קרנות נאמנות (גרוק)
קרנות נאמנות (גרוק)

קרן נאמנות: איך עובד המנגנון שמנהל 835 מיליארד שקל

מנהל הקרן קונה ומוכר ניירות, הנאמן מחזיק את הנכסים בחשבון נפרד ורשות ניירות ערך מאשרת את התשקיף. מחיר היחידה נקבע פעם ביום לפי שווי הנכסים הנקי, וההרכב מוגבל למה שכתוב מראש

835 מיליארד שקל מנוהלים היום בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, אחרי שרף 800 המיליארד נחצה בתחילת 2026 והגיוסים המשיכו משם. מאחורי המספר עומדים מאות אלפי חוסכים פרטיים, שכל אחד מהם הפקיד סכום צנוע וקיבל דרכו בעלות יחסית בתיק ניירות ערך שלם.

יחידת השתתפות היא הכלי שמחלק תיק אחד גדול בין הרבה בעלים. הקרן מחזיקה נכסים - מניות, אג״ח, פיקדונות בנקאיים ומק״מ - ומחלקת את שוויים למספר יחידות זהות. רכישת יחידה מקנה חלק יחסי בכל אחזקה ואחזקה, ופדיון מחזיר לחוסך את חלקו במזומן מתוך נכסי הקרן עצמה. מספר היחידות משתנה מדי יום לפי הגיוסים והפדיונות, בשונה ממניה שבה מספר הניירות נשאר קבוע עד ההנפקה הבאה.

קצב הגיוסים מסביר מאיפה הגיע הסכום הזה. ברבעון הראשון של 2026 זרמו לתעשייה כ-17.8 מיליארד שקל, בחודש הפתיחה של אותה שנה לבדו כ-7.3 מיליארד, ובמחצית הראשונה הסתכם הגידול בכ-67 מיליארד שקל בהובלת הקרנות הכספיות. הכסף החדש פונה בעיקר לאפיקים סולידיים ולקרנות עוקבות מדד, ופחות לניהול אקטיבי מסורתי.

שלושה גופים, וכל אחד אחראי על חוליה אחרת

מנהל הקרן הוא חברה בעלת רישיון שמקבלת החלטות קנייה ומכירה בתוך גבולות שהוגדרו מראש. קסם מנהלת כ-128 מיליארד שקל, מיטב כ-120 מיליארד והראל כ-114 מיליארד, ושלושתן יחד מחזיקות נתח מרכזי מהתעשייה. המנהל גובה דמי ניהול, מפרסם את המחירים היומיים ואחראי לעמידה במדיניות שפורסמה לציבור.

הנאמן מחזיק את הנכסים עצמם, וכאן נעוץ ההבדל בין קרן לבין חשבון פרטי אצל מנהל תיקים. בנק או חברת נאמנות ייעודית מנהלים חשבון על שם הנאמן, נפרד לחלוטין מנכסי בית ההשקעות, ומאשרים כל פעולה שחורגת מהתשקיף. כשל של מנהל הקרן משאיר את הנכסים בידי בעלי היחידות, משום שהם רשומים כל העת על שם הנאמן.

רשות ניירות ערך מאשרת את התשקיף ומפקחת על התעשייה מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות משנת 1994. החוק קובע אילו נכסים מותר לקרן להחזיק, מהו שיעורם המרבי, מתי מותר לשנות מדיניות וכיצד מדווחים לציבור. הפרה מובילה לעיצום כספי, להוראת תיקון או לשלילת רישיון הניהול.

מחיר היחידה: חישוב אחד ביום לפי שווי הנכסים

שווי נכסי נקי הוא הבסיס לכל תמחור בקרן פתוחה: סך שווי הנכסים בסוף יום המסחר, בניכוי ההתחייבויות, מחולק במספר היחידות הקיימות. קרן שמחזיקה ניירות בשווי 1.2 מיליארד שקל ומולם התחייבויות של 4 מיליון שקל בגין דמי ניהול שנצברו ועסקאות בהמתנה, מגיעה לשווי נקי של 1.196 מיליארד שקל. חלוקה ב-8 מיליון יחידות נותנת מחיר יחידה של 149.5 שקל.

