KSP רוצה להנפיק לפי שווי של 1.1-1.2 מיליארד שקל
הנפקה ראשונית חברת המחשבים והאלקטרוניקה שמשווקת מוצרים לציבור החלה את דרכה בחיפה לפני 25 שנים ורוצה גם היא להיכנס לבורסה. מדובר עדיין בגישושים מוקדמים שהחברה עורכת אך אם המהלך אכן ייצא לפועל הוא צפוי לקרות בשנת 2022.
מכיוון שמדובר בחברה פרטית היא לא חושפת את דוחותיה הכספיים אך אנשים שנפגשו עם החברה מדברים על קצב רווחים שנתי של כ-80 מיליון שקל.
המשמעות היא שמדובר במכפיל רווח של 15. אמנם לא מדובר במכפיל גבוה במיוחד ביחס לחברות טכנולוגיה, בוודאי בשוק של השנים האחרונות, כאשר חברות בתחום נסחרות במכפילים של 50 ואפילו 100, או לחילופין בהפסדים, אך כן מדובר במכפיל לא נמוך בכלל לחברות שבסופו של דבר משווקות מוצרים.
כמעט 100 הנפקות בבורסה המקומית מתחילת השנה
בשנה האחרונה הונפקו בבורסה בת"א יותר מ-90 חברות חדשות, והמספר צפוי לעבור את ה-100 עד סוף השנה. עוד כ-20-30 חברות נמצאות בתהליך של הנפקה, במה שהפכה להיות השנה עם הכי הרבה הנפקות בשוק המקומי. חלקן הן חברות ראויות לבורסה, חלקן בינוניות וחלקן חברות שמצטרפות אפילו עם הערת עסק חי ויצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי להצדיק את השווי שלהן. איך מבדילים בין החברות?
התהליך כעת הוא כזה: מניות ההנפקות החדשות יורדות. חלקן כבר עשו דיאטה רצינית מאוד, חלקן עדיין לא מספיק. השוק מתקרר ויהיו גם חברות חדשות שייתקעו בצנרת, כאלה שמחכות בסבלנות לתורן, ויש סיכוי סביר שלא יונפקו כלל, לפחות לא בסיבוב הנוכחי. המשקיעים הפכו לבררנים יותר - פחות חלומות על הנייר ויותר מספרים מוצקים. חלום כמובן לא מזיק, אבל צריך בסיס ולא רק סיסמאות של בעלים ומנהלים.
- פטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
- הנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יקרה לחברות שכבר הונפקו?
צריך לחלק את החברות שהונפקו לשלוש קבוצות: 1. חברות לא טובות שכנראה יהפכו לשלדים. בשלב הראשון הן ימשיכו לבזבז את הכספים שהושקעו בהן, אך בהדרגה הן יתכווצו עד למצב של שלד.
2. חברות טובות במחירים גבוהים - יעברו התאמת מחירים וכאן יש שני תתי קבוצות - כאלו שיהיו עדיין יקרות וכאלו שיהפכו להיות מעניינות להשקעה.
כשתחום ההנפקות יורד, כי ההנפקות מסומנות כבעייתיות, אז גם מניות של החברות הטובות יפלו יחד עם החברות הלא טובות, לפחות בהתחלה. המשמעות היא שסביר שנראה ירידות מוגזמות בחלק מהחברות.
- 4.אסף 19/12/2021 17:56הגב לתגובה זוואני כנראה עוד אמשיך להזמין כי אני אידיוט. איך בדיוק הגיעו לשווי הזה?
- 3.בסך הכל מכירת מוצרים - שווי מנופח ביותר (ל"ת)אמיר 15/12/2021 10:14הגב לתגובה זו
- 2.אין להם לאן עוד להתפתח- זה השווי המכסימלי (ל"ת)ג'סי 14/12/2021 18:50הגב לתגובה זו
- 1.רובן כבר נפלו ב 70% ומעלה (ל"ת)שי 14/12/2021 09:24הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
