ניפוץ בועה
צילום: Istock

שוק ההנפקות בארץ מתקרר: החברות ייאלצו להנפיק בשווי סביר יותר. מה הלאה?

יותר מ-100 הנפקות נכנסו לבורסה בגל הנפקות של השנה האחרונה, ויש עוד עשרות בדרך - אבל הן כבר מקבלות כתף קרה ולא מצליחות להנפיק בשוויים המנופחים שראינו בשנה האחרונה. מה יקרה לחברות שכבר הונפקו ומה יקרה לאלה שעדיין לא. ומה עושים עכשיו המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים?
נתנאל אריאל | (9)

הצטרפות של חברות חדשות לבורסה היא דבר מבורך, בוודאי לבורסה המקומית, שסבלה שנים רבות מדי מריכוזיות, במובן שרוב המסחר התבצע סביב כמות יחסית מצומצמת של מניות.

מניות חדשות זה הרחבת המגוון למשקיעים, הנפקות חדשות זה כסף שזורם לחברות לשם השקעות והמשך צמיחה - זה טוב למשק.

בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך. 

ריבוי של הנפקות מגיע בדרך כלל יחד עם גאות בבורסות. זה הגיוני. כשיש גאות בבורסה יש על הרצפה הרבה כסף של משקיעים שזורם לבורסה, יש הרבה כסף של מוסדיים שממשיכים לקבל כספים לקרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח של הציבור, והכסף הזול בשווקים מחפש להיכן ללכת. החברות רואות שניתן להנפיק במחירים הולכים ועולים והתיאבון להיכנס במחירים גבוהים עולה.

קרנות, חברות ביטוח וגופי השקעות מעוניינים להשיא למשקיעים תשואה וכשאין אלטרנטיבה לכסף - אז הם משקיעים בכל מה שיש. לפעמים - וכך צריך להיות - זה בחברות איכותיות שיצמחו ויעלו, אבל לא מעט מהכסף הזה הולך לחברות לא טובות, כאלה שיסבו למשקיעים נזק כבד בהמשך. פשוט - בהינתן האלטרנטיבות גם השקעות מסוכנות עם סיכוי קטן להצליח שעטופות בסיפור מעניין (על ידי בעלי החברות ומנהלי ההנפקות) מצליחות לגייס ובעצם לקחת לכם חלק מכספי הפנסיה. 

הבעיה היא שלפעמים קשה לדעת מראש איזו היא חברה טובה ואיזו חברה היא פלופ, למרות שבגל הנוכחי אפשר כבר להבין עוד לפני שהונפקו כי יש עשרות פלופים. זו לא בעיה רק בשוק המניות, זו בעיה כללית, אנחנו לא באמת יודעים מה יצליח ומה לא. אנחנו כן מקבלים רמזים וסימנים וכך יכולים להעריך. 

זה לא מדע מדויק, אבל לפחות בשוק המניות יש אפשרות לנתח לעומק חברות ולצפות חברות שעשויות להיות טובות, וכאלה שפחות. אנחנו מזהירים מהנפקות מסוכנות ולא טובות כבר תקופה ארוכה.

חלק לא קטן מהמניות החדשות שהונפקו - הביאו בינתיים תשואה שלילית למשקיעים. גם על כך כתבנו לא מעט. היום גם בנק ישראל מתריע כי חצי מהחברות שהונפקו ב-12 החודשים האחרונים הן הפסדיות: "בחינת שווי השוק של החברות המנפיקות מראה ש-49% מהן הפסדיות בשנה הקודמת לשנת ההנפקה. שיעור זה גבוה מממוצע השנים הקודמות (ממוצע של כ-24% בחמש השנים האחרונות), דבר שעלול לאותת על תיאבון גדל של המשקיעים לסיכון", מזהירים בבנק המרכזי. אבל זה לא נכון. בנק ישראל טועה. שיעור ההפסדיות הוא הרבה יותר גבוה וההפסד המצרפי של ההנפקות בגל הזה הוא כ-4% כשיש מניות שאיבדו 50% ומעלה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק ישראל לא מעודכן במידע ובעיקר טועה במדידה - המדידה צריכה להיעשות מהיום הראשון ולא ממחיר ההנפקה. הסיבה היא שביום המסחר הראשון, בגלל שיטת ההנפקות - השיטה הלא אחידה, יש ביקושים ולרוב המניה עולה. השאלה מה קורה ביחס ליום הזה שהוא "משחק מכור" (ראו הרחבה על השיטה ועל העיוותים בה)

גם הבורסה נפלה בבלוף הזה וטענה כי הנפקות הייטק הניבו 15% תשואה בינתיים. בכתבה הזו הראנו מדוע זה פשוט לא נכון.

עם זאת, בתקופה האחרונה יש שינוי מגמה: בעקבות הצניחה של עשרות אחוזים במניות החדשות (כמו קוויק, אקופיה, אקוואריוס, שותפויות המו"פ ועוד) נהיה קשה יותר להנפיק, החתמים כבר לא יכולים למכור את הסחורה הזו, הציבור מבין שהמחירים יקרים מדי. כך למשל חברת טופ גאם נאלצה לחתוך את השווי בחצי, חברת רב בריח מנהלת התדיינות מול המוסדיים על התמחור המתאים. היא לא תקבל שווי של 800 מיליון שקל. חלק מההתאמה למציאות היא בזכותנו. אנחנו מציגים את האמת לקוראים ואת הניפוח הגדול בשווים. לא הגיוני שחברה כמו קוויק תגייס לפי 500 מיליון שקל כששנה קודם היא הנפיקה בהנפקה פרטית לפי שליש מזה. אז הצלחנו לגרום להנפקה לרדת בשווי ל-400 מיליון שקל ומאז השווי ירד ל-180 מיליון שקל (הרחבה כאן).

ומעבר להכל - המוסדיים התפכחו. הם בוחנים טוב יותר את ההנפקות כשבמקביל פסגות נעלמה מהשטח ופסגות היתה גוף שנכנס להנפקות. אלטשולר שרכש את פסגות מקפיד להיכנס להנפקות של חברות אמיתיות. 

מה יהיה בהמשך? 

התהליך כעת הוא כזה: מניות ההנפקות החדשות יורדות. חלקן כבר עשו דיאטה רצינית מאוד, חלקן עדיין לא מספיק. השוק מתקרר ויהיו גם חברות חדשות שייתקעו בצנרת, כאלה שמחכות בסבלנות לתורן, ויש סיכוי סביר שלא יונפקו כלל, לפחות לא בסיבוב הנוכחי. המשקיעים הפכו לבררנים יותר - פחות חלומות על הנייר ויותר מספרים מוצקים. חלום כמובן לא מזיק, אבל צריך בסיס ולא רק סיסמאות של בעלים ומנהלים.

מה יקרה לחברות שכבר הונפקו? 

צריך לחלק את החברות שהונפקו לשלוש קבוצות: 1. חברות לא טובות שכנראה יהפכו לשלדים. בשלב הראשון הן ימשיכו לבזבז את הכספים שהושקעו בהן, אך בהדרגה הן יתכווצו עד למצב של שלד.

2. חברות טובות במחירים גבוהים - יעברו התאמת מחירים וכאן יש שני תתי קבוצות - כאלו שיהיו עדיין יקרות וכאלו שיהפכו להיות מעניינות להשקעה.  

כשתחום ההנפקות יורד, כי ההנפקות מסומנות כבעייתיות, אז גם מניות של החברות הטובות יפלו יחד עם החברות הלא טובות, לפחות בהתחלה. המשמעות היא שסביר שנראה ירידות מוגזמות בחלק מהחברות. 

בינתיים, אתם יכולים להיות בטוחים שהמוסדיים ומשקיעים מתוחכמים עוקבים בשבע עיניים על החברות הללו, וכשיהיו מחירים מעניינם - הם יקנו.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יונתן 14/08/2021 18:59
    הגב לתגובה זו
    לא נראה שאתה מבין בכלל משהו בתחום. עוד נאד מסריח ונפוח שכותב כאילו הוא מבאפט
  • 4.
    יוסף 11/08/2021 17:34
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל התכוון שחצי מהחברות שהונפקו השנה הראו הפסדים בדוחות. לדעתי כמובן
  • גם לי זה הדבר הראשון שעלה בראש... (ל"ת)
    עומר 11/08/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוגב 11/08/2021 17:23
    הגב לתגובה זו
    אני כבר עשיתי 3 מיליון מאופציות שמימשתי. תודה לכל המוסדיים
  • אני עשיתי 1.3 מ' השנה ועוד 1 מ'בשנה שעברה (ל"ת)
    יניב ס 11/08/2021 18:33
    הגב לתגובה זו
  • השאלה כמובן היא מה התשואה שלך באחוזים. (ל"ת)
    אבישלום 11/08/2021 20:18
  • 2.
    איש פשוט 11/08/2021 17:20
    הגב לתגובה זו
    עכשיו מקבלות כתף קרה, באפ טכנולוגיות סתכלו איזה שווי מפנק קיבלו
  • הכתב מסביר שזה ללא היום הראשון אחרי הנפקה (ל"ת)
    גם פשוט 11/08/2021 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 11/08/2021 17:18
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא המקום בו ניתן להעביר באופן חוקי את כספי הפנסיה שלנו ,לאנשים ו/או גופים פרטיים הסיבה: הכספים אינם נזילים והמבין יבין
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.