדת טראמפ בנושא?
טראמפ, שנכנס שוב לתפקיד הנשיא ב-20 בינואר, ציין שהוא מתנגד לאיסור במתכונתו הנוכחית ומעדיף לפתור את הנושא בדרכים פוליטיות.


איך טיקטוק מנסה למנוע את האיסור?
החברה טוענת בבית המשפט שהאיסור אינו חוקי, מהווה פגיעה בזכויות המשתמשים ואינו מטפל בבעיה האמיתית.


מה המשמעות למתחרות של טיקטוק?
מתחרות כמו מטא וסנאפצ'אט עשויות להרוויח מגידול משמעותי בפעילות ובמשתמשים, אם טיקטוק תפסיק את פעילותה בארה"ב.


האם טיקטוק עשויה להימכר לחברה אמריקאית?
החברה טענה שהמכירה במסגרת זמן קצרה כל כך אינה ריאלית ודרשה מבית המשפט לעכב את האיסור


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.