בדרך לקידוח: הממונה אישר את השותפים החדשים ב'מירה' ו'שרה'
אם ניתן היה להמר היכן יתבצע קידוח האקספלורציה הבא בים - כנראה שרוב המשקיעים היו מניחים כי זה יתרחש ברישיון 'מירה'. היום - מדווחות השותפות ברישיון כי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה אישר העברת זכויות ברישיון לידי רציו יהש ומפעילת הקידוח אנרג'יאן.
רציו ואנרג'יאן יחזיקו כל אחת 25% מהזכויות ברישיון כאשר יתר ההחזקות של השותפים דוללו. כעת, מודיעין יהש מחזיקה ב-13.8% מהזכויות, הכשרה אנרגיה מחזיקה ב-17.1% מהזכויות, אידיבי פיתוח ב-2.7% והכשרת הישוב ב-5%. כמו כן, חברת איי.פי.סי שהחזיקה בעבר ברישיון מחזיקה כעת 6.4% מהזכויות. מפעילת הקידוח לשעבר - חברת GGR תחזיק ב-5% הנותרים.
בשני הרישיונות 'מירה' ו'שרה' בוצעו שני קידוחים כושלים בעבר והדבר הוביל למחיקת ערך משמעותית בהכשרה אנרגיה ובמודיעין. בניסיון מחודש לאתר מאגר של גז ונפט נכנסה רציו לתמונה והכניסה גם מפעיל בינלאומי חדש - חברת אנרג'יאן. השותפים הקודמים נאלצו לספוג דילול - אך ייתכן ובסופו של יום המהלך יהיה נכון אם תימצא תגלית של גז או של נפט.
למרות האמור, צריך לזכור כי מודיעין והכשרה אנרגיה אינן נזילות. אם יוחלט על ביצוע קידוח - השותפות ברישיון ייאלצו לבצע גיוס על מנת לממן אותו. גם רציו שלה אמנם נזילות יחסית טובה תידרש לגייס כסף מאחר והכסף שהתקבל מהנפקת האג"ח האחרונה שביצעה מיועד אך ורק לטובת פיתוח מאגר 'לוויתן'.
- 13.אל תדאג עוד שנתיים הוא ישנה את האישור.... חבורת חלמאים (ל"ת)מיכה 31/12/2014 08:52הגב לתגובה זו
- 12.יעקב 30/12/2014 00:54הגב לתגובה זוכרגע המחיר נמוך שווה נסיון
- 11.הגולש 28/12/2014 14:05הגב לתגובה זוכמה שלא יעשו איחוד הון האפשרות לגיוס כספים היא של סכומים נמוכים מאד
- 10.מי שקונה כנראה לא קרא שאין להם כסף...אוי. (ל"ת)רני 28/12/2014 13:17הגב לתגובה זו
- 9.חלם 28/12/2014 12:25הגב לתגובה זואסור לדלק קידוחים, לאבנר ולקבוצת דלק להחזיק בתמר ובלוויתן כאחת, אבל לרציו מותר להחזיק בשדות לוויתן, בשרה ובמירה, בגל, בשרית, במד-יבנה - וזה בסדר? לשותפות האחרות בשדות מירה ושירה - מודיעין והכשרת היישוב - מותר להחזיק בשני שדות - וזה בסדר, זה כבר לא מונופול? ואם נכנסות עוד חברות לשדות אלה לחיפושי גז ונפט - אז תמר ולוויתן זה כבר לא מונופול, כי יש עוד חברות אחרות בשדות אחרים!
- 8.למה רציו צריכה את הקידוח הכושל????? (ל"ת)תום 28/12/2014 11:46הגב לתגובה זו
- חימום 16/03/2015 00:08הגב לתגובה זוולא בגלל שהמאגר יבש
- אלון 28/12/2014 16:43הגב לתגובה זוללא קשר לתוצאות נוסיף חידה על חשבון מי?????על חשבון נמרודי לא ולא על חשבון סולטן לא ולא רק על חשבון המשקיע התמים מ רציו
- 7.הממונה 28/12/2014 11:03הגב לתגובה זולהשתתף בקידוח אחר וזה לא יהיה מונופול? הממונה כבר לא יודע מה לעשות עם עצמו אחרי הפשלה שלו ב"פירוק" המונופול . מסכנים משקיעי הגז.
- 6.הכי ותיק 38 28/12/2014 10:47הגב לתגובה זולצערי לי אישית לא ידוע על אנשים ש השקעו כסף עם נמרודי ויצאו מורווחים האם אתם מכירים???? אשמח לשמוע חשוב לזכור ש נמרודי בהיותו עורך ובעלים של עיתון מעריב צולם אוכל את מסמך העדות ***יש צילום****** בחדר חקירות קשה לי להאמין ש זה ***השותף לו מושקעי רציו מייחלים**
- 5.הכי ותיק 38 28/12/2014 10:34הגב לתגובה זויש למושקעי רציו נכס אחד שאן עליו מחלוקת וזה לויתן לכן מאוד מוזר שהנהלת רציו עומדת לשרוף את כספי המשקיעים על קידוחים קיקיוניים ועוד תראו מי השותפים**צדיקים גדולים בתורה שומרי שבת**** הרי ברור קידוח שמן זה התאום למה שיקרה ל כספי מושקיעי רציו לכן חובת המשקיעים לדעתי להתנגד נחרצות ל הרפתקאות ו להמתין לחלוף הסערה ולהשקיע את כל כספם בדבר אחד טוב עם תמלוגים לעשרות שנים וזה בלויתן
- 4.חחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)אוי כמה שזה מצחיק 28/12/2014 10:33הגב לתגובה זו
- 3.אדורם 28/12/2014 10:22הגב לתגובה זוייכשל הקידוח (ככל הנראה) - הלך הכסף, והמדינה לא תשתתף בהפסדים. יצליח הקידוח - והמדינה תשתתף ברווחים ולמשקיע הקטן לא יישאר כל רווח. להתרחק. מהגז ומהנפט, ואולי מהבורסה הישראלית בכלל.
- 2.אמללללה...עוד פעם צחי סולטן (ל"ת)צחי סולטן=זהירות 28/12/2014 09:40הגב לתגובה זו
- 1.מה יהיה, קורנפלקס? 28/12/2014 09:37הגב לתגובה זוהממונה אישר העברת זכויות, לא הכנסת מפעיל חדש. לא רואה את זה קורה בקרוב, ובטח שלא יהיה קידוח ב-2015 כי לקידוח צריך להערך לפחות(!) שנה מראש. כתבים ליצנים של אתר חובבנים.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
