ניפוץ בועה
צילום: Istock

שוק ההנפקות בארץ מתקרר: החברות ייאלצו להנפיק בשווי סביר יותר. מה הלאה?

יותר מ-100 הנפקות נכנסו לבורסה בגל הנפקות של השנה האחרונה, ויש עוד עשרות בדרך - אבל הן כבר מקבלות כתף קרה ולא מצליחות להנפיק בשוויים המנופחים שראינו בשנה האחרונה. מה יקרה לחברות שכבר הונפקו ומה יקרה לאלה שעדיין לא. ומה עושים עכשיו המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים?
נתנאל אריאל | (9)

הצטרפות של חברות חדשות לבורסה היא דבר מבורך, בוודאי לבורסה המקומית, שסבלה שנים רבות מדי מריכוזיות, במובן שרוב המסחר התבצע סביב כמות יחסית מצומצמת של מניות.

מניות חדשות זה הרחבת המגוון למשקיעים, הנפקות חדשות זה כסף שזורם לחברות לשם השקעות והמשך צמיחה - זה טוב למשק.

בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך. 

ריבוי של הנפקות מגיע בדרך כלל יחד עם גאות בבורסות. זה הגיוני. כשיש גאות בבורסה יש על הרצפה הרבה כסף של משקיעים שזורם לבורסה, יש הרבה כסף של מוסדיים שממשיכים לקבל כספים לקרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח של הציבור, והכסף הזול בשווקים מחפש להיכן ללכת. החברות רואות שניתן להנפיק במחירים הולכים ועולים והתיאבון להיכנס במחירים גבוהים עולה.

קרנות, חברות ביטוח וגופי השקעות מעוניינים להשיא למשקיעים תשואה וכשאין אלטרנטיבה לכסף - אז הם משקיעים בכל מה שיש. לפעמים - וכך צריך להיות - זה בחברות איכותיות שיצמחו ויעלו, אבל לא מעט מהכסף הזה הולך לחברות לא טובות, כאלה שיסבו למשקיעים נזק כבד בהמשך. פשוט - בהינתן האלטרנטיבות גם השקעות מסוכנות עם סיכוי קטן להצליח שעטופות בסיפור מעניין (על ידי בעלי החברות ומנהלי ההנפקות) מצליחות לגייס ובעצם לקחת לכם חלק מכספי הפנסיה. 

הבעיה היא שלפעמים קשה לדעת מראש איזו היא חברה טובה ואיזו חברה היא פלופ, למרות שבגל הנוכחי אפשר כבר להבין עוד לפני שהונפקו כי יש עשרות פלופים. זו לא בעיה רק בשוק המניות, זו בעיה כללית, אנחנו לא באמת יודעים מה יצליח ומה לא. אנחנו כן מקבלים רמזים וסימנים וכך יכולים להעריך. 

זה לא מדע מדויק, אבל לפחות בשוק המניות יש אפשרות לנתח לעומק חברות ולצפות חברות שעשויות להיות טובות, וכאלה שפחות. אנחנו מזהירים מהנפקות מסוכנות ולא טובות כבר תקופה ארוכה.

חלק לא קטן מהמניות החדשות שהונפקו - הביאו בינתיים תשואה שלילית למשקיעים. גם על כך כתבנו לא מעט. היום גם בנק ישראל מתריע כי חצי מהחברות שהונפקו ב-12 החודשים האחרונים הן הפסדיות: "בחינת שווי השוק של החברות המנפיקות מראה ש-49% מהן הפסדיות בשנה הקודמת לשנת ההנפקה. שיעור זה גבוה מממוצע השנים הקודמות (ממוצע של כ-24% בחמש השנים האחרונות), דבר שעלול לאותת על תיאבון גדל של המשקיעים לסיכון", מזהירים בבנק המרכזי. אבל זה לא נכון. בנק ישראל טועה. שיעור ההפסדיות הוא הרבה יותר גבוה וההפסד המצרפי של ההנפקות בגל הזה הוא כ-4% כשיש מניות שאיבדו 50% ומעלה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק ישראל לא מעודכן במידע ובעיקר טועה במדידה - המדידה צריכה להיעשות מהיום הראשון ולא ממחיר ההנפקה. הסיבה היא שביום המסחר הראשון, בגלל שיטת ההנפקות - השיטה הלא אחידה, יש ביקושים ולרוב המניה עולה. השאלה מה קורה ביחס ליום הזה שהוא "משחק מכור" (ראו הרחבה על השיטה ועל העיוותים בה)

גם הבורסה נפלה בבלוף הזה וטענה כי הנפקות הייטק הניבו 15% תשואה בינתיים. בכתבה הזו הראנו מדוע זה פשוט לא נכון.

עם זאת, בתקופה האחרונה יש שינוי מגמה: בעקבות הצניחה של עשרות אחוזים במניות החדשות (כמו קוויק, אקופיה, אקוואריוס, שותפויות המו"פ ועוד) נהיה קשה יותר להנפיק, החתמים כבר לא יכולים למכור את הסחורה הזו, הציבור מבין שהמחירים יקרים מדי. כך למשל חברת טופ גאם נאלצה לחתוך את השווי בחצי, חברת רב בריח מנהלת התדיינות מול המוסדיים על התמחור המתאים. היא לא תקבל שווי של 800 מיליון שקל. חלק מההתאמה למציאות היא בזכותנו. אנחנו מציגים את האמת לקוראים ואת הניפוח הגדול בשווים. לא הגיוני שחברה כמו קוויק תגייס לפי 500 מיליון שקל כששנה קודם היא הנפיקה בהנפקה פרטית לפי שליש מזה. אז הצלחנו לגרום להנפקה לרדת בשווי ל-400 מיליון שקל ומאז השווי ירד ל-180 מיליון שקל (הרחבה כאן).

ומעבר להכל - המוסדיים התפכחו. הם בוחנים טוב יותר את ההנפקות כשבמקביל פסגות נעלמה מהשטח ופסגות היתה גוף שנכנס להנפקות. אלטשולר שרכש את פסגות מקפיד להיכנס להנפקות של חברות אמיתיות. 

מה יהיה בהמשך? 

התהליך כעת הוא כזה: מניות ההנפקות החדשות יורדות. חלקן כבר עשו דיאטה רצינית מאוד, חלקן עדיין לא מספיק. השוק מתקרר ויהיו גם חברות חדשות שייתקעו בצנרת, כאלה שמחכות בסבלנות לתורן, ויש סיכוי סביר שלא יונפקו כלל, לפחות לא בסיבוב הנוכחי. המשקיעים הפכו לבררנים יותר - פחות חלומות על הנייר ויותר מספרים מוצקים. חלום כמובן לא מזיק, אבל צריך בסיס ולא רק סיסמאות של בעלים ומנהלים.

מה יקרה לחברות שכבר הונפקו? 

צריך לחלק את החברות שהונפקו לשלוש קבוצות: 1. חברות לא טובות שכנראה יהפכו לשלדים. בשלב הראשון הן ימשיכו לבזבז את הכספים שהושקעו בהן, אך בהדרגה הן יתכווצו עד למצב של שלד.

2. חברות טובות במחירים גבוהים - יעברו התאמת מחירים וכאן יש שני תתי קבוצות - כאלו שיהיו עדיין יקרות וכאלו שיהפכו להיות מעניינות להשקעה.  

כשתחום ההנפקות יורד, כי ההנפקות מסומנות כבעייתיות, אז גם מניות של החברות הטובות יפלו יחד עם החברות הלא טובות, לפחות בהתחלה. המשמעות היא שסביר שנראה ירידות מוגזמות בחלק מהחברות. 

בינתיים, אתם יכולים להיות בטוחים שהמוסדיים ומשקיעים מתוחכמים עוקבים בשבע עיניים על החברות הללו, וכשיהיו מחירים מעניינם - הם יקנו.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יונתן 14/08/2021 18:59
    הגב לתגובה זו
    לא נראה שאתה מבין בכלל משהו בתחום. עוד נאד מסריח ונפוח שכותב כאילו הוא מבאפט
  • 4.
    יוסף 11/08/2021 17:34
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל התכוון שחצי מהחברות שהונפקו השנה הראו הפסדים בדוחות. לדעתי כמובן
  • גם לי זה הדבר הראשון שעלה בראש... (ל"ת)
    עומר 11/08/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוגב 11/08/2021 17:23
    הגב לתגובה זו
    אני כבר עשיתי 3 מיליון מאופציות שמימשתי. תודה לכל המוסדיים
  • אני עשיתי 1.3 מ' השנה ועוד 1 מ'בשנה שעברה (ל"ת)
    יניב ס 11/08/2021 18:33
    הגב לתגובה זו
  • השאלה כמובן היא מה התשואה שלך באחוזים. (ל"ת)
    אבישלום 11/08/2021 20:18
  • 2.
    איש פשוט 11/08/2021 17:20
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מקבלות כתף קרה, באפ טכנולוגיות סתכלו איזה שווי מפנק קיבלו
  • הכתב מסביר שזה ללא היום הראשון אחרי הנפקה (ל"ת)
    גם פשוט 11/08/2021 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 11/08/2021 17:18
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא המקום בו ניתן להעביר באופן חוקי את כספי הפנסיה שלנו ,לאנשים ו/או גופים פרטיים הסיבה: הכספים אינם נזילים והמבין יבין
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: