יום האישה והמצב בבורסה: ב-140 חברות ציבוריות יש דירקטוריון של גברים בלבד

לפי מחקר של D&B, שיעור הנשים המכהנות בתפקידי דירקטור בחברות הציבוריות עומד רק על 17%, כאשר ב-73% מהחברות בהן יש נשים בדירקטריון - מדובר באישה אחד בלבד

שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות בחברות הציבוריות הינו נמוך באופן משמעותי מחלקן באוכלוסייה ועומד עד כ-17%, כך עולה ממחקר משותף של דן אנד ברדסטריט ועמותת "כוח לנשים" המתפרסם לרגל יום האישה שחל היום.

בחינת 741 חברות ציבוריות העלתה כי כ-590 נשים בלבד כיהנו ב-820 תפקידי דירקטוריות מתוך כ-4,820 משרות. מדובר בשיעור של כ-17% בלבד, זאת בעוד שלפי נתוני הלמ"ס, חלקן של הנשים באוכלוסיית ישראל עומד על כ-50.5%.

שיעור הגברים המכהנים בתפקידי דירקטור עומד בהתאמה על 83%, או ב-2,850 גברים בכ-4,000 משרות דירקטור. נתון מעניין נוסף שעולה הוא כי בכ-140 דירקטוריונים של חברות ציבוריות כלל לא מכהנות נשים, כאשר ברוב הדירקטוריונים בהם כן מכהנות נשים (73%), מדובר בדירקטורית אחת בלבד. בכ-22% מהחברות מכהנות שתי נשים בתפקידי דירקטור.

פילוח הנתונים מראה שתחומים בהם נשים בולטות בתפקידי הניהול הם בחברות השירותים העסקיים (כ-120 נשים בתפקידי ניהול), ייזום פרוייקטים (40 נשים) וחברות החזקות (30 נשים). התפקידים בהן נשים בולטות הם אלה הקשורים לכספים, כוח אדם ושיווק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שולה 08/03/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    אינה עובדת בבנין וחבל .... כך במקצועות מסוימים יש יתרון לגברים וההפך.
  • 3.
    אדי 08/03/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
    לא לבכות לרב אין הפליה על ריקע אישי. כמו שנשים טובות יותר בהוראה, כאחיות כך הגברים טובים יותר בתעשיה וגם בניהול.
  • 2.
    דוד 08/03/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
    חובה עלי לשבח מאזינים איטיליגנטים בפרלמנט זוזו-במיוחד אותו שומר יצא מפיו יהלום מלוטש 2.יובל היקר חובה עליך לשמור טוב על קופה זו מדינה ענייה ולא תוכל לתת שכר גבועה מעבר ל-6000שח וזה הגג 3.עבודה זו לא מביא $ והעם אינו חולה כמו בועה שמנפחים{רצו מקצוע קלה גם שכר קטן אפילו ארה" ב למדו לא מתאים למשק חזרו שוב ללמוד לפי המתאים 4.ישבותו עליך לומר אין כדי לתת צריך לקחת עוד פעם מס הציבור כבר קוראס 5.בתעשיה,ושמירה שכר -5000-= השובתים משתכרים טוב-כדי לתקן משק חייבים לקצץ בתקנים וגם משכר גבועה = =שיראו איקאי מפטר גם עובדי מדינה חובה להוריד משקל מעגלה כי אנו לפני עלייה יוון ואירלנד לא הצליחו לעלות{ולנשים מדינה עדיין לא יציבה כאירופא} צריך להשקות עוד הרבה וגם לישר את העץ
  • 1.
    נו ו ? אז מה? למי איכפת (ל"ת)
    אלי 08/03/2011 12:53
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי