מצבו של הנפט בפתיחת השנה החדשה
עד כה סוחרי הנפט המרכזיים היו מדינות מפיקות, בתי זיקוק, צרכני נפט גדולים כמו חברות תעופה ודלק ומוסדות פיננסים אחרים. החל משנת 2002 החלו להיסחר בצורה מסיבית יותר חוזים אלקטרונים על חביות נפט גולמי, גלוני גז טבעי ומוצרי האנרגיה המופקים מהנפט הגולמי.
המסחר בזהב השחור התאפיין בתנודתיות גבוהה במהלך שנת 2006, והביא את מחיר חבית הנפט להיסחר בשיא של 78.40$ בחודש אוגוסט שנה שעברה, אשר לווה בצניחה במחירים ביותר מ-20%. הירידה במחירי הנפט נבעה, בין היתר, ממלאי נפט גבוהים בארה"ב ומימושים לאחר הגיעו לשיא.
ביום המסחר הראשון של שנת 2007 מחיר חבית הנפט ירד אל מתחת לקו 60 דולר בניו יורק, זאת לאור צפי לחורף חם יחסית בארה"ב, אשר הוביל לירידה בביקוש לנפט לחימום. צפי זה הביא לעלייה במלאי הנפט לחימום, שנמצא ברמה גבוהה מהממוצע בחמש השנים האחרונות.
שר הנפט הסעודי, מסר לאחרונה כי שער הנפט עלול להגיע למחיר של 80 דולר לחבית. מגמה זו מגובה במספר שינויים גיאו-פוליטיים שהתרחשו בעולם לאחרונה: מהומות בניגריה, הוריקן במפרץ מקסיקו, השתלטות הנשיא פוטין על חברת הנפט יוקוס וגם פיצוץ בית זיקוק בטקסס. יחד עם זאת, נראה כי טענתו של שר הנפט הסעודי נבעה בעיקרה מהחלטת אופ"ק בנוגע לקיצוץ מלאיי הנפט, ומהתפתחות תוכנית הגרעין האיראנית אשר עשויה להביא את האו"ם להחרפת האמצעים נגדה.
על-אף הנאמר לעיל, שער הנפט כשל בניסיונותיו להתרומם מעל רמת ה-64 דולר לחבית. למרות זאת, אל לנו לשכוח כי אנליסטים רבים סבורים שפריצת הרמה של 64 דולר, תביא לתחילת מגמת התחזקות במחרי חבית הנפט, ותוביל לכיוון של 70 דולר לחבית.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
