לקראת אסיפת בעלי האג"ח של נאוסיטי: בפועלים סהר ממליצים לקבל את ההסדר
לקראת ישיבת בעלי האג"ח של חברת הנדל"ן נאוסיטי, הנמצאת בשליטת איש העסקים אהוד בן שך, ממליצים כלכלני פועלים סהר לבעלי האג"ח לקבל את מתווה ההסדר שהוצע.
נציין כי במסגרת ההסכם תעניק נאוסיטי מניות בהיקף 35% לבעלי האג"ח שלה, כך שבעלי השליטה ידוללו מ-100% ל-65% בהון, ועם השלמת ההסדר המניות יירשמו למסחר בבורסה. כמו כן יוטלו מגבלות על יצירת שעבודים, מנגנון העלאת השכר יבוטל, וכל עוד לא תיפרע מחצית מהקרן, 30% מעודפי המזומנים שייצברו בנאוסיטי מפרויקטים, ישמשו את החברה לביצוע פירעון מוקדם.
בנוסף, כולל ההסדר חלוקת מזומן בסך של 20 מיליון שקל לבעלי האג"ח החיצוניים, שאינם בעלי שליטה, וכן פריסה מחדש של יתרת איגרות החוב של החברה בסך של 60 מיליון שקל, אשר אינם מוחזקים על ידי בעלי השליטה. אג"חים אלה ייפרסו על פני השנים 2012 עד 2019, ייפרעו ב-8 תשלומים שווים ויישאו ריבית שנתית בשיעור של 6.75%.
בנוסף, תחזק נאוסיטי את הבטחונות העומדים כנגד סדרת איגרות החוב, ובמסגרת זו יובטח לבעלי האג"חים כי 50% מחלקה של נאוסיטי בתזרים של קרן הנדל"ן שבה שותפה החברה ישמשו לפרעון האג"חים.
בפועלים סהר אומרים כי מדובר בחברה שאינה נמצאת במצב משפטי ופיננסי של הפרת אמות מידה פיננסיות, ואין כל הערת עסק חי מצד רואי החשבון שלה. בנוסף, החברה מציעה הסדר זה בעיתוי הנוכחי על אף שקיים לה מרווח זמן של כשנה וחצי עד לפרעון הראשון של אגרות החוב (מרץ 2011).
ההסדר, אם יבוצע, צפוי להעביר את החברה מגרעון בהון של כ-67 מיליון שקל להון חיובי של כ-170 מיליון שקל. "בבחינתנו את ביצוע ההסדר אנו מעריכים כי ההסדר כולו משקף למחזיקי אגרות החוב שווי כלכלי של כ-95 מיליון שקל וכי שיעור המחיקה האפקטיבית בביצוע ההסדר עבור המחזיקים נאמד בכ-48%".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
בית משפט (גרוק)1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך קובעת חמש שנות איסור כהונה בתפקידי ניהול בגופים מפוקחים, לאחר שנכללו בדוחות החברה ודיווחיה פרטים חסרים ומטעים בשנים 2017-2018
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך קונסת את בועז גלעד, לשעבר בעל השליטה והמנכ"ל של ברוקלנד אפריל לימיטד, ב-1.2 מליון שקלים. בנוסף נקבע שגלעד לא יוכל לשמש במשך חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בגוף שנמצא תחת פיקוח רגולטורי, אחרי שהוועדה קבעה שבדיווחי החברה ובדוחות הכספיים הופיעו פרטים מטעים ודיווחים חסרים.
בוועדה יושבים ד"ר בלהה כהנא כיו"ר המותב, לצד עו"ד טל אבן זהב ורו"ח קובי נבון. ברשות מציינים כי אמצעי אכיפה אלה מהווים המשך של מגמת ההחמרה בענישה כחלק ממדיניות האכיפה של הרשות.
ברוקלנד, השליטה של גלעד והדיווחים בשנים 2017-2018
ברוקלנד פועלת כחברת אג"ח זרה שגייסה כספים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בסך כולל של כ 193,150,000 שקלים. עיקר הפעילות מתמקד ביזום, פיתוח ומכירה של נדל"ן בניו יורק, תחום שמושפע בין היתר מהתקדמות בפועל של פרויקטים, לוחות זמנים ומקורות מימון.
לפי הרשות, גלעד הוא בעל המניות היחיד בחברה, מחזיק בשליטה מלאה, משמש גם נשיא החברה, תפקיד שמקביל למנכ"ל, וכן יו"ר הדירקטוריון. ברשות מגדירים אותו כמפר העיקרי בפרשה על רקע אחריותו לדיווחי החברה ולמסרים שנמסרים לציבור.
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב הטענות מייחס לגלעד שורה של הפרות דיווח שנפרסות על פני השנים 2017-2018, הן בדוחות הכספיים והן בדיווחים מיידיים. לפי הטענות, בדיווחים הללו נמסרים פרטים מטעים וחסרים על מצבה הפיננסי של החברה, על מצב הפרויקטים, על הצפי לסיום, וכן על עיכובים ודחיות וההשפעה שלהם על מצבה.
