הנפט לא עוצר: מעל ל-106 דולר לחבית; "יום הזעם בסעודיה יהווה מבחן מהותי"
פורסם לראשונה: 8:55; עדכון אחרון: 9:55
אחרי שחצה כבר את רף ה-100 דולר לחבית, מחיר הנפט ממשיך לטפס במסחר ונמצא כעת בשיא של כמעט שנתיים וחצי ברקע להמשך הלחימה בלוב והחששות להפרעות באספקת הנפט מהמדינה ובכלל מאיזור המזרח התיכון.
בשעה זו, הנפט מוסיף 1.9% במסחר האלקטרוני בבורסת הניימקס בניו יורק, ונסחר ברמה של 106.35 דולר לחבית.
הקרבות בין אנשיו של שליט לוב מועמר קדאפי לבין המורדים נמשכים, כאשר רמת מחירי הנפט מעידה שבשוק לא מעריכים שהם יסתיימו בקרוב, כאשר עדיין קיימות חששות מפני התפשטות האירועים למדינות נוספות. הלחימה בלוב הביאה לירידה בהפקת נפט בהיקף של כמיליון חביות ביום, כך עולה מנתונים שמפרסמת סוכנות האנרגיה הבינלאומית. לפי הנתונים, בחודש ינואר לוב הפיקה 1.59 מיליון חביות נפט ביום.
"עליית מחיר הנפט היא הגורם הדומיננטי המשפיע ביותר על השווקים בעולם, כאשר החשש הוא מהתפרצות אינפלציונית והאטת הצמיחה בארה"ב", כך אמר היום ל-Bizportal יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. לדבריו, שוק הדלק האמריקני, שבו המיסוי מאוד נמוך, סופג ישירות כל עלייה במחיר הנפט ישר למשאבת הדלק של הצרכן. "עלייה במחיר גאלון דלק מ-3 דולר בממוצע ל-4 דולר תוביל להפסד שנתי של כ-120 מיליארד דולר במשק אמריקני סכום שווה ערך לסך הטבות המיסים שהעניק לאחרונה ממשל אובמה על מנת לעודד את הצמיחה", הוסיף.
כאמור, אחד החששות של המשקיעים בעולם הוא כי המשבר הפוליטי המתפשט במזה"ת יגיע בהמשך גם לערב הסעודית, בה קוראים לקיום "יום זעם" ביום שישי הקרוב כמחאה נגד שלטונו של המלך עבדאללה. עם זאת, כרגע כלל לא ברור כמה היענות תהיה ליוזמה זו. פגוט ציין כי "יום הזעם בסעודיה, ספקית הנפט המרכזית בעולם, יהווה מבחן מהותי למחיר הנפט במידה וספקית הנפט הגדולה בעולם תיאלץ להקטין את האספקה".
נציין כי התייקרות הנפט מביאה את נשיא ארה"ב ברק אובמה לשקול לפתוח את רזרבות הנפט האסטרטגיות של ארה"ב על מנת לשחרר עוד היצע לשוק. על אף שעדיין לא הוחלט האם לעשות כן, שר האוצר האמריקני טימות'י גייתנר אמר כי הוא מקווה שמדינות נוספות יצטרפו למהלך זה.
- 3.כפיר 07/03/2011 10:50הגב לתגובה זוככה שזה מתחיל ליום חמישי........עוד יצואנית נפט חזקה אלגרייה גם שם צפי למהומות השבוע......שורט נסדק וסנופי........בקרוב 110 דולר חבית נפט עד יום רביעי גג .....................אנחנו לקראת אירועים שיכולים לצאת משליטה לשבועים הקרובים.......
- 2.אם תהיה בעיה בסעודיה קסם נפט יתפוצץ למעלה (ל"ת)אבו נפט 07/03/2011 10:39הגב לתגובה זו
- 1.USO USO USO USO USO (ל"ת)tuki 07/03/2011 09:26הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
