פורשה בזינוק שיא ברווח: "דומה יותר לבנק השקעות מאשר ליצרנית רכבים"
יצרנית הרכבים פורשה דיווחה היום על זינוק שיא של 51% ברווחי השנה האחרונה בעקבות העלייה בערכה של חברת וולקסוואגן, בעוד שהוסיפה כי המכירות צפויות לרדת בעקבות הנסיגה בשווקי הרכבים בזמן זה של המשבר.
במהלך 12 החודשים שהסתיימו ביולי האחרון, הכנסותיה נטו של פורשה הסתכמו ב-6.39 מיליארד אירו (8.16 מיליארד דולר) מרמה של 4.24 מיליארד אירו ב-12 החודשים שקדמו להם, כך נמסר בהודעה של החברה.
"מאוד קשה לתת הצהרות מהימנות במהלך שנת עסקים כמו זו השנה", אמרה פורשה, והוסיפה כי היא פועלת בזהירות וכי "במידת הצורך החברה תהיה מוכנה להגיב לכל התפתחות כלכלית."
לפי דיווחיה של החברה, פורשה החזיקה ב-22.3% מחברת וולקסוואגן, יצרנית הרכבים הגדולה באירופה, נכון לסוף חודש יולי. בחודש שעבר הגדילה פורשה את אחזקותיה בחברה ל-42.6% מתוך המניות הרגילות, והחברה מסרה כי לחברה אפשרות לרכוש עוד 31.5%.
הודעה זו של פורשה גרמה לזינוק אסטרונומי במניותיה של וולקסוואגן, בעיקר בעקבות פעילות של 'שורטיסטים' - משקיעים שביצעו מכירה בחסר של מניות החברה תוך ציפייה כי ערכה ירד, שהיו חייבים לקנות המנייה חזרה ע"מ לכסות הפוזיצייה שלהם, כשבשוק היו מספר נמוך של מניות בעקבות הביקוש הרב שייצרה פורשה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
