ניפוץ בועה
צילום: Istock

שוק ההנפקות בארץ מתקרר: החברות ייאלצו להנפיק בשווי סביר יותר. מה הלאה?

יותר מ-100 הנפקות נכנסו לבורסה בגל הנפקות של השנה האחרונה, ויש עוד עשרות בדרך - אבל הן כבר מקבלות כתף קרה ולא מצליחות להנפיק בשוויים המנופחים שראינו בשנה האחרונה. מה יקרה לחברות שכבר הונפקו ומה יקרה לאלה שעדיין לא. ומה עושים עכשיו המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים?
נתנאל אריאל | (9)

הצטרפות של חברות חדשות לבורסה היא דבר מבורך, בוודאי לבורסה המקומית, שסבלה שנים רבות מדי מריכוזיות, במובן שרוב המסחר התבצע סביב כמות יחסית מצומצמת של מניות.

מניות חדשות זה הרחבת המגוון למשקיעים, הנפקות חדשות זה כסף שזורם לחברות לשם השקעות והמשך צמיחה - זה טוב למשק.

בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך. 

ריבוי של הנפקות מגיע בדרך כלל יחד עם גאות בבורסות. זה הגיוני. כשיש גאות בבורסה יש על הרצפה הרבה כסף של משקיעים שזורם לבורסה, יש הרבה כסף של מוסדיים שממשיכים לקבל כספים לקרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח של הציבור, והכסף הזול בשווקים מחפש להיכן ללכת. החברות רואות שניתן להנפיק במחירים הולכים ועולים והתיאבון להיכנס במחירים גבוהים עולה.

קרנות, חברות ביטוח וגופי השקעות מעוניינים להשיא למשקיעים תשואה וכשאין אלטרנטיבה לכסף - אז הם משקיעים בכל מה שיש. לפעמים - וכך צריך להיות - זה בחברות איכותיות שיצמחו ויעלו, אבל לא מעט מהכסף הזה הולך לחברות לא טובות, כאלה שיסבו למשקיעים נזק כבד בהמשך. פשוט - בהינתן האלטרנטיבות גם השקעות מסוכנות עם סיכוי קטן להצליח שעטופות בסיפור מעניין (על ידי בעלי החברות ומנהלי ההנפקות) מצליחות לגייס ובעצם לקחת לכם חלק מכספי הפנסיה. 

הבעיה היא שלפעמים קשה לדעת מראש איזו היא חברה טובה ואיזו חברה היא פלופ, למרות שבגל הנוכחי אפשר כבר להבין עוד לפני שהונפקו כי יש עשרות פלופים. זו לא בעיה רק בשוק המניות, זו בעיה כללית, אנחנו לא באמת יודעים מה יצליח ומה לא. אנחנו כן מקבלים רמזים וסימנים וכך יכולים להעריך. 

זה לא מדע מדויק, אבל לפחות בשוק המניות יש אפשרות לנתח לעומק חברות ולצפות חברות שעשויות להיות טובות, וכאלה שפחות. אנחנו מזהירים מהנפקות מסוכנות ולא טובות כבר תקופה ארוכה.

חלק לא קטן מהמניות החדשות שהונפקו - הביאו בינתיים תשואה שלילית למשקיעים. גם על כך כתבנו לא מעט. היום גם בנק ישראל מתריע כי חצי מהחברות שהונפקו ב-12 החודשים האחרונים הן הפסדיות: "בחינת שווי השוק של החברות המנפיקות מראה ש-49% מהן הפסדיות בשנה הקודמת לשנת ההנפקה. שיעור זה גבוה מממוצע השנים הקודמות (ממוצע של כ-24% בחמש השנים האחרונות), דבר שעלול לאותת על תיאבון גדל של המשקיעים לסיכון", מזהירים בבנק המרכזי. אבל זה לא נכון. בנק ישראל טועה. שיעור ההפסדיות הוא הרבה יותר גבוה וההפסד המצרפי של ההנפקות בגל הזה הוא כ-4% כשיש מניות שאיבדו 50% ומעלה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק ישראל לא מעודכן במידע ובעיקר טועה במדידה - המדידה צריכה להיעשות מהיום הראשון ולא ממחיר ההנפקה. הסיבה היא שביום המסחר הראשון, בגלל שיטת ההנפקות - השיטה הלא אחידה, יש ביקושים ולרוב המניה עולה. השאלה מה קורה ביחס ליום הזה שהוא "משחק מכור" (ראו הרחבה על השיטה ועל העיוותים בה)

