החשיפה הישראלית ליפן: כלל ביטוח, המלט ודלק רכב צפויות להיפגע מגל ההדף
שבוע המסחר בתל אביב נפתח וחשיפת החברות הישראליות לאסון ביפן מתחילה להתברר. עד כה דיווחה כלל ביטוח על חשיפה של עד 45 מיליון שקלים וחברת המ-לט, אשר 15% מפעילותה בשנת 2010 הייתה ביפן, דיווחה על נזק למחסן מלאי ששוויו מוערך בכ-5 מיליון שקלים. בשוק מעריכים כי גם יבואנית מאזדה דלק רכב תיפגע.
ביום שישי אירעה ביפן רעידת האדמה העצמתית ביותר שנמדדה בתולדותיה, בעצמה של 8.9 בסולם ריכטר. רעידת האדמה הביאה לגלי צונאמי ורעידות משנה וזרעה הרס רב במדינה. בנוסף, מערכות הקירור בשני כורים גרעיניים בתחנת כוח בעיר פוקושימה כשלו וכעת נעשים מאמצים לקררם בעזרת מי ים במטרה למנוע את התכתם וזליגת קרינה רדיואקטיבית.
כלל עסקי ביטוח מדווחת היום כי ברודגייט, חברת בת בבעלות מלאה החברה בתאגיד הביטוחי הלונדוני לוידס, לנזק המעורך ב-28 מיליון שקל אשר אינו כולל עלות ביטוחי משנה שבהם מבוטחת ברודגייט בסכום של בין 11 ל-17 מיליון שקל.
החברה מציינת כי מדובר כרגע רק בהערכה ראשונית וכי הוא אינו מבוסס על תביעות בפועל. בנוסף, כלל ביטוח ציינה כי אין בידיה בשעה זו את מלוא המידע באשר לנזק שנגרם ביפן.
בנוסף, הבוקר דיווחה חברת המלט, העוסקת בין השאר בייצור מחברים, ברזים ושסתומים למערכות פיקוח ובקרה תעשייתיות, כי מחסן מלאים של החברה ביפן ניזוק ברעידת האדמה ושוויו מוערך בכ-1.4 מיליון דולר (כ-5 מיליון שקל). עם זאת, מדובר רק בנזק ישיר, כאשר החברה ציינה כי אין היא מסוגלת להעריך כיצד האירועים ביפן ישפיעו על פעילותה במדינה. במקביל לדיווח, החברה פרסמה תוצאות חזקות לשנת 2010, בהן ציינה כי יפן מהווה 15% מכלל פעילות החברה.
לפי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר בין ישראל ליפן עמד בשנת 2010 עד 2.4 מיליארד דולר. מהנתונים עולה כי יפן הינה המקור ה-11 ליבוא הסחורות של ישראל, שהסתכם ב-1.8 מיליארד דולר. אחד הענפים שנפגע הוא ענף הרכב לאחר שיצרניות בהן הונדה וטויוטה הודיעו על השבתה זמנית של המפעלים במדינה. נציין כי כמעט 65% מהיבוא של ישראל מיפן הוא של כלי רכב, בהיקף שהסתכם ב-1.138 מיליארד דולר בשנת 2010. פעילות חברה נוספת שעלולה להיפגע כתוצאה מהאירועים ביפן הינה דלק רכב, יבואנית מאזדה בישראל.
האנליסט ערן יונגר ממגדל שוקי הון ציין כי משיחה שערך עם החברה עולה שבעוד שמפעלי מאזדה לא נפגעו באירועים, טרם ידוע מצבם של קבלני משנה של החברה היפנית. "כידוע, פסי הייצור של חברות הרכב נשענים על תזמון מדויק בין מאות קבלני משנה", אמר יונגר, "נוסף על כך פגיעה בתשתיות, שינוע, רכבות, כבישים, חשמל ומים עשויים להביא לעיכובים לוגיסטיים נוספים אשר על השפעתם עדיין אין מידע סופי". בנוסף, יונגר ציין כי עלייה בערך הין תביא להתייקרות הרכבים ובמקביל לירידה בחוסן הפיננסי של דלק רכב. יונגר ציין כי לאור האירועים, מחיר היעד למניה נמצא בעדכון.
- 1.דוד 13/03/2011 14:54הגב לתגובה זו1.אהבתי לראות אחים עופר תרמו לבית חוליםזה אומר מחובר לכאן ולבית לא כמו עיתון ארץ מנותק מכאן מחובר ליפנים הגדיש 7 עמוד עבורם 2.יפנים תרמו לישראל-5-מיליון לפלסטינים -500-מיליון אני גר צפון ירושלים כל פעם רואה בנינים של ערבים מתרומה יפני הזה 3.אין לנו עוד בית לפושעים אלה מגיעה הון אדיר{תראו הרצח,שריפות,תוהו ובוהו אצל מדינות ערב אירופאים סוטמים פה=רק לישראל יודעים לצרוח {כן צריך בנייה וגם שמירה חדוקה חילונים,חרידים נלך נגור ונגדיל ישובים} בבוא יום נעשה חושבים כי ערבים גרים בכל פינה=אפילו משלמים לגור בשכונותינו כי אצלם כולם גנבים ופושעים רק הכח שולט אצלם
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו
בישראל משנות ה-90 ועד ימינו
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט.
מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם.
וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור.
בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001, שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל.
- מסלול הכסף של חיזבאללה - האם איראן תמשיך לתמוך בארגון הטרור?
- יהודי, ניצול שואה, מממן הפגנות אנטישמיות - המיליארדר ג'ורג' סורוס והקשר שלו להפגנות באוניברסיטאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.