שעת החיתוך קובעת באיזה מחיר תתבצע הפקודה שלכם. הוראה שנקלטת עד השעה הרשומה בתשקיף מתומחרת לפי שווי אותו יום מסחר, והוראה מאוחרת יותר עוברת ליום העסקים הבא. מכאן שרכישת יחידה דומה יותר להפקדה בחיסכון מאשר למסחר במניה, ומי שמחפש שליטה על שער הביצוע במהלך היום פונה לקרן סל נסחרת.

שיעור ההוספה הוא הפער בין מחיר הרכישה למחיר הפדיון, וברוב הקרנות המחקות והכספיות הוא אפס. שכר הנאמן מסתכם בשברירי אחוז ונגבה בנפרד מדמי הניהול, לצד הוצאות נלוות כמו עמלות קנייה ומכירה בתוך הקרן. כל אלה יורדים משווי הנכסים מדי יום, ולכן דף החשבון בבנק מציג תשואה נטו בלבד, והשוואה בין שתי קרנות על אותו מדד ייחוס מתחילה בשורת העלויות.

התשקיף מגדיר את גבולות הגזרה

שני תווים בסוגריים בשם הקרן חושפים את פרופיל הסיכון עוד לפני פתיחת התשקיף. הספרה, בטווח 0 עד 6, מציינת את חשיפת המניות המרבית: 0 מסמן קרן חסרת חשיפה מנייתית, 4 מסמן חשיפה של עד 120% ו-6 מסמן חשיפה שמעבר ל-200%. האות, בטווח 0 עד F, מסמנת באותה שיטה את חשיפת המט״ח. קרן שנושאת את הסימון (0A) מחזיקה אפיק סולידי עם חשיפה מטבעית של עד 10%, בעוד קרן (4D) יכולה להגיע לחשיפה מנייתית ממונפת.

מדיניות ההשקעה בתשקיף היא חוזה מחייב, וזה הסעיף שכדאי לקרוא ראשון. שם מוגדרים מדד הייחוס, סוגי הנכסים המותרים, שיעור המזומן, המדינות והסקטורים. קרן כספית מוגבלת לפיקדונות שקליים, אג״ח קצרות ומלווה קצר מועד של בנק ישראל, ולכן התשואה שלה נעה סביב ריבית בנק ישראל שעומדת על 3.5%. קרן מחקה מחויבת לשכפל מדד מוגדר ונמדדת בטעות העקיבה שלה.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קרן פתוחה יוצרת ומבטלת יחידות לפי הביקוש, וזהו ההבדל המבני מול מניה נסחרת. יום שבו נכנסו לקרן 20 מיליון שקל מייצר יחידות חדשות בשער אותו יום ומגדיל את הנכסים, ויום של פדיונות מבטל יחידות ומחייב את המנהל להחזיק מזומן או למכור ניירות. האיזון בין השניים הוא חלק מהעבודה היומיומית בקרן, והוא משפיע על התשואה בעקיפין דרך שיעור המזומן שמוחזק בצד.

שינוי מהותי במדיניות מחייב הודעה מוקדמת לבעלי היחידות, שמקבלים חלון זמן לפדות את היחידות לפי התנאים המקוריים. דיווח יומי של מחירי הקנייה והפדיון, דוח כספי תקופתי ופרסום שיעור דמי הניהול בפועל משלימים את מעטפת השקיפות. קרן פטורה מעבירה את חבות המס למשקיע ברגע הפדיון, וקרן חייבת משלמת את המס ברמת הקרן, והבדל המבנה הזה משפיע ישירות על התשואה שנשארת ביד במיסוי שוק ההון.

הבחירה בין הקרנות מתחילה במדד הייחוס וממשיכה בגודל הקרן, בסטיית התקן ובוותק המנהל. מי ששוקל להחזיק מניות ישירות במקום דרך קרן מוצא את ההבדל בעלות, בזמן ובפיזור במדריך המניות הגדול, והשוואה מסודרת של היתרונות מול החסרונות מופיעה במדריך הייעודי.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה