"הקורונה", אמר ג'ים קריימר כשראיין את מנכ"ל חברת רובינהוד, "דוחסת ומזרזת מגמות ושינויים. בלעדי המגפה היינו צריכים להמתין עשרות בשנים להתפתחויות הללו, לבטח בתחום הפיננסי". ננסה היום להבין מה דוחף את החברה הצעירה ומה מעלה הערכתה השמיימה אבל מה שאמר קריימר - בהקשר של רובינהוד - זו אולי הסיבה העיקרית לעובדה שהשוק ממשיך לעלות כך. מהפכת הטכנולוגיה, שמאז 2008 שבשה בצורה משמעותית כול סקטור כלכלי, פסחה, בהשוואה, על הסקטור הפיננסי. נכון ה-FINTECH מוביל מהפכות רציניות בתחום אבל מהפכה מהסוג שראינו  בסקטור התקשורת, הרכב, הקמעונות וכו' עדיין לא מאיימת על התעשייה הפיננסית, אין עדיין טסלה פיננסית וגם לא אפל כזו.

עם זאת, הסקטור הפיננסי הוא מועמד לשיבוש לא פחות מהאחרים אולי אפילו יותר ומדוע? כי הגורמים שהובילו סקטור זה במהלך המאה ה-20, גם מצד ההיצע וגם מצד הביקוש, משתנים ובקצב שהולך וגדל. סוג הצרכנים והדרישות שלהם משתנה לחלוטין, הדורות הצעירים שונים לחלוטין מדור הבייבי בומרס של המאה ה-20 שהולך ויורד מהבמה. שיטות השיווק משתנות לחלוטין וגם מערכות היחסים בין המערכת לצורכים אותה וההפך משתנית. זה מצב דומה למדי לתעשיית הרכב או התקשורת. מצב שבו התנאים לשיבוש בשלו וכעת צריך להגיע לשכונה "הבחור שישבש", מישהו מהסוג של טסלה ברכב או אפל בתקשורת. יזמים רבים מתכננים זאת כי סקטור, שיגלגל השנה כ-26 טריליון דולר בכל העולם - כ-28% מהתוצר הגלובלי, הוא בר שיבוש והנושא מעניין לא מעט יזמים ומשקיעים.

האם רובינהוד (Robinhood Markets, Inc) תשבש את התעשייה הפיננסית? באפריל 2013 הקימו שני חברים בוגרי אוניברסיטת סטאנפורד, Vladimir Tenev, שמשפחתו הגרה לארה"ב מבולגריה ו-Baiju Prafulkumar Bhatt שמשפחתו הגיעה מהודו, את חברת רובינהוד. הראשון מתמטיקאי והשני מתמטיקאי ופיזיקאי שכאשר הקימו את החברה כבר נודעו כמובילים בתחומי פלטפורמות ה HFT (high-frequency trading) שמשמשות למסחר בנ"ע. הדעה שלנו היא שהשניים לא הקימו את רובינהוד כדי לחדור לתחום המסחר בנ"ע ומכשירים פיננסיים בלבד והמטרה אינה להתחרות במערכת הברוקרים ובחברות כמו E-Trade  או Ameritrade. הם בחרו במסחר המקוון כקרש קפיצה לתעשייה כולה, כולל המערכת הבנקאית והם אומרים במפורש שהם בונים את החברה שתשבש משמעותית את תעשיית הפיננסים.

החדירה דרך המסחר המקוון נכונה לדעתי. טאנב ובאהט מעריכים נכון את המסלול לשיבוש, שמחייב בניית תשתית ומשם לעלות, "Bottom up", קוראים לזה. הרעיון עלה ב-2008 באוניברסיטת סטאנפורד ובזמן המשבר הגדול דאז. השנים הבינו שהמשבר אותת שהמערכת הפיננסית של המאה ה-20 אינה מתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות והעסקיות של המאה ה-21 וגם לא לדור הצרכנים שיוביל את המאה ה-21, הם גם קלטו שדור זה יאמץ בשמחה שיבוש משמעותי של המערכת הפיננסית בדיוק כפי שהוא מאמץ השיבושים בתקשורת, ברכב, במזון ובשיווק. לא בכדי רשמו שמטרת החברה, "לשחרר את המערכת הפיננסית של ארה"ב".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אנשים שהקימו חברות משבשות תעשיות, יזמי-על מהסוג של מקימי קוואלקום, אפל, EW, ISRG, טסלה, פייסבוק, גוגל ואפילו סטארבקס, הם אנשים שלצד ההבנה שלהם בתחומי העיסוק שלהם הם גם בעלי יכולות ניהול יוצאות דופן שמבינים את הפוטנציאל שיוצרת המהפכה הטכנולוגית לשיבוש תעשיות וותיקות, ומה שהכי חשוב הוא שאנשים אלו יודעים כיצד להוביל עסק שישבש את התעשייה הוותיקה שאותה הם מנסים לשבש. "יש אין ספור כנרים בעולם", אמר פעם דונלד וולנטיין, האיש שהקים את קרן הון הסיכון המובילה Sequoia Capital (שכינויו בעמק הסיליקון היה "grandfather of Silicon Valley venture capital"), "אבל ישה חפץ וכמותו אפשר לספור על אצבעות יד אחת". הוא כיוון בדבריו לאותם מנהלים ייחודיים שמסוגלים להוביל שיבוש. יש לנו הרושם ששני היזמים של רובינהוד שייכים לקבוצה ייחודית זו וננסה להסביר.

שימו לב שלכול החברות ששיבשו סקטורים גדולים לא היה יתרון יחסי כאשר התחילו בדרכן. כולן התחילו דרכן בסביבה תחרותית מאוד. חברות כמו אפל, טסלה, אמאזון, נטפליקס, פייסבוק, אינטואיטיב או סטארבקס, החלו דרכן כשהסקטור בו פעלו היה רווי בתחרות. מה שהביא לצמיחתן ולהובלה שלהן בתחום היה יכולת הניהול של המייסדים. זה, אגב, לא דבר שמאפיין את המהפכה הנוכחית. הנרי פורד לא המציא את המכונית ותומאס וואטסון לא המציא את המחשב שהוביל את IBM לראש הלהקה. הם נכנסו לשוק קיים, תחרותי מאוד ושיבשו אותו באמצעות יכולות הניהול שלהם והבנת ההתפתחויות בתחומי הטכנולוגיה והצריכה ואת היכולות הללו, כך אנחנו חושבים, מציגים היזמים של רובינהוד.

רובינהוד משבשת את עולם הברוקראז' - מה השלב הבא?

בינתיים ההצלחה אדירה, מספר המשתמשים עולה במהירות וכך גם הערכת החברה וזאת למרות לא מעט תקלות שאירעו בדרך. תקלות כמו - חשיפת שמות לקוחות, נפל טכנולוגי שאפשר ללקוחות לקנות זהב בסכומי עתק שלא היו להם, נפילות במהלך המסחר שלא אפשרו ללקוחות לבצע פעילות ולבסוף ההתאבדות של הסטודנט אלכסנדר קירנס מאוניברסיטת נברסקה שגילה בחשבונו חוב של 730,000 דולרים שכפי שהתגלה היה תוצאה של כשל טכנולוגי שמנע מעסקאות להיסגר בחשבון. הוסיפו לנ"ל את העובדה שרוב האנשים אינם מבינים כיצד חברת מסחר בנ"ע שאינה גובה עמלות בכלל תוכל להרוויח אי פעם והרי לכם הר של חששות שמלווה את רובינהוד בתקשורת הפיננסית מהרגע שהתחילה לפעול. אבל מייסדי החברה מתבססים, בדיוק כמו מייסדי החברות האחרות שהזכרנו, על הגורמים מעודדי השיבוש שיצרה המהפכה הטכנולוגית. במקרה של רובינהוד מדובר  על הפינטק שמתקדם ועל דור הצעירים שבשל לשיבושים.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

"אנחנו מודעים לשאיפות הצריכה של בני דור הצעיר", הסביר בהאט, "הם אוהבים את האפשרות לפעול מהר, ללא עלויות כניסה ואינם רוצים שיגבילו אותם בסכומי הכניסה למשחק, הם לא מרגישים נוח במצב הקיים ואז אנחנו מאפשרים להם להשתתף בדרך שמתאימה להם. כדי להגיע למטרה אנחנו חייבים לייצר בסיס פיננסי שייתן בו אמון והדרך שנראית הטובה ביותר היא להתחיל במסחר מקוון שתואם לצרכיהם", וזה עובד. ב-2018 פעלו באמצעות החברה 3 מיליון לקוחות וכיום הם עוברים את ה-11 מיליון, אפשר לפתוח חשבון גם עם 1000 דולרים ולקוחות יכולים לסחור גם בשברי מניות ובשברי קרנות וסלים.

רובינהוד אינה מאיימת כרגע על אף גורם רציני בתעשייה הפיננסית אפילו לא בעולם המסחר במכשירים פיננסיים. אבל התעשייה עוקבת כפי שאמר לנו חבר בהנהלת אחד מבתי ההשקעה הגדולים בניו יורק, "הגיע לשכונה בחור חדש שטוען שהוא האיום לשיבוש דרך החיים בשכונה והרעש התקשורתי גדול כי הרעיון מעניין. אותנו מעניין לראות מי המשקיעים, כמה מצטרפים לרעיון והאם הם מצליחים לבנות מערך ניהולי שמקרין אמון". השבוע הצטרף לחברה, כיועץ משפטי וחבר במועצת המנהלים, דניאל גאלאגאר, נציב הרשות לנ"ע בימי אובמה ולשעבר הממונה ברשות על המסחר, אדם בעל מעמד מוביל בקהילה הפיננסית האמריקאית. נודע גם שהחברה מנסה לקבל רישיון בנק מסחרי והשקעות ולבסוף מדברים על הנפקה בקרוב וע"י בכירי החתמים. אבל החלק היותר מעניין הוא המשקיעים בחברה עד כה. מדובר בתותחי-על שהובילו השקעות במספר רב של תעשיות משבשות אחרות (כולל אלו שהזכרנו).

המשקיע הראשון היה יורי מילנר, המיליארדר הישראלי-רוסי (מהשקעות באינטרנט בעיקר כולל פייסבוק, עליבאבא, טוויטר  ועוד) שבאמצעות חברת ההשקעות שלו DST Global השקיע למעלה מחצי מיליארד תחילה ב-2017 בהערכה של 1.3 מיליארד לחברה ולאחר מכן ב-2018 בהערכה של 5.6 מיליארד כאשר בכל השקעה הצטרפה אליו קבוצת  Thrive Capital (של ג'ארד קושנר, בעלה של..) שהזכרנו בעבר. בחודש מאי השנה נכנסה קרן ההשקעות היוקרתית Sequoia Capital והשקיעה 280 מיליון דולרים בהערכת חברה של 8.3 מיליארד כאשר בשבוע שעבר נכנסה Sequoia בעוד סבוב השקעה והפעם לפי ערך חברה של 8.6 מיליארד. משקיעים מסוג זה אינם נכנסים לסתם ברוקר מקוון לבטח לא בהערכות כאלו.

ההערכה כרגע היא שרובינהוד סיימה את 2019 עם הכנסות של 100.6 מיליון (לפי בלומברג שלפי פירסומיה הכנסות אלו ישולשו  ב-2020) ושואלת התקשורת הפיננסית, "לאיזה רווחים יכול ברוקר מקוון כמו רובינהוד לצפות אם אינו לוקח עמלות?" ויותר מכך, "מה מוביל ענקיות השקעה מנוסות כמו DST Global, Thrive Capital ולבטח Sequoia להעריך חברה כזו במיליארדים?".

איך באמת מייצרת חברה כמו רובינהוד הכנסות? יותר מ-40% מההכנסות מגיע מהחזרים (Rebates) שמגיעים מעושי שוק על ביצוע פעולות בנ"ע. עושי שוק "מעודדים" חברות ברוקרים לשלוח את פקודות הרכישה והמכירה דרכם ומשלמים לשולח סכום מסוים עבור כול פעולה. יתר ההכנסות מגיעות מריבית על אשראים ועל מרג'ינים, תשלומי ביצוע על סחרנות/ מסחר יומי (high-frequency trading payments) ופיקדונות. על דברים כאלו אפילו אם מספר הלקוחות ישולש, לא מקבלים הערכת חברה של 8.6 מיליארד, לבטח לא מחברת השקעות רצינית כמו Sequoia. אז מה הסיבה? "כל מה שנאמר", ענתה ענקית ההשקעות, "הוא שאנחנו נלהבים מאוד להמשיך ולטפח יחסים עם רובינהוד שלדעתנו ממוקמת בתחילתה של הזדמנות עסקית גדולה" ולא הוסיפו. וזה, בעצם, אומר הכול. המשקיעים המנוסים, מילנר, קושניר וסקוייה, מודעים כמובן לעובדה שתחום המסחר המקוון עמוס במתחרים והעובדה שרובינהוד מצליחה יותר מאחרים למשוך לקוחות (מחצית מכול החשבונות הפרטיים המקוונים שנפתחו בארה"ב מאז תחילת השנה נעשו ברובינהוד) יכולה להיות זמנית (כעובדה נציין שחברות רבות כמו רובינהוד נפלו בשנתיים האחרונות בגלל תחרות מחברות המסחר המקוון הגדולות כמו E-Trade ו"התייבשות" ההשקעות בהן). אבל הם מאמינים שמתחיל מהלך השיבוש של התעשייה הפיננסית, שמייסדי רובינהוד מחויבים להמשיך לכיוון הזה ונראה למשקיעים שהם האנשים שכדאי להצטרף למסע שלהם. העובדה שרובינהוד, למרות התקלות עד כה ולמרות הספקות ממשיכה לצמוח במהירות ולהתנהל ביעילות היא שמגבה מחשבה זו.

לבסוף עוד תופעה מעניינת שמתקבלת מרובינהוד. מסתבר שעשרת המניות "החביבות" על משקיעי רובינהוד במהלך חצי השנה האחרונה הן פורד (סימול:F), GE, אמריקן איירליינס (סימול:AAL), AAPL, DIS, דלתא איירליינס (סימול:DAL), MSFT, TSLA, קרניבל טורס (סימול:CCL) ו GoPro (סימול:GPRO) וכן, מחצית מלקוחות החברה הם אנשים שמעולם לא השקיעו לפני שהצטרפו ורוב המשקיעים אינם סחרני יום (כפי שאנחנו חשבנו) אלא משקיעים שאוספים מניות בשיטת  "קניה של פעם בשבוע או חודש ובמנות קטנות לאורך זמן", מה שמסביר את "החביבות".   

אז כשתגיע ההנפקה ומן הסתם "תחגוג" בתחילה, אנחנו נחכה לנסיגה שכרגיל תבוא לאחר ההנפקה, ניקח קצת מניות ונסגור ליד החלומות האחרים שבפינת החלומות.