אקסון וטוטאל עומדות לזכות בנתחים בפרויקט הגז הענק של קטאר
ענקית האנרגיה אקסון מובייל EXXON MOBIL ו-TotalEnergies SE נמנות עם קבוצת חברות אנרגיה מערביות, שעומדות לזכות בנתחים מפרויקט של מיליארדי דולרים, להגברת יצוא הגז של קטאר - והמניה של אקסון, שנסחרת ב-434 מיליארד דולר מזנקת ב-4%. על פי פרסומים בחו"ל, קטאר אנרג'י עשויה להודיע על החלטתה כבר בסוף השבוע הקרוב. מספר חברות נוספות, כולל ענקית האנרגיה של, SHELL PLC מעוניינות גם הן לקחת חלק בפרויקט.
הפרויקט של קטאר, אחד הגדולים אי פעם בתעשיית הגז הטבעי, יוצא לפועל בשעה שאירופה פועלת במטרה להיגמל מאספקת הגז הרוסית, בעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה. ג'וזפ בורל, הדיפלומט הראשי של האיחוד האירופי, שר הכלכלה הגרמני רוברט הבק, ובכירים נוספים, ביקרו בקטאר בחודשים האחרונים, בניסיון להבטיח התחייבויות לגז נוסף למדינות אירופה.
ההשקעות של החברות המעורבות יסייעו למדינה הנמצאת במפרץ הפרסי, לממן תוכנית של לפחות 30 מיליארד דולר להעלאת התפוקה השנתית של גז טבעי. על פי התוכנית, התפוקה תגיע לכמעט 130 מיליון טון עד 2027. קטאר עשויה להכריז בתחילה על שותפים לשלב הראשון. בחלק זה תבנה קטאר אנרג'י ארבע יחידות הנזלה, כל אחת עם קיבולת של 8 מיליון טון בשנה. הזרמת הגז הראשונה בפרויקט צפויה רק ב-2026, לדברי אמיר קטאר.
הרחבת השדה הצפוני, שעלותה 30 מיליארד דולר, תגביר את תפוקת הגז הטבעי הנוזלי של קטאר ב-64% ל-126 מיליון טון בשנה עד 2027, ותחזק את מעמדה כיצואנית המובילה בעולם של הדלק הזה. בכך, קטאר תסייע להבטיח אספקת גז לאירופה לטווח ארוך.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת קטאר אנרג'י הזמינה עיתונאים למסיבת עיתונאים בדוחא ביום ראשון, מבלי לציין את הסיבה לכך. פטריק פויאן, מנכ"ל טוטאל, כמו גם פקידים מאקסון, עשויים להשתתף בה.
סעד אל-כעבי, שר האנרגיה של קטאר ומנכ"ל קטאר אנרג'י, אמר בשנה שעברה כי מתנהלות שיחות על מכירת מניות עם שברון CHEVRON CORP וקונוקו פיליפס CONOCOPHILLIPS , כמו גם עם אקסון, טוטאל ושל. גם Eni SpA האיטלקית אמרה כי היא מעוניינת לקחת חלק בפרויקט הענק. ביוני 2021 אמר כעבי כי ההצעות היו "כפולות ממה שביקשנו". אקסון, טוטאל, של וקונקו פיליפס נמנות עם החברות שיש להן אחזקות במתקני הייצור הקיימים של קטאר.
קטאר, שמתמודדת עם ארה"ב ואוסטרליה על תואר יצואנית הגז הטבעי הנוזלי הגדולה בעולם, מעכבת את ההחלטה כבר שנתיים לפחות. החברה הקטארית אמרה שיש לה מספיק כסף שמאפשר לה להשלים את הפרויקט לבדה, והיא תבחר שותפים למניות רק אם תקבל הצעות מתאימות.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
- 3.Yl 08/06/2022 01:43הגב לתגובה זוהחברה הקנדית כנראה מסרבת לשלם את****מס המתנות המקובל ב אפריקה*** ממש לא משנה אם אתה רואה אותם ביחד בכנסים עם חליפות פייר קארדן לוחצים ידיים . יש בעיה אך חברה קנדית קטנה וישרה הנסחרת ב נסדק תשלם??????
- 2.אנונימי 08/06/2022 01:35הגב לתגובה זומה זה הדבר הזה מה קורה פה מישהו יכול הסביר לי.
- 1.רצו להשאיר את הגז באדמה, כמה זמן בוזבז. איפה כל המ 07/06/2022 22:52הגב לתגובה זורצו להשאיר את הגז באדמה, כמה זמן בוזבז. איפה כל המתנגדים נעלמו
- יודע כמה יש בלוויתן גאון? (ל"ת)08/06/2022 11:44הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
