הצטרפות של חברות חדשות לבורסה היא דבר מבורך, בוודאי לבורסה המקומית, שסבלה שנים רבות מדי מריכוזיות, במובן שרוב המסחר התבצע סביב כמות יחסית מצומצמת של מניות.

מניות חדשות זה הרחבת המגוון למשקיעים, הנפקות חדשות זה כסף שזורם לחברות לשם השקעות והמשך צמיחה - זה טוב למשק.

בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך. 

ריבוי של הנפקות מגיע בדרך כלל יחד עם גאות בבורסות. זה הגיוני. כשיש גאות בבורסה יש על הרצפה הרבה כסף של משקיעים שזורם לבורסה, יש הרבה כסף של מוסדיים שממשיכים לקבל כספים לקרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח של הציבור, והכסף הזול בשווקים מחפש להיכן ללכת. החברות רואות שניתן להנפיק במחירים הולכים ועולים והתיאבון להיכנס במחירים גבוהים עולה.

קרנות, חברות ביטוח וגופי השקעות מעוניינים להשיא למשקיעים תשואה וכשאין אלטרנטיבה לכסף - אז הם משקיעים בכל מה שיש. לפעמים - וכך צריך להיות - זה בחברות איכותיות שיצמחו ויעלו, אבל לא מעט מהכסף הזה הולך לחברות לא טובות, כאלה שיסבו למשקיעים נזק כבד בהמשך. פשוט - בהינתן האלטרנטיבות גם השקעות מסוכנות עם סיכוי קטן להצליח שעטופות בסיפור מעניין (על ידי בעלי החברות ומנהלי ההנפקות) מצליחות לגייס ובעצם לקחת לכם חלק מכספי הפנסיה. 

• 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
• 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבעיה היא שלפעמים קשה לדעת מראש איזו היא חברה טובה ואיזו חברה היא פלופ, למרות שבגל הנוכחי אפשר כבר להבין עוד לפני שהונפקו כי יש עשרות פלופים. זו לא בעיה רק בשוק המניות, זו בעיה כללית, אנחנו לא באמת יודעים מה יצליח ומה לא. אנחנו כן מקבלים רמזים וסימנים וכך יכולים להעריך. 

זה לא מדע מדויק, אבל לפחות בשוק המניות יש אפשרות לנתח לעומק חברות ולצפות חברות שעשויות להיות טובות, וכאלה שפחות. אנחנו מזהירים מהנפקות מסוכנות ולא טובות כבר תקופה ארוכה.

חלק לא קטן מהמניות החדשות שהונפקו - הביאו בינתיים תשואה שלילית למשקיעים. גם על כך כתבנו לא מעט. היום גם בנק ישראל מתריע כי חצי מהחברות שהונפקו ב-12 החודשים האחרונים הן הפסדיות: "בחינת שווי השוק של החברות המנפיקות מראה ש-49% מהן הפסדיות בשנה הקודמת לשנת ההנפקה. שיעור זה גבוה מממוצע השנים הקודמות (ממוצע של כ-24% בחמש השנים האחרונות), דבר שעלול לאותת על תיאבון גדל של המשקיעים לסיכון", מזהירים בבנק המרכזי. אבל זה לא נכון. בנק ישראל טועה. שיעור ההפסדיות הוא הרבה יותר גבוה וההפסד המצרפי של ההנפקות בגל הזה הוא כ-4% כשיש מניות שאיבדו 50% ומעלה. 

• מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
• מימון שיחזור ככרטיסי טיסה: העסקה בין איסתא לישראייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

בנק ישראל לא מעודכן במידע ובעיקר טועה במדידה - המדידה צריכה להיעשות מהיום הראשון ולא ממחיר ההנפקה. הסיבה היא שביום המסחר הראשון, בגלל שיטת ההנפקות - השיטה הלא אחידה, יש ביקושים ולרוב המניה עולה. השאלה מה קורה ביחס ליום הזה שהוא "משחק מכור" (ראו הרחבה על השיטה ועל העיוותים בה)

גם הבורסה נפלה בבלוף הזה וטענה כי הנפקות הייטק הניבו 15% תשואה בינתיים. בכתבה הזו הראנו מדוע זה פשוט לא נכון.

עם זאת, בתקופה האחרונה יש שינוי מגמה: בעקבות הצניחה של עשרות אחוזים במניות החדשות (כמו קוויק, אקופיה, אקוואריוס, שותפויות המו"פ ועוד) נהיה קשה יותר להנפיק, החתמים כבר לא יכולים למכור את הסחורה הזו, הציבור מבין שהמחירים יקרים מדי. כך למשל חברת טופ גאם נאלצה לחתוך את השווי בחצי, חברת רב בריח מנהלת התדיינות מול המוסדיים על התמחור המתאים. היא לא תקבל שווי של 800 מיליון שקל. חלק מההתאמה למציאות היא בזכותנו. אנחנו מציגים את האמת לקוראים ואת הניפוח הגדול בשווים. לא הגיוני שחברה כמו קוויק תגייס לפי 500 מיליון שקל כששנה קודם היא הנפיקה בהנפקה פרטית לפי שליש מזה. אז הצלחנו לגרום להנפקה לרדת בשווי ל-400 מיליון שקל ומאז השווי ירד ל-180 מיליון שקל (הרחבה כאן).

ומעבר להכל - המוסדיים התפכחו. הם בוחנים טוב יותר את ההנפקות כשבמקביל פסגות נעלמה מהשטח ופסגות היתה גוף שנכנס להנפקות. אלטשולר שרכש את פסגות מקפיד להיכנס להנפקות של חברות אמיתיות. 

מה יהיה בהמשך? 

התהליך כעת הוא כזה: מניות ההנפקות החדשות יורדות. חלקן כבר עשו דיאטה רצינית מאוד, חלקן עדיין לא מספיק. השוק מתקרר ויהיו גם חברות חדשות שייתקעו בצנרת, כאלה שמחכות בסבלנות לתורן, ויש סיכוי סביר שלא יונפקו כלל, לפחות לא בסיבוב הנוכחי. המשקיעים הפכו לבררנים יותר - פחות חלומות על הנייר ויותר מספרים מוצקים. חלום כמובן לא מזיק, אבל צריך בסיס ולא רק סיסמאות של בעלים ומנהלים.

מה יקרה לחברות שכבר הונפקו? 

צריך לחלק את החברות שהונפקו לשלוש קבוצות: 1. חברות לא טובות שכנראה יהפכו לשלדים. בשלב הראשון הן ימשיכו לבזבז את הכספים שהושקעו בהן, אך בהדרגה הן יתכווצו עד למצב של שלד.

2. חברות טובות במחירים גבוהים - יעברו התאמת מחירים וכאן יש שני תתי קבוצות - כאלו שיהיו עדיין יקרות וכאלו שיהפכו להיות מעניינות להשקעה.  

כשתחום ההנפקות יורד, כי ההנפקות מסומנות כבעייתיות, אז גם מניות של החברות הטובות יפלו יחד עם החברות הלא טובות, לפחות בהתחלה. המשמעות היא שסביר שנראה ירידות מוגזמות בחלק מהחברות. 

בינתיים, אתם יכולים להיות בטוחים שהמוסדיים ומשקיעים מתוחכמים עוקבים בשבע עיניים על החברות הללו, וכשיהיו מחירים מעניינם - הם יקנו.