גיא ייזום תמכור 25% מפרויקט מגדלי זיו ב-115 מ' ש'

המכירה תיצור לחברה רווח הון, לפני מס, של כ-39 מיליון שקל וחלקה בפרוייקט ירד ל-25%. המנכ"ל, עופר ארדמן: המכירה - הזדמנות עסקית שתביא להצפת ערך. התמורה מיועדת להמשך השקעות בנדל"ן מניב, בעיקר במערב אירופה
שרון שפורר |

חברת גיא ייזום חתמה על הסכם למכירת 25% מפרוייקט מגדלי זיו ברמת החייל, לחברת דלק נדל"ן, תמורת כ-115 מיליון שקל. המכירה תיצור לחברה רווח הון, לפני מס, של כ-39 מיליון שקל וחלקה בפרוייקט ירד ל-25%. במחצית נוספת במגדלי זיו, מחזיקה חברת הנדל"ן של "נכסי זיסאפל".

חלקה של גיא ייזום במגדלי זיו כלל משרדים ומסחר בשטח כולל של כ-25,000 מ"ר, מזה כ-19 אלף מ"ר משרדים וכ-6 אלף מ"ר מסחר, מעבדות ואחסנה ועוד כ-370 חניות המניבים שכ"ד שנתי בסך של כ-20 מיליון שקל.

הערך הנכסי הנקי של החברה, בעקבות המכירה, מצביע על שווי של כ-25 מיליון דולר. ערך הנובע משווי מגדלי זיו (שחציו ממומש למזומן) ומשווי נקי של נכסי החברה במערב אירופה. שווי זה כפול משוויה של החברה בבורסה (כ-13 מיליון דולר).

עופר ארדמן, מנכ"ל גיא ייזום, מסר, כי המכירה מהווה הזדמנות עסקית עבור החברה ותביא להצפת ערך של יתרת חלקה של החברה בפרוייקט. את תמורת המכירה מייעדת החברה להמשך השקעות בנדל"ן מניב, בעיקר במערב אירופה.

תיק הנכסים של גיא ייזום כולל, בנוסף לחלקה במגדלי זיו: מבני משרדים בצרפת, בליל ובננט, בשטח כולל של כ-15 אלף מ"ר, המושכרים לחברת החשמל הצרפתית ולרשת קמעונאית בינ"ל, נדל"ן מניב בגרמניה, הכוללים שני מבני משרדים בשטח של כ-14 אלף מ"ר, בקייזרסלאוטן ובפרנקפורט המושכרים ל"דויטשה טלקום" בתפוסה של 100% ומרכז מסחרי בשטח של כ-4.5 אלף מ"ר בקרבת הנובר, המושכר לרשתות מובילות בגרמניה.

עלות תיק הנכסים בחו"ל הנה כ-240 מיליון שקל. התיק מניב, הכנסה שנתית, של כ-22 מיליון שקל. הכנסות החברה, מדמי שכירות וניהול, ברבעון השני לשנת 2005, הגיעו ל-12.2 מיליון שקל ומדד ה-FFO ל-2.8 מיליון שקל (11 מיליון שקל במונחים שנתיים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.