גם הבורסה נפלה בבלוף הזה וטענה כי הנפקות הייטק הניבו 15% תשואה בינתיים. בכתבה הזו הראנו מדוע זה פשוט לא נכון.

עם זאת, בתקופה האחרונה יש שינוי מגמה: בעקבות הצניחה של עשרות אחוזים במניות החדשות (כמו קוויק, אקופיה, אקוואריוס, שותפויות המו"פ ועוד) נהיה קשה יותר להנפיק, החתמים כבר לא יכולים למכור את הסחורה הזו, הציבור מבין שהמחירים יקרים מדי. כך למשל חברת טופ גאם נאלצה לחתוך את השווי בחצי, חברת רב בריח מנהלת התדיינות מול המוסדיים על התמחור המתאים. היא לא תקבל שווי של 800 מיליון שקל. חלק מההתאמה למציאות היא בזכותנו. אנחנו מציגים את האמת לקוראים ואת הניפוח הגדול בשווים. לא הגיוני שחברה כמו קוויק תגייס לפי 500 מיליון שקל כששנה קודם היא הנפיקה בהנפקה פרטית לפי שליש מזה. אז הצלחנו לגרום להנפקה לרדת בשווי ל-400 מיליון שקל ומאז השווי ירד ל-180 מיליון שקל (הרחבה כאן).

ומעבר להכל - המוסדיים התפכחו. הם בוחנים טוב יותר את ההנפקות כשבמקביל פסגות נעלמה מהשטח ופסגות היתה גוף שנכנס להנפקות. אלטשולר שרכש את פסגות מקפיד להיכנס להנפקות של חברות אמיתיות. 

מה יהיה בהמשך? 

התהליך כעת הוא כזה: מניות ההנפקות החדשות יורדות. חלקן כבר עשו דיאטה רצינית מאוד, חלקן עדיין לא מספיק. השוק מתקרר ויהיו גם חברות חדשות שייתקעו בצנרת, כאלה שמחכות בסבלנות לתורן, ויש סיכוי סביר שלא יונפקו כלל, לפחות לא בסיבוב הנוכחי. המשקיעים הפכו לבררנים יותר - פחות חלומות על הנייר ויותר מספרים מוצקים. חלום כמובן לא מזיק, אבל צריך בסיס ולא רק סיסמאות של בעלים ומנהלים.

מה יקרה לחברות שכבר הונפקו? 

צריך לחלק את החברות שהונפקו לשלוש קבוצות: 1. חברות לא טובות שכנראה יהפכו לשלדים. בשלב הראשון הן ימשיכו לבזבז את הכספים שהושקעו בהן, אך בהדרגה הן יתכווצו עד למצב של שלד.

2. חברות טובות במחירים גבוהים - יעברו התאמת מחירים וכאן יש שני תתי קבוצות - כאלו שיהיו עדיין יקרות וכאלו שיהפכו להיות מעניינות להשקעה.  

כשתחום ההנפקות יורד, כי ההנפקות מסומנות כבעייתיות, אז גם מניות של החברות הטובות יפלו יחד עם החברות הלא טובות, לפחות בהתחלה. המשמעות היא שסביר שנראה ירידות מוגזמות בחלק מהחברות. 

