1,150 איש מתחייבים להשתתף בפיצוי במקרה שרוזנטל יפסיד בתביעה

מדובר בהתארגנות ציבורית, "גם אני מיקי רוזנטל" שנולדה בעקבות תביעת הדיבה בסך 3.5 מיליון שקל שהוגשה על ידי האחים עופר נגד העיתונאי מיקי רוזנטל ונגד אילן עבודי, יוצרי הסרט 'שיטת השקשוקה'
מאיה זיסר |

שידור הסרט, 'שיטת השקשוקה', של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, הצליח ליצור תהודה ציבורית רחבה ורוזנבלום הצליח לזכות בגיבוי רב עד לידי כך שכ- 1,150 איש חתמו על עצומה בה הם מתחייבים להשתתף בשיעור של עד אלפית מהפיצוי במקרה שרוזנטל יפסיד בתביעה, בתנאי שלעצומה יצטרפו לפחות 1,000 איש וכאמור למספר זה הגיע העצומה. לכתבה:מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"

מדובר בהתארגנות ציבורית, "גם אני מיקי רוזנטל" שנולדה בעקבות תביעת הדיבה בסך 3.5 מיליון שקל שהוגשה על ידי האחים עופר נגד העיתונאי מיקי רוזנטל ונגד אילן עבודי, יוצרי הסרט 'שיטת השקשוקה'.

מטרת ההתארגנות הינה תמיכה ציבורית ביוצרי הסרט, "העלולים לשלם מחיר אישי כבד על עבודתם. הגנה על חופש הביטוי העיתונאי מפני שימוש באמצעים של איום, הפחדה והתשה משפטית מצד גורמים בעלי כח חסר פרופורציות המעוניינים למנוע פרסום מידע ולהרתיע עיתונאים מלבצע תחקירים דומים בעתיד" על פי הכתוב באמנה.

יוזמי העצומה מציעים להצטרף לחברת 'משהו הפקות', חברת ההפקות של רוזנטל. בשלב הראשון, על ידי רישום 1,000 איש לפחות, שכל אחד מהם מסכים להפוך לשותף ה-1000 בחברה ועל ידי כך לחלוק בנטל ובסיכון ולעמוד לצידם של מיקי ואילן במאבקם.

עד כה חתמו על העצומה 1,150 איש אשר ביניהם העיתונאי רביב דרוקר, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', הבמאי שבי גביזון, יו"ר הנהלת מרצ מוסי רז, התסריטאית והבימאית רונית ויס-ברקוביץ, מנכ"ל מקאן אריקסון לשעבר, אורן פרנק, הזמרת מירי אלוני ועוד.

בעקבות שידור הסרט בערוץ הראשון, רבים תהו מי הוא המנצח האמיתי של הערב אך הטוקבקים מיהרו להכריע וכלם יוצאים להגנת העיתונאי מיקי רוזנטל. גם במלחמה על התדמית ניצח רוזנטל עם 56% שווי סיקור חיובי, 23% שלילי ו-21% נייטרלי. לעומת 42% שווי סיקור חיובי למשפחת עופר, אך האחרונים קיבלו נפח סיקור גבוה יותר. מרבית הסיקור החיובי עסק בחשיבותו הציבורית של הסרט ובאי כניעתו של רוזנטל ללחצים הרבים שהופעלו עליו. לכתבה: "שיטת השקשוקה: רוזנטל מביס את משפחת עופר וזוכה ל-56% סיקור החיובי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.