טיק טוק
צילום: טיק טוק
ניתוח

אם טיקטוק תיאסר בארה"ב - היא עשויה להיאסר בישראל וברחבי העולם המערבי

אם ארה"ב תאסר את השימוש באפליקציה, ישראל לא יכולה לשבת בצד. האיסור בארה"ב יינבע מחשש ביטחוני, אצלנו הביטחון הוא ערך עליון - האם נרצה שהסינים ידעו כל מה שקורה
אצל משתמש בטיק טוק?

עמית בר | (2)
נושאים בכתבה טיק טוק

מה יקרה אם טיקטוק תיאסר בארה"ב? ההשפעות, השאלות והסיכונים


הסכנה שמרחפת מעל טיקטוק - הסכנה שמרחפת מעל ישראל
טיקטוק, הרשת החברתית הפופולרית, עשויה להיתקל באיסור שימוש בארצות הברית בעקבות חששות ביטחוניים והקשרים שלה עם ממשלת סין (הרחבה: טיקטוק תחת איום: האם האיסור בארה"ב יתממש ומה זה אומר על תחום הרשתות החברתיות?). השאלה הגדולה היא איך איסור כזה ישפיע לא רק בארה"ב אלא גם בישראל ובמדינות מערביות אחרות, ומה זה אומר לגבי עתידן של רשתות חברתיות בכלל.



האם ישראל תלך בעקבות ארה"ב?
אם ארה"ב תאסור את טיקטוק, עולה השאלה האם ישראל תנקוט בצעד דומה. עם זאת, בישראל נראה שהממשלה נמנעת מעימותים עם סין בגלל שיקולים כלכליים ודיפלומטיים. סין היא שותפה חשובה בתחומים כמו תשתיות וטכנולוגיה, ולכן לא בטוח שהפוליטיקאים בישראל יהיו מוכנים להרגיז אותה.

חברי הכנסת אמנם מרבים לדון בנושאים כמו פרטיות וסיכוני סייבר, אבל כשמדובר בצעד קונקרטי כמו איסור על אפליקציה עם מיליוני משתמשים, זה כבר סיפור אחר. לדוגמה, עד כה, הנושא של השפעות רשתות חברתיות על בני נוער זכה להתייחסות מינימלית, והמדינה לא נקטה צעדים ברורים בתחום.


עם זאת, אם ארה"ב תאסר את השימוש באפליקציה, ישראל לא יכולה לשבת בצד. האיסור בארה"ב יינבע מחשש ביטחוני. הטענה האמריקאית היא שהמידע על המשתמשים זולג או יכול לזלוג לממשל הסיני לצרכי ביטחון או סחיטה. זו הסיבה שארה"ב מוכנה לתת לטיק טוק להמשיך בארה"ב אבל תחת שליטה אמריקאית.  אם בסופו של דבר הרשת תיסגר בארה"ב, לא סביר שהממשלה שלנו תישב בחיבוק ידיים - האם היא רוצה שמידע רגיש ומידע רחב על מיליוני משתמשים ישראלים יעבור לממשל הסיני?

ישראל במלחמה ומוקפת אויבים. הקשר החזק בין סין ואיראן הוא סוד גלוי. האם אנחנו רוצים שהסינים יעבירו מידע לאויבים שלנו על הישראלים בטיק טוק? האם אנחנו מבינים את היכולות שלפי הממשל האמריקאי יש לסינים - מידע כולל מאוד  על המשתמשים לרובת מיקום, גיל, חברים, תפקידים, תחביבים, הטיות פוליטיות, ולמעשה - כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו. זה מידע שבלשון עדינה יכול "לנצח מלחמה". זה איום ביטחוני גדול. דמיינו שמישהו יקבל מידע על הטיקטוק של כל החיילים שלנו. הערכות של הממשל האמריקאי צריכות בראש וראשונה להדאיג את ישראל.  



מדינות המערב והסיכון הגלובלי
גם במדינות מערביות אחרות יש התעוררות סביב הסיכון שטיקטוק מציבה, לא רק לפרטיות אלא גם לתחרות בשוק התוכן הדיגיטלי. באירופה, לדוגמה, התחילו לבדוק את המדיניות של טיקטוק בנוגע לשמירת נתונים ואפשרות גישה של ממשלת סין למידע על משתמשים. 


אוסטרליה, לעומת זאת, נוקטת בגישה נוקשה יותר, כשהיא מגבילה שימוש ברשתות חברתיות לילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. אלא שזה מטעמים של מניעת זנק לצעירים ולצעירות ולא ממניעים ביטחוניים. 

קיראו עוד ב"בארץ"


כך או אחרת, העולם המערבי לא יכול לעמוד בצד אם המובילה שלו - ארה"ב תמנע שימוש בטיק טוק. אנחנו צפויים לגל של הגבלות ואיסורים. הנהלת טיק טוק מבינה זאת ולכן יש דיונים ונסיונות למתק את רוע הגזרה. טיק טוק אמורה להיאסר בשימוש ב-19 בינואר כל עוד אין העברת שליטה לגוף אמריקאי, אך טראמפ שנכנס לבית הלבן ב-20 בינואר כבר אמר שהוא רוצה לפתור את הבעיה ולא למנוע שימוש.


טראמפ הוא איש עסקים ונראה שהוא ייבחר בשיטה פרגמטית - העברת שליטה בחלקים, שליטה משותפת עם גוף אמריקאי, לצד העברת אבטחת המידע על הרשתות לגופים אמריקאיים. פתרון שיאפשר לשני הצדדים להיות איכשהו מרוצים, אבל זה לא יהיה פשוט וזה ייקח זמן.


צריך להגיד כי האיום הסיני הוא הרבה יותר רחב ממה שחושבים - יש חשש גדול בארה"ב מרכבים סיניים שנשלטים מרחוק על ידי הממשל הסיני, יש חשש גם משליטה של הסינים בתחנות הכוח, ובכלל שליטה דרך מכשירים אלקטרוניים וחשמליים. טיק טוק היא גדולה וחזקה עם מיליונים רבים של משתמשים, אבל הסיכונים למידע, לנתונים, לפרטיות בכלל הם מאוד גדולים ויכולים ליפול לידיים שישתמשו בזה לרעה. 




סיכונים נוספים ברשתות החברתיות
בעוד שטיקטוק במוקד, חשוב להבין שהסכנות ברשתות חברתיות אינן מוגבלות רק להיבטים ביטחוניים.

  1. פגיעה בבני נוער
    רשתות חברתיות בכלל, וטיקטוק בפרט, זוכות לביקורת חריפה על ההשפעות השליליות שלהן על בריאות הנפש של בני נוער. הזמן הממושך מול המסך, השוואות חברתיות והלחץ להיות "מושלם" יוצרים חרדות, דיכאון ולעיתים אף בעיות חמורות יותר.

  2. מגבלות באוסטרליה
    אוסטרליה מובילה שינוי מהותי בתחום הזה, עם חקיקה שמגבילה את השימוש ברשתות חברתיות לילדים. במדינה כבר החלו לאסור על ילדים מתחת לגיל 18 להשתמש ברשתות חברתיות ללא הסכמת הורים מפורשת.

  3. הפצת מידע שגוי
    רשתות חברתיות גם נחשבות למקור מרכזי להפצת פייק ניוז, שמעצים את הקיטוב החברתי ופוגע באמון הציבור.


מה יקרה בעתיד? המהלך של ארה"ב עשוי לשמש כנקודת מפנה. אם טיקטוק תיאסר, זה עשוי לדרבן מדינות נוספות לשקול צעדים דומים. במקביל, ייתכן שתתחיל רגולציה הדוקה יותר על רשתות חברתיות, עם דגש על פרטיות המשתמשים ובריאות הנפש של צעירים.



שאלות ותשובות בנושא טיקטוק וההשפעות של איסור אפשרי

למה ארה"ב רוצה לאסור את טיקטוק?
הממשל האמריקאי טוען שטיקטוק אוספת מידע אישי על משתמשים אמריקאים, מה שמהווה סיכון ביטחוני פוטנציאלי בגלל הקשרים שלה עם ממשלת סין.


האם ישראל תיאסר על השימוש בטיקטוק?
כרגע לא נראה שיש תכנון לאסור את טיקטוק בישראל, בעיקר בגלל חשש מפגיעה ביחסים עם סין. אבל לחץ ציבורי או אירועים גלובליים עשויים לשנות את המצב.


מה המדינות האחרות עושות בעניין?
אוסטרליה, לדוגמה, מגבילה את השימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 18. באירופה החלו לבדוק את המדיניות של טיקטוק בנושא פרטיות.


מה הסיכונים של רשתות חברתיות?
מלבד סיכוני פרטיות, רשתות חברתיות פוגעות בבריאות הנפש של בני נוער, מפיצות מידע שגוי ומעצימות קיטוב חברתי.


איך הסיפור הזה ישפיע על מטא וסנאפצ'אט?
אם טיקטוק תיאסר, חברות כמו מטא (שמפעילה את אינסטגרם רילס) וסנאפצ'אט צפויות ליהנות מגידול במשתמשים ובפעילות.


האם יהיה פיקוח נוקשה יותר על רשתות חברתיות בעתיד?
יש סיכוי גבוה שכן, במיוחד בעקבות הלחץ הגובר במדינות רבות לשפר את פרטיות המשתמשים ולהגן על בני נוער.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 11/01/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
    מדינה שהביטחון הוא ערך עליון אצלה לא היתה מציפה את הכבישים ברכבים סיניים
  • רכבים סיניים שמחוברים לאינטרנט עם השרת נמצא סין ואוגר מידע (ל"ת)
    אלי 12/01/2025 17:46
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.5%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.