היות וקצב עליית המחירים בארץ נמוך וההתרחבות בפעילות הכלכלית אינה גבוהה, אלו המנסים להסביר את העליות האחרונות, הגבוהות כל כך, בשוק המניות בישראל, תולים זאת בסיבות אחרות, ובראשן - הריבית הנמוכה בארץ והפיגור שהצטבר בהשוואה לעליות בשוקי המניות בחו"ל.

עליית המחירים הנמוכה פועלת לרעת החברות, שכן היא מעידה על הקושי שלהן לגבות מחירים גבוהים מלקוחותיהן. הגידול האיטי בפעילות מעיב על הכנסותיהן של החברות הפועלות בארץ, ובסופו של דבר לוחץ על הרווחים ותזרימי המזומנים. כמו כן, ישנם גם העניין והסחירות הנמוכים שאפיינו את שוק המניות בישראל עד לא מזמן. אם כן, מה מקור התפנית בשוק המניות? מדוע הפעילות שוב כה שוקקת?

הריבית הנמוכה (והפוחתת) גורמת לכך שהערך המהוון של החברות הופך גבוה יותר. מניות החברות כדאיות יותר, היות ותשואות הפדיון על איגרות החוב המתחרות עימן, הממשלתיות והקונצרניות, פחתו גם כן יחד עם הריבית. בנוסף, העליות בשוקי המניות בחו"ל גרמו, הן לתושבי חוץ והן לישראלים שיצאו לחו"ל, להצטייד שוב במניות ישראליות. בהינתן הריבית הנמוכה, הגידול המהיר יותר בתוצר המקומי בהשוואה לתוצר במדינות המפותחות והרגיעה המדינית - ביטחונית באזור, קשה להסביר את הפיגור שהן צברו.

עדיין, גם אם ניתן לתרץ כך את עצם העליות, מדוע הן כה מהירות? כיצד מדד ת"א 25 גבוה בכ-16% בהשוואה לתחילת השנה, בעוד בשלהי אוגוסט היה המדד נמוך 2% מנקודת הפתיחה?

• בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
• התשואה בהנפקות האחרונות - מי מובילה ומי אחרונה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להערכתי, חברו לכך מספר גורמים. ראשית, הנחה (לא מובנת מאליה, לדעתי) כי הריבית תעלה במועד מאוחר יותר ובקצב איטי יותר, על רקע הזיקה המתחדדת, הן באמירות והן במעשים, בין הריבית בארץ לריביות בארה"ב וגוש האירו. בנוסף, הפתעה גדולה מכך שהגירעון בתקציב המדינה לא האמיר ל-4% ואפילו 5% מהתמ"ג, כפי שחששו כולם - הממשלה, בנק ישראל והמגזר הפרטי, אלא התכווץ במהירות ל-3% מהתמ"ג בלבד.

הסיבה השלישית הינה כי קצב הגידול בפעילות הכלכלית עמד בפרץ ולא התכווץ, כפי שקרה ביבשת אירופה, על אך התיסוף המהיר והעקבי בשער השקל כנגד הדולר וסל המטבעות. כמו גם הירידה במפלס החששות המדיניים והביטחוניים, בפרט מנקודת הראות של המשקיעים הזרים. ולבסוף, מסרים חיוביים שהגיעו מכיוון בכירי המוסדות הכלכליים העולמיים, לרבות קרן המטבע הבינלאומית, ארגון ה-OECD וסוכנויות דירוג האשראי.

כדאי להיות זהירים, אין להתלהב יתר על המידה, אך בכל זאת, למרות מגרעותיו השונות, לא ניתן להתעלם משיעור הבלתי מועסקים אצלנו, שנמוך מ-6%, בפרט אם נזכור את החששות בעבר, ובטח בהשוואה לשיעור זה בגוש האירו, העומד על 12.1%.

• למה באר יעקב כל כך מושכת את הצעירים?
• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...

לדעתי, מסלול ירידת הריבית ויותר מכך - התכווצות הגירעון התקציבי והמשך הגידול בתוצר, הפתיעו לטובה והיוו את הטריגר לצמצום הפערים בין שוקי המניות בארץ ובמדינות המפותחות ברחבי העולם.

מה הלאה? האם העליות המהירות כל כך תימשכנה?

אינני יודע. לא זיהיתי את התהוות ועוצמת עליות השערים הללו בחודשי הקיץ, לכן אינני יכול לומר אם הן תימשכנה בחורף (שהגיע סוף-סוף). הכוחות שציינתי עדיין כאן, ולהערכתי די יהיה בהם בכדי לבלום ירידות פתאומיות, נניח עקב פרץ ירידות בעולם. אולם, לא ברור אם יספיקו כדי להבטיח את המשך העליות - שוק המניות בארץ יכול לדשדש זמן רב, גם אם הריבית הנמוכה, הפעילות הכלכלית ההוגנת ועליות המחירים המדודות תישארנה כפי שהן כעת.

גורמי הסיכון נראים שקולים. מחד, גורמים כמו שכר הדירה (עלייתו השנה מפגרת בהרבה אחר עליית מחירי הדירות בבעלות), שער החליפין של השקל כנגד הדולר (שאינו נמוך) או מחירי הסחורות בעולם (שרושמים תחתיות, לחבור יחדיו, לשנות כיוון ולגרום להיווצרות לחצי מחירים) יאלצו את בנק ישראל להקדים ו/או להחיש את התאמת הריבית, היות ושיעור הבלתי מועסקים משקף היום משק של "תעסוקה מלאה", וקצב גידול התוצר לא רחוק מרמתו הפוטנציאלית, תרחיש שהוא לגמרי לא בלתי סביר.

מנגד, ייתכן כי השקת ה-Tapering (תכנית לצמצום רכישות איגרות החוב על ידי הבנק המרכזי וחיסולן תוך 8-6 חודשים) בארצות הברית תגרום לתיסוף בשער הדולר בעולם ופיחות של השקל כנגדו - התפתחות שתאושש את הייצוא הישראלי המקרטע. יחד עם הגידול בצריכה הפרטית ובהשקעות בענפי המשק, יוליך הדבר להתרחבות מאוזנת יותר של כלכלת ישראל והמניות תצאנה נשכרות.

אני מאמין כי התוצאה הכוללת תהיה תמהיל די מאוזן של גורמי הסיכון החיוביים והשליליים. לכן, בהיעדר זעזועים של ממש, נראה כי העליות בשוק המניות תימשכנה, אם כי בקצב איטי יותר מזה שנרשם בתקופה האחרונה.