בינתיים, אתם יכולים להיות בטוחים שהמוסדיים ומשקיעים מתוחכמים עוקבים בשבע עיניים על החברות הללו, וכשיהיו מחירים מעניינם - הם יקנו.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יונתן 14/08/2021 18:59
    הגב לתגובה זו
    לא נראה שאתה מבין בכלל משהו בתחום. עוד נאד מסריח ונפוח שכותב כאילו הוא מבאפט
  • 4.
    יוסף 11/08/2021 17:34
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל התכוון שחצי מהחברות שהונפקו השנה הראו הפסדים בדוחות. לדעתי כמובן
  • גם לי זה הדבר הראשון שעלה בראש... (ל"ת)
    עומר 11/08/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוגב 11/08/2021 17:23
    הגב לתגובה זו
    אני כבר עשיתי 3 מיליון מאופציות שמימשתי. תודה לכל המוסדיים
  • אני עשיתי 1.3 מ' השנה ועוד 1 מ'בשנה שעברה (ל"ת)
    יניב ס 11/08/2021 18:33
    הגב לתגובה זו
  • השאלה כמובן היא מה התשואה שלך באחוזים. (ל"ת)
    אבישלום 11/08/2021 20:18
  • 2.
    איש פשוט 11/08/2021 17:20
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מקבלות כתף קרה, באפ טכנולוגיות סתכלו איזה שווי מפנק קיבלו
  • הכתב מסביר שזה ללא היום הראשון אחרי הנפקה (ל"ת)
    גם פשוט 11/08/2021 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 11/08/2021 17:18
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא המקום בו ניתן להעביר באופן חוקי את כספי הפנסיה שלנו ,לאנשים ו/או גופים פרטיים הסיבה: הכספים אינם נזילים והמבין יבין
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

רמי לוי
צילום: שלומי יוסף

רמי לוי: הכנסות מעל 2 מיליארד שקל, הרווח הנקי נשחק עקב גידור הדולר

רשת הדיסקאונט מציגה צמיחה של כ-4.1% במכירות ושיפור ברווחיות הגולמית, התפעולית וה-EBITDA, לצד ירידה של כ-17% ברווח הנקי על רקע עלייה בהוצאות מימון וצעדי גידור מטבע

ליאור דנקנר |

רמי לוי שיווק השקמה רמי לוי 3.48%  , הפועלת בקמעונאות מזון, פארם וסלולר ברחבי הארץ, מדווחת על רבעון עם המשך הרחבת פעילות הסניפים וצמיחה במכירות. ההכנסות צמחו בכ-4.1%, הרווח הגולמי גדל בכ-8.8%, הרווח התפעולי עלה בכ-13.7% וה-EBITDA עלה בכ-12.7%, בעוד שהרווח הנקי ירד בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל.


צמיחה מתונה בהכנסות, שיפור ברווחיות התפעולית

ברמת המספרים המלאה, ההכנסות ברבעון השלישי של 2025 עלו לכ-2.04 מיליארד שקל, לעומת כ-1.96 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-4.1%. לפי החברה, עיקר העלייה נבע מפתיחת שלושה סניפי דיסקאונט חדשים במסגרת תכנית להרחבת הרשת, בעוד שפדיון חנויות זהות בקמעונאות המזון נותר ללא שינוי. במקביל, רשת הפארם גוד-פארם רשמה גידול של כ-4.5% בפדיון חנויות זהות ועלייה בהכנסות בעקבות פתיחת חמש חנויות פארם חדשות.

הרווח הגולמי ברבעון עלה לכ-493 מיליון שקל, לעומת כ-453 מיליון שקל ברבעון המקביל - צמיחה של כ-8.8%. שיעור הרווחיות הגולמית התחזק ל-24.2% מההכנסות, בהשוואה לכ-23.1% ברבעון המקביל. לפי החברה, השיפור מוסבר בעיקר בתנאי סחר טובים יותר מול ספקים, גידול ביבוא הישיר ושימוש בכלים טכנולוגיים לניהול מלאי ותמחור, תוך המשך קיום מבצעי מחיר.