מג'יק מציגה תוצאות: יציבות בהכנסות ורווח נקי של 902 אלף דולר ברבעון השלישי
חברת מג'יק תעשיות תוכנה, יצרנית טכנולוגיה גלובלית של פלטפורמות יישומים ואינטגרציה, פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון השלישי השנה.
החברה סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2009 עם הכנסות בסך של כ-13.5 מיליון דולר, בדומה להכנסות ברבעון השני של השנה שהסתכמו בכ-13.6 מיליון דולר ובהשוואה לכ-15.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-6.9 מיליון דולר בהשוואה לכ-7.2 מיליון דולר ברבעון השני של השנה ובהשוואה לכ-9.2 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי, שהושפע מהירידה ברווח הגולמי, כאמור, הסתכם בכ- 812 אלף דולר לעומת כ- 955 אלף דולר ברבעון השני של השנה ולכ-1.6 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. בשורה התחתונה רשמה החברה ברבעון השלישי של 2009 רווח נקי בסך של כ-902 אלף דולר בהשוואה לכ- 1.1 מיליון דולר ברבעון השני של השנה ולעומת כ-1.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2008.
יצויין כי הירידה ברווח הגולמי ובשאר סעיפי הרווח הינה תוצאה של שינוי בתמהיל המכירות של החברה - ברבעון הנוכחי נכלל מרכיב נמוך יותר של מכירת רישיונות ומרכיב גבוה יותר של מתן שירותים.
ממאזנה של מג'יק עולה, כי החברה נהנית מקופת מזומנים בסך כולל של כ-37 מיליון דולר, בהשוואה ל-33 מיליון דולר בתחילת שנת 2009. במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 יצרה החברה תזרים מזומנים חיובי מפעילות תפעולית בסך של כ- 4.3 מיליון דולר . עוד עולה מהמאזן, כי הונה העצמי של מג'יק גדל לכ-70 מיליון דולר, ומהווה כיום כ-83% מסך כל המאזן.
את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה מג'יק עם הכנסות בסך של כ- 40.9 מיליון דולר. הרווח התפעולי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ-2.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה רשמה מג'יק בתשעת החודשים הראשונים של 2009 רווח נקי בסך של כ-2.7 מיליון דולר.
גיא ברנשטיין, יו"ר מג'יק, אמר היום: "אנו שמחים לדווח על 11 רבעונים רצופים של רווחיות למרות התקופה המאתגרת בפעילות הכלכלית העולמית. כמו כן, ראינו גידול במספר הלקוחות החדשים של החברה; בארה"ב בלבד הצטרפו אלינו במהלך השנה כ-20 לקוחות חדשים. למרות שאנו מעודדים מההתעוררות שלנו בשווקים בארה"ב וביפן אנו ממשיכים להתאים את רמת ההוצאות שלנו למצב הנוכחי בשווקים. כמו כן, אנו ממשיכים להשקיע משאבים בתחומי הליבה שלנו שהם מנוע הצמיחה העתידי בכדי להבטיח יציבות ורווחיות בתקופות כמו זו הנוכחית."
במהלך החודשים האחרונים דיווחה מג'יק על שורה של חוזים בארץ ובחו"ל בהיקף כולל של כ-5 מיליון שקל. בחודש שעבר דיווחה החברה כי שדרגה עשרות מערכות בבנק לאומי לפלטפורמת היישומים החדשנית ? uniPaaS בחוזה שהיקפו כמיליון שקל. עוד דיווחה החברה בחודש שעבר, כי חברת CFS (Clinical Financial Services) האמריקאית בחרה ב- iBOLT כפלטפורמת האינטגרציה המרכזית שלה ובכך הפכה את כל מערך התשלומים בחברה לאוטומטי. יצויין, כי המערכת שתוטמע מבוססת על טכנולוגיית מיחשוב עננים שתסיע בייעול וחסכון משמעותי במשאבים.
לפני כחודשיים דיווחה החברה כי חברת נאפוס (nefos), אחת מחברות הייעוץ המובילות באירופה למוצרי Salesforce.com, בחרה ב- iBOLT ככלי האינטגרציה עבור לקוחותיה. עוד דיווחה החברה אז כי זכתה בחוזה לאספקת פלטפורמת RIA ואינטגרציה ל- SAP R/3 עבור KLAFS, יצרנית הסאונות והספא המובילה באירופה. חוזה נוסף עליו דיווחה מג'יק היה עם חברת האינטגרציה הצ'כית DSB הסכם, במסגרתו תפיץ DSB את ה- iBOLT של מג'יק בכל אזור צ'כיה. במסגרת חוזה נוסף, סוכם כי מג'יק תספק לחברת התוכנה AlphaSoft מרומניה, המשרתת מאות לקוחות עסקיים קטנים ובינוניים, את מוצר הדגל הנוכחי שלה ה-uniPaaS.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
