רנו קאפצ'ר: מבחן דרכים השקה

רנו מצטרפת לקטגורית הג'יפונים הלוהטת ביותר עם מכונית מעוצבת המעניקה ביטוי לטעם אישי. המחיר מקביל למשפחתית וזול מהג'וק
יואל שורץ, צרפת |

רנו קאפצ'ר

"כשמעתי את השם קאפצ'ר לראשונה, הזדעזעתי. האסוציאציה הראשונה שניקרה בראשי הייתה שבי (Captivity)." אומרת אורלי ג'יאגו (Jégou), ממחלקת השיווק של רנו. "חשבתי לעצמי, מי הגאון שחשב על כך? הוא כנראה לא יעבוד כאן יותר. אבל כשראיתי את הרכב עצמו, דעתי השתנתה לחלוטין; לא 'שבי' כי אם 'תפיסה', 'אחיזה'. זה הרבה יותר מתאים לרכב אופנתי שכזה. ושלא תחשוב שנושא השם בא בקלות, אנו מיחסים לכך חשיבות רבה. כמעט שנה לוקח לנו לסגור על שם לדגם. זה אולי נשמע הרבה, אבל ישנם המון שלבים לעבור החל מהעלאת הרעיון לשם עצמו, בדיקת זכויות יוצרים, קבוצת מיקוד ועד בדיקת השם בשפות שונות כדי לא לפגוע באיש. בעניין הזה, אני ממש הייתי בשוק כששמעתי את משמעות השם ג'וק בעברית. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות במיוחד שעיצוב הרכב באמת מזכיר משהו מעט חרקי."
 

זו אינה הפעם הראשונה ובוודאי לא האחרונה שהשם ג'וק הוזכר בימי ההשקה ולא בכדי. ניסאן הייתה הראשונה לעלות על הראיון של רכב פנאי קטן ללא יכולת פנאי בכלל. כמעט שנתיים הוא מבלה בודד בפסגת טבלת המכירות, ללא מתחרים ישרים כשהיטי של סקודה הוא היחיד שיכול להוות איום מסוים מבחינת מחיר (גם בארץ) למרות שממדיו גדולים במעט. אבל החגיגה הסתיימה. קונצרן GM הוציא שלישיית דגמים כמעט זהים תחת מותג שברולט (טראקס), אופל (מוקה) וביואיק (אנקור), פיגו ממש בקרוב תחל בשיווק ה-2008 ורנו עושה זאת כעת עם הקאפצ'ר והסיבה שלשמה נתכנסנו.
 
מפגש אקראי עם אופל מוקה
 
הקנקן
אז נתחיל במראה המציג את שפת העיצוב החדשה של רנו. חיצונית הקאפצ'ר מציג אבולוציה מוגבהת למכונית עליה היא מבוססת, הקליאו החדשה. יחד עם קו החצאיות המודגש והחישוקים הגדולים והייחודיים לדגם שיגיעו גם אלינו (16 ו-17 אינץ', תלוי ברמת האבזור), המכונית נראית מעולה. אבל אז במהלך הנסיעה פגשנו, כך סתם במקרה, בדרך, באופל מוקה. השוואה חטופה ביניהם וההבדל ניכר מייד. בעוד שרנו בחרה במראה המאופק, ניסאן במראה החריג, אופל הלכה על מראה הגברי. המוקה נראית גדולה יותר, חסונה יותר, מסוקסת יותר מהשתיים האחרות. בסגמנט שבו המראה משחק תפקיד מרכזי, הבחירה של רנו גורמת להרמת גבה. האם היות ומדובר ברכבי "כאילו" שטח, אין צורך במראה חריג או מגודל? האם הם יודעים משהו על קהל היעד שאנחנו פספסנו? מעניין. מצד שני זה כנראה מה שאמרנו גם כשהוצג הג'וק ותראו מה הוא עשה בתחום.
 
בתא הנוסעים נמצא שוב את ההקשר לקליאו. זה מתחיל בקווים הכללים של הדשבורד ומסתיים בפרטים הקטנים של לוח המחוונים החצי דיגטלי שנראה במציאות פחות מיוחד ומעט מקושקש. איכות החומרים טובה, אבל חבל שקפיצת הדרך שעשו המשפחתיות החדשות מהשורה עם החומרים הרכים והספוגים, טרם הגיע לסגמנט הזה שכליו נמכרים במחיר דומה. במקום פלסטיק שמנמן מחומר גמיש, נמצא אפילו בחלק העליון של הדשבורד פלסטיק דק וחלול. איכות ההרכבה טובה ויש במכונית גם מספר גימיקים מעניינים. למשל תא הכפפות, שבמקום דלת נפתחת מציע מגירה היוצאת כולה. בנוסף לנוחות שהיא מקנה, היא גם ענקית (11 ליטר) וגם מקוררת. גימיק נוסף הינו חבילת ZIP, בה בד הריפוד מהמושבים ניתן לקילוף והחזרה באמצעות רוכסן. נחמד, וגם פרקטי. ניסיון נוסף ליצור משהו מעניין, נמצא במושב האחורי; במקום כיסים בגב המושב הקדמי נמצא רצועות גומי אלכסוניות בצבע הרכב, האמונות על שמירת החפצים. אבל מה לעשות שמלבד פריט דק ורחב כמו ספר למשל, שאר החפצים יפלו בין הרווחים.
הקאפצ'ר אינו מפגין עושר רב, אבל גם ברמה הבסיסית כולל את כל מה שהורגלנו אליו, כשהגרסה המאובזרת תציע בין היתר גם בקרת אקלים ואת מערכת ה-R-link החדשה של רנו הכוללת: מסך בגודל 7 אינץ', ניווט, מולטימדיה, תקשורת, ומחשב הדרך.

סביבת נהג נאה ומיוחדת
 
בכל הנוגע למרווח, לא חסר דבר. גם הביצוע של רנו להרחקת הנהג מהנוסע, מדגיש יותר את האווריריות בתא מאשר כחוסר ברירה בשל הממדים הצנומים. מאחור יש מקום הולם לזוג, אבל אין מצב לשלישייה. המושב האחורי נוח, אולם הוא שטוח לחלוטין וחסר תמיכה. לטובת הגדלת נפח תא המטען, המושב והמשענת נעים יחדיו על מסילה, והשינוי בין המצבים דרמתי למדי. תא המטען מציע פתח גדול ורחב ומצע שטוח לחלוטין של 377 ליטר עם עוד 27 ליטרים בתא תחתון ניסתר. הזזת המושבים לפנים תגדיל את נפח התא ל-455 ליטר, אבל חבל שרנו, בהיותה יצרנית כל-כך מודולארית, לא חשבה על פתרון של הזחת חלק מהמושב האחורי לטבת שינוע מטען ונוסע שלישי.
 
מה שבתוכו
ישיבה במושב הנהג מגלה כי ברז כיוון המשענת לא נמצא במקומו הטבעי, אלא מופעל באמצעות יד ימין (עדות נוספת לקרבת המושב לדלת וליצירת המרווח בין המושבים). המושב עצמו נוח אך למשענת חסרה מעט תמיכה צידית. שילוב התיבה ל-D, לחיצה על דוושת התאוצה והקאפצ'ר מפגין השתהות ביציאה מהמקום. באחת הצמתים בהמשך היום, בתנועת צהריים פקוקה, ההשתהות הזו גרמה ללבי להחסרת פעימה רגעית. מלבד הגיהוק הראשוני, יחידת הכוח הזו, בנזין בנפח 1.2 ליטר (120 כ"ס) בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמד, עובדת כראוי. ליטוף הדוושה מייצר דחף מספק וההילוכים נעים מעלה ומטה ברכות ומהירות אופיינית לתיבות שכאלה. מעניין לציין שבהתנהלות פקוקה אין את הרגשת החלקת המצמד שיש לתיבות מתחרות. רמיסת הדוושה לצורת עקיפה, מגלה שאון מנוע נוכח גם אם אינו מהזן הטורדני. ככל שעולה המהירות נגלה כי רעשי הדרך מוחרשים למינימום, אבל ככל שחלפו הק"מ, משהו אחר צף ועלה, נוחות הנסיעה. לא מדובר כאן במכונית לא נוחה כי אם במכונית בעלת נוחות סבירה ולא יותר מזה. לא משהו אליו הורגלנו מרנו. ובכל זאת, הקאפצ'ר מפגין שילוב של בולמים רכים הסופגים רעידות קלות, אבל מקפץ על מתליו וחובט בנוסעיו כשהמהמורות גדלות אך במעט. כשהמהירות עולה העסק משתפר, אבל המתלים שלא הרשימו בסעיף הנוחות, אינם מגיעים לכדי ביטוי גם הפעם. לקאפצ'ר יכולת דינמיות גבוהות בזכות צמיגיו השמנמנים (205/55/17), וכיול בטוח שגורם לאף לפרוץ לפני הזנב, אבל הוא מציג זוויות גלגל גדולות שיחד עם קיפצוצי המתלים גורמים לנהג להרפות מהדוושה. בנוסף, ההגה המדויק, אינו מציע תקשורת כלל וקורה A השלוחה לפנים חוסמת את שדה הראיה באופן מפריע ממש.
מילא, הקאפצ'ר אינו מתוכנן לחרוך אספלט, מצד שני הוא גם אינו חיית שטח. אין לו הנעה כפולה ועם מרווח גחון של 17 ס"מ הוא יפגין בשטח את אותם ביצועים של רכב ליסינג. אז מה הוא כן?
 
שילובי צבעים וחישוקים ייחודיים לדגם
 
קנקנן בתפירה אישית
ככלי רכב, הקאפצ'ר רחוק מלהיות מושלם. אבל ככלי עירוני, אופנתי בעל מראה מעט מוגבה הוא עונה בדיוק על דרישות הסגמנט. ייחודו של הקאפצ'ר, נמצא ביכולת הביטוי העצמית מפרטי האבזור. לא לחינם מחלקת השיווק של רנו מציינת את סיטרואן DS כמתחרה, שכן כמוה גם הקאפצ'ר מגיע עם שלל תכשיטים ייחודיים כמו 3 צבעי גג, 10 שילובי ריפוד, 3 קישוטי הגה, 2 צבעי דשבורד, וכל זה עוד לפני 9 הצבעים החיצוניים החוזרים על עצמם במספר מקומות אסטרטגיים גם בתוך תא הנוסעים. ממש תאווה לעיניים. גם אצלנו הוא יוצע החל מהחודש הבא, עם שלל האלמנטים האופנתיים ועם שני מנועים לבחירה: 0.9 ליטר (90 כ"ס) ותיבה ידנית ברמת גימור בסיסית ו-1.2 ליטר (בה נהגנו) בשתי רמות גימור. המחיר מבטיחים רנו, מקביל למשפחתית וזול במעט מהג'וק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.