מדד מנהלי הרכש: חודש 4 ברציפות של התרחבות
מדד מנהלי הרכש בישראל לחודש פברואר 2006 שנערך על ידי חברת דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש ממשיך זה החודש הרביעי ברציפות להעיד על מגמת התרחבות. בפברואר חלה התעצמות קלה במגמת ההתרחבות במשק היצרני בישראל וערך המדד עומד על 57.8% לעומת 57% בינואר, עלייה של 0.8%.
כלכלני דן אנד ברדסטריט וארגון מנהלי הרכש מציינים כי המשך ההתרחבות של המשק היצרני בישראל במהלך חודש פברואר הושפעה בעיקר מעליה בביקושים לייצוא, כלומר עלייה בהזמנות שהתקבלו במפעלים היצרנים בישראל מחו"ל.
עם זאת, לצד העלייה בביקושים ליצוא בפברואר, חלה ירידה קלה ברכיב תפוקות הייצור, ברכיב הביקושים המקומיים וברכיב התעסוקה, המעיד על רמת הדרישה לעובדים במגזר היצרני. ירידה זו אמנם לא הביאה לשינוי מגמה של רכיבים אילו או של המדד הכללי, אך היא מהווה עדות לכך שבפברואר, כמות ההזמנות המקומיות פחתה וגרמה למפעלים הישראלים להקטין את תפוקות הייצור, ואת הדרישה לעובדים.
מבחינת הרכיבים השונים במדד עולה, כי למעט רכיב זמני האספקה לייצוא, הנמצא במגמת האטה שמשמעותה ישנה מגמת התקצרות בזמני האספקה של מוצרי יבוא, כל רכיבי המדד נמצאים החודש במגמת התרחבות, אך בחלקם נרשמה כאמור התמתנות במגמת ההתרחבות.
רכיב הביקושים ליצוא משלים שנה שלמה ברציפות במגמת התרחבות, כאשר הערך שנמדד בפברואר ברכיב זה עומד על 60.5% לעומת ערך של 54.4% שנמדד בינואר, עלייה של 6.1%.
רכיב תפוקות הייצור משלים ארבעה חודשים רצופים במגמת התרחבות, אך החודש נרשמה התמתנות במגמה והערך שנמדד בפברואר ברכיב זה עומד על 61.5% לעומת ערך של 63% שנמדד בינואר.
ברכיב הביקושים המקומיים המבטא את כמות ההזמנות בתוך ישראל נרשם בחודש פברואר ערך של 58.7% לעומת ערך של 61% שנמדד בינואר, ירידה של 2.3%.
ברכיב התעסוקה המשקף את הביקוש לעובדים במגזר היצרני, נרשם בפברואר ערך של 56.2% לעומת 56.7% בינואר, ירידה של כ-0.5% המבטאת אף היא התמתנות במגמת ההתרחבות של רכיב זה.
ברכיב המחירים, המשקף את מחירי הרכישה של חומרי הגלם על ידי המגזר היצרני, נמשכת זה החודש התשיעי ברציפות מגמת ההתרחבות ובפברואר נרשמה עלייה של 2.9% בערך המדד, כאשר בפברואר נמדד ערך של 73.3% לעומת 70.4% בחודש קודם.
מחירי חומרי הגלם
לראשונה, מדד מנהלי הרכש הישראלי כולל גם צפי למחירי חומרי הגלם בעולם כפי שהתקבל ממנהלי הרכש בארה"ב ובאנגליה.
מנהלי הרכש בישראל, מציינים באופן בולט את העלייה במחירי המתכות ובניהם: אלומיניום, ברונזה, נחושת, פלדה ופליז. כמו כן מציינים החודש מנהלי הרכש את העלייה במחירי בשר הבקר, זאת לצד העלייה הנמשכת במחירי מוצרי האנרגיה.
ממנהלי הרכש בחו"ל, נמסר כי ספקי מתכות מעריכים שמחיר גלילים, לוחות ופחי ברזל ירד בחודשים הקרובים לאחר שנתיים של מחירים גבוהים למדי. למחירי האלומינה, המרכיב העיקרי המותך לאלומיניום, צפויה לפי מריל לינץ' ירידה במהלך 2007. גם מחירי הקדמיום בירידה חזקה, עם החלשות הדרישה והגידול בהיצע. בפברואר המחיר הממוצע היה של 1 דולר לליברה בעוד השיא באוגוסט 2005 היה 2.29 דולר לליברה.
עם זאת, מפעלי יציקה בארה"ב מעלים אט אט את מחיר גלילי פלדות אלחלד ובחודש מרץ יעלו המחירים בין 1.3% ל-3%. לכן, סביר להניח שתהיה זחילה נוספת במחירי פלדות אל-חלד באפריל ותחילת מאי זאת, לאחר שמחודש יוני 2005, בגלל עודף ייצור גלובלי של פלדות אל-חלד, נפלו המחירים בכ-12%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
