טיק טוק
צילום: טיק טוק
ניתוח

אם טיקטוק תיאסר בארה"ב - היא עשויה להיאסר בישראל וברחבי העולם המערבי

אם ארה"ב תאסר את השימוש באפליקציה, ישראל לא יכולה לשבת בצד. האיסור בארה"ב יינבע מחשש ביטחוני, אצלנו הביטחון הוא ערך עליון - האם נרצה שהסינים ידעו כל מה שקורה
אצל משתמש בטיק טוק?

עמית בר | (2)
נושאים בכתבה טיק טוק

מה יקרה אם טיקטוק תיאסר בארה"ב? ההשפעות, השאלות והסיכונים


הסכנה שמרחפת מעל טיקטוק - הסכנה שמרחפת מעל ישראל
טיקטוק, הרשת החברתית הפופולרית, עשויה להיתקל באיסור שימוש בארצות הברית בעקבות חששות ביטחוניים והקשרים שלה עם ממשלת סין (הרחבה: טיקטוק תחת איום: האם האיסור בארה"ב יתממש ומה זה אומר על תחום הרשתות החברתיות?). השאלה הגדולה היא איך איסור כזה ישפיע לא רק בארה"ב אלא גם בישראל ובמדינות מערביות אחרות, ומה זה אומר לגבי עתידן של רשתות חברתיות בכלל.



האם ישראל תלך בעקבות ארה"ב?
אם ארה"ב תאסור את טיקטוק, עולה השאלה האם ישראל תנקוט בצעד דומה. עם זאת, בישראל נראה שהממשלה נמנעת מעימותים עם סין בגלל שיקולים כלכליים ודיפלומטיים. סין היא שותפה חשובה בתחומים כמו תשתיות וטכנולוגיה, ולכן לא בטוח שהפוליטיקאים בישראל יהיו מוכנים להרגיז אותה.

חברי הכנסת אמנם מרבים לדון בנושאים כמו פרטיות וסיכוני סייבר, אבל כשמדובר בצעד קונקרטי כמו איסור על אפליקציה עם מיליוני משתמשים, זה כבר סיפור אחר. לדוגמה, עד כה, הנושא של השפעות רשתות חברתיות על בני נוער זכה להתייחסות מינימלית, והמדינה לא נקטה צעדים ברורים בתחום.


עם זאת, אם ארה"ב תאסר את השימוש באפליקציה, ישראל לא יכולה לשבת בצד. האיסור בארה"ב יינבע מחשש ביטחוני. הטענה האמריקאית היא שהמידע על המשתמשים זולג או יכול לזלוג לממשל הסיני לצרכי ביטחון או סחיטה. זו הסיבה שארה"ב מוכנה לתת לטיק טוק להמשיך בארה"ב אבל תחת שליטה אמריקאית.  אם בסופו של דבר הרשת תיסגר בארה"ב, לא סביר שהממשלה שלנו תישב בחיבוק ידיים - האם היא רוצה שמידע רגיש ומידע רחב על מיליוני משתמשים ישראלים יעבור לממשל הסיני?

ישראל במלחמה ומוקפת אויבים. הקשר החזק בין סין ואיראן הוא סוד גלוי. האם אנחנו רוצים שהסינים יעבירו מידע לאויבים שלנו על הישראלים בטיק טוק? האם אנחנו מבינים את היכולות שלפי הממשל האמריקאי יש לסינים - מידע כולל מאוד  על המשתמשים לרובת מיקום, גיל, חברים, תפקידים, תחביבים, הטיות פוליטיות, ולמעשה - כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו. זה מידע שבלשון עדינה יכול "לנצח מלחמה". זה איום ביטחוני גדול. דמיינו שמישהו יקבל מידע על הטיקטוק של כל החיילים שלנו. הערכות של הממשל האמריקאי צריכות בראש וראשונה להדאיג את ישראל.  



מדינות המערב והסיכון הגלובלי
גם במדינות מערביות אחרות יש התעוררות סביב הסיכון שטיקטוק מציבה, לא רק לפרטיות אלא גם לתחרות בשוק התוכן הדיגיטלי. באירופה, לדוגמה, התחילו לבדוק את המדיניות של טיקטוק בנוגע לשמירת נתונים ואפשרות גישה של ממשלת סין למידע על משתמשים. 


אוסטרליה, לעומת זאת, נוקטת בגישה נוקשה יותר, כשהיא מגבילה שימוש ברשתות חברתיות לילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. אלא שזה מטעמים של מניעת זנק לצעירים ולצעירות ולא ממניעים ביטחוניים. 

קיראו עוד ב"בארץ"


כך או אחרת, העולם המערבי לא יכול לעמוד בצד אם המובילה שלו - ארה"ב תמנע שימוש בטיק טוק. אנחנו צפויים לגל של הגבלות ואיסורים. הנהלת טיק טוק מבינה זאת ולכן יש דיונים ונסיונות למתק את רוע הגזרה. טיק טוק אמורה להיאסר בשימוש ב-19 בינואר כל עוד אין העברת שליטה לגוף אמריקאי, אך טראמפ שנכנס לבית הלבן ב-20 בינואר כבר אמר שהוא רוצה לפתור את הבעיה ולא למנוע שימוש.


טראמפ הוא איש עסקים ונראה שהוא ייבחר בשיטה פרגמטית - העברת שליטה בחלקים, שליטה משותפת עם גוף אמריקאי, לצד העברת אבטחת המידע על הרשתות לגופים אמריקאיים. פתרון שיאפשר לשני הצדדים להיות איכשהו מרוצים, אבל זה לא יהיה פשוט וזה ייקח זמן.


צריך להגיד כי האיום הסיני הוא הרבה יותר רחב ממה שחושבים - יש חשש גדול בארה"ב מרכבים סיניים שנשלטים מרחוק על ידי הממשל הסיני, יש חשש גם משליטה של הסינים בתחנות הכוח, ובכלל שליטה דרך מכשירים אלקטרוניים וחשמליים. טיק טוק היא גדולה וחזקה עם מיליונים רבים של משתמשים, אבל הסיכונים למידע, לנתונים, לפרטיות בכלל הם מאוד גדולים ויכולים ליפול לידיים שישתמשו בזה לרעה. 




סיכונים נוספים ברשתות החברתיות
בעוד שטיקטוק במוקד, חשוב להבין שהסכנות ברשתות חברתיות אינן מוגבלות רק להיבטים ביטחוניים.

  1. פגיעה בבני נוער
    רשתות חברתיות בכלל, וטיקטוק בפרט, זוכות לביקורת חריפה על ההשפעות השליליות שלהן על בריאות הנפש של בני נוער. הזמן הממושך מול המסך, השוואות חברתיות והלחץ להיות "מושלם" יוצרים חרדות, דיכאון ולעיתים אף בעיות חמורות יותר.

  2. מגבלות באוסטרליה
    אוסטרליה מובילה שינוי מהותי בתחום הזה, עם חקיקה שמגבילה את השימוש ברשתות חברתיות לילדים. במדינה כבר החלו לאסור על ילדים מתחת לגיל 18 להשתמש ברשתות חברתיות ללא הסכמת הורים מפורשת.

  3. הפצת מידע שגוי
    רשתות חברתיות גם נחשבות למקור מרכזי להפצת פייק ניוז, שמעצים את הקיטוב החברתי ופוגע באמון הציבור.


מה יקרה בעתיד? המהלך של ארה"ב עשוי לשמש כנקודת מפנה. אם טיקטוק תיאסר, זה עשוי לדרבן מדינות נוספות לשקול צעדים דומים. במקביל, ייתכן שתתחיל רגולציה הדוקה יותר על רשתות חברתיות, עם דגש על פרטיות המשתמשים ובריאות הנפש של צעירים.



שאלות ותשובות בנושא טיקטוק וההשפעות של איסור אפשרי

למה ארה"ב רוצה לאסור את טיקטוק?
הממשל האמריקאי טוען שטיקטוק אוספת מידע אישי על משתמשים אמריקאים, מה שמהווה סיכון ביטחוני פוטנציאלי בגלל הקשרים שלה עם ממשלת סין.


האם ישראל תיאסר על השימוש בטיקטוק?
כרגע לא נראה שיש תכנון לאסור את טיקטוק בישראל, בעיקר בגלל חשש מפגיעה ביחסים עם סין. אבל לחץ ציבורי או אירועים גלובליים עשויים לשנות את המצב.


מה המדינות האחרות עושות בעניין?
אוסטרליה, לדוגמה, מגבילה את השימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 18. באירופה החלו לבדוק את המדיניות של טיקטוק בנושא פרטיות.


מה הסיכונים של רשתות חברתיות?
מלבד סיכוני פרטיות, רשתות חברתיות פוגעות בבריאות הנפש של בני נוער, מפיצות מידע שגוי ומעצימות קיטוב חברתי.


איך הסיפור הזה ישפיע על מטא וסנאפצ'אט?
אם טיקטוק תיאסר, חברות כמו מטא (שמפעילה את אינסטגרם רילס) וסנאפצ'אט צפויות ליהנות מגידול במשתמשים ובפעילות.


האם יהיה פיקוח נוקשה יותר על רשתות חברתיות בעתיד?
יש סיכוי גבוה שכן, במיוחד בעקבות הלחץ הגובר במדינות רבות לשפר את פרטיות המשתמשים ולהגן על בני נוער.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 11/01/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
    מדינה שהביטחון הוא ערך עליון אצלה לא היתה מציפה את הכבישים ברכבים סיניים
  • רכבים סיניים שמחוברים לאינטרנט עם השרת נמצא סין ואוגר מידע (ל"ת)
    אלי 12/01/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.