סימפליסיטי Seemplicity
צילום: בן יצחקי

חברת Seemplicity תגייס 32 מ' ד' ותסייע לתאגידים להיאבק באיומי הסייבר

חברת הסייבר השלימה סבב גיוס מסדרת A בסך 26 מ' ד'. לדברי החברה, ככל שחברות הסייבר גדולות יותר, כך גם זמן הטיפול שלהם בתקלות אבטחת מידע גדל. מנגד, לקוחותיה של החברה מדווחים כי כאשר השתמשו במוצר של סימפליסיטי, כך ירד זמן הטיפול ב-80%, בעוד שיכולת ההתמודדות גדל פי 6
תומר אמן |

חברת הסייבר סימפליסיטי (Seemplicity), המפתחת מערכת לניהול תהליכי תיקון ליקויי אבטחת מידע המיועדת לצוותי אבטחת סייבר, מדווחת היום כי השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר.

הגיוס האחרון מסדרה A בסך 26 מיליון דולר, הובל על ידי קרן גלילות קפיטל באמצעות קרן הצמיחה המוקדמת שלה, גלילות+. לסבב הצטרפו המשקיעים NTTVC, Atlantic Bridge Capital, בנוסף למשקיעים הקיימים S Capital ו-Rain Capital. עוד נמנים עם משקיעי החברה מספר בכירים בענף אבטחת המידע הגלובלי, ביניהם: René Bonvanie, Tom Banahan, Mark Smith, Elad Yoran ו-Kevin Mahaffey.

 

סימפליסיטי הוקמה ב-2020 על ידי ותיקי ענף אבטחת הסייבר רותם כהן גדול, רביד צירקוס ויורן סירקיס. בין לקוחות החברה ניתן למנות ענקי Fortune 500 וחברות ציבוריות. לחברה מעל 20 הטמעות ברחבי העולם לרבות בארגונים ציבוריים וחברות בינלאומיות גדולות עם עשרות אלפי עובדים. 

 

צוותי אבטחות המידע נאלצים להמתמודד באופן יומי עם אתגרי סגירת פרצות, חולשות וחשיפות אבטחת מידע, במטרה להקטין את משטח התקיפה, לצמצם סיכונים ולוודא עמידה בדרישות הרגולציה.

מסימפליסיטי נמסר כי, בעולם בו המורכבות הטכנולוגית של הארגון רק הולכת וגדלה, מספר כלי האבטחה הולך וגדל המשימה הופכת להיות מורכבת יותר. באופן פרדוקסלי, ככל שהארגון מתקדם יותר ומטמיע כלי אבטחה נוספים, כך עולה רמת חוסר היעילות עד כדי מניעה בפועל של שיפור מתמשך ברמת אבטחת המידע ואי תיקון חשיפות ידועות במרכיבי מערכות הארגון. חוסר היעילות מתבטא באופן שבו תיקון טכני של מספר שעות עבודה אורך מספר שבועות ואף חודשים. 

 

לדבריה, המערכת אותה פיתחה סימפליסיטי מספקת סביבת עבודה מלאה ומתקדמת המאפשרת לארגון לפשט ולייעל את הטיפול בממצאי אבטחת מידע. המערכת מצמצמת כפילויות, מתעדפת, מאתרת את הגורם המטפל ומשלבת את ממצאי אבטחת המידע בתהליך העבודה השוטף של צוותי הפיתוח, ה-DevOps וה-Cloud engineers. הניהול האוטומטי של תהליכי הדיווח והבקרה מאפשרים להתמקד בשיפור אבטחת המידע של הארגון ולא ב״תפעול״ דוחות.

 

מהחברה נמסר כי לקוחותיה מדווחים על ירידה של 80% בזמן התיקון הממוצע של חשיפת אבטחת מידע ויכולת התמודדות הגבוהה עד פי 6 עם מספרם ההולך וגובר של חולשות וחשיפות. המוצר תומך בכל שכבות כלי אבטחת המידע של הארגון החל ממערכות בקרת תצורה בענן, חולשות בשרתים ותחנות הקצה, בעיות אבטחה בקוד קנייני ופתוח, אבטחת API ומערכות SaaS וכלה בתהליכי בקרה ידניים כמו penetration tests וסקרי סיכונים.  

קיראו עוד ב"BizTech"

 

״אף אחד אינו יכול לדמיין תהליך של פיתוח תוכנה ללא מערכת ניהול ייעודית. אך עם זאת צוותי אבטחת המידע צריכים להתפשר בעבודתם על מגוון תוכנות ובעיקר גיליונות אלקטרוניים. בזמן שתעשיית אבטחת המידע השתפרה מאוד בזיהוי חולשות ותקלות, קיים פער הולך וגדל ביכולת לתקן את הליקויים. המערכת שפיתחנו מאפשרת לארגונים לנהל את כל תהליכי הזיהוי, דיווח ותיקון באמצעות מערכת אחודה אשר לא קיימת היום״, מציין יורן סירקיס, מנכ״ל סימפליסיטי ומייסד-שותף

